עבר עריכה על ידי CHAYA בתאריך ז' באדר תשפ"א 14:03

הנה איזה משו קטן שמצאתי לך ;)

1. ללמוד משהו חדש. הזדמנות נפלאה להעשיר את הידע - דבר שבשגרה הסוחפת והעמוסה אין לנו יכולת לעשות. נצלו את ימי הבידוד ללמוד בעצמכם או ללמד את הילדים: משניות, פרקי תנ"ך, שפה חדשה, נגינה, מדעים. זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת העשיר את העולם התורני והאינטלקטואלי שלכם ושל הילדים. אז מה תמיד חלמתם לעשות ולא הספקתם? עכשיו זה הזמן.

2. קצת נוסטלגיה – שלפו את אלבומי התמונות הנשכחים ושבו להתרפק על תמונות הילדות שלכם. חוויה מצחיקה ומרגשת שמעבירה את הזמן בכיף.

שייכים לעידן הטכנולוגי, ואין לכם תמונות מודפסות? זה הזמן לשלוח לפוטו, לקבל הביתה עם שליח חזרה, ולהעביר שעות רבות של מיון באלבומים ושפע נוסטלגיה מענגת.

3. מסעדה ביתית. נכון. המסעדות סגורות. אבל מי אמר שכדי ליהנות מארוחה מושקעת יש ללכת למסעדה? היו יצירתיים, בחרו שלוש מנות מיוחדות וטעימות ובשלו לכל המשפחה סעודה אמתית. השקיעו גם בדברים הקטנים: עריכת השולחן, קיפול מפיות, נרות ופרחים.

4. קליפ משפחתי. אתרו את כל התמונות והסרטונים שצברתם עם השנים, וערכו אותם לקליפ משפחתי מושקע במובי-מייקר.

5. גבו את המחשב. עוד לא עשיתם את זה עד היום? נצלו את החופשה הכפויה ומהרו לגבות את המחשב שלכם.

6. התנדבו. לכולם קשה, אבל יש כאלה שקשה להם יותר. יש לכם שכן בודד? קרוב משפחה בודד? משפחה בבידוד שזקוקה

לעזרה? הציעו עזרה, הרימו טלפון, הציעו לו עזרה במה שאתם יכולים. זאת בהנחה ואתם רק מסתגרים בבית, אך אינכם חייבים בבידוד בעקבות חשיפתכם לחולה מאומת.

7. פאזל ענק. קנו פאזל ענק של מאות חלקים, תרמו את הילדים למשימה, ובסופה תתקבל תמונה נפלאה. מסגרו את התמונה, תלו בבית, וזו תהיה עבורכם מזכרת נהדרת מתקופה בלתי נשכחת...

8. אדן חלון פורח. קחו זרעי ירקות, שתלו בעציץ (או בבקבוק פלסטיק חתוך ונקוב מתחתיו) על אדן החלון, או במרפסת, אם זכיתם ויש לכם. עקבו בסבלנו בהתמדה, דאגו לשמש ולמים, ותיהנו מהתוצאה.

9. היכנסו לראש של פסח, אבל בכיף. ערכו שטיפה יסודית, קרצפו את כל הבית, עם וחמר ניקיון ריחני. כשתסיימו, אתם עוד תודו לעצמכם.

10. תחשבו יצירתי. נסו לגוון את מראה החדר. לעיתים הזזה של המיטה לצד אחר של החדר, או מעבר של השידה לפינה אחרת יכול לשוות לחדר מראה חדש. נסו, ללא תתחרטו.

11. מתי אם לא עכשיו? תקופת בידוד משפחתית בבית זה בדיוק הזמן לערוך סדר פסח. קדימה: רוקנו מדפים, ארונות, מגרות, תיקים. זו ההזדמנות לרענן את החפצים שלנו ואת הנפש שלנו מכל המיותר. אז קדימה.

12. כיבוד הורים. הציעו עזרה להורים שלכם, בהתאם ליכולתכם. הם ישמחו אם תסייעו להם לשמור על האחים, לעשות קניות או כל דבר אחר. ההורים שלכם מ

13. דברו עם בורא עולם. אם עד היום התחמקנו והיו לנו אלפי תירוצים ועיסוקים, עכשיו כבר אי אפשר להתחמק: 5 דקות ביום עם בורא עולם שישנו לכם את החיים. התחילו לדבר עם ה’. ספרו לו על עצמכם, דברו איתו כמו בן שמדבר עם אבא, תאמרו לו תודה על כל מה שיש לכם, ספרו על הפחדים והחששות, ותבקשו. גם אם אתם לא מצליחים לדבר, תנו ללב לדבר במקום. גם שתיקה עם ה’ היא טובה מאוד.

14. התכוננו לשבת. קומו ועשו משהו אחד לכבוד שבת קודש: צחצוח כלי הכסף, הכנת מנה אחרונה מיוחד במינה, אפיית חלות, גיהוץ הבגדים, ניקיון יסודי של הבית כבר אמרנו?

15. קראו תהילים לאט, מתוך מחשבה. כאשר מתפללים לאט לאט, מרגישים טעם גן עדן בתפילה. נסו זאת עכשיו.

16. למדו תורה. מגוון אפשרויות קיימות בפניכם: לבד, בחברותא טלפונית (אם נאסר עליכם לצאת מהבית) או חברותא אמיתית בבית הכנסת, הרצאות מרתקות באתר הידברות, למדו עם הילד את פרשת השבוע או את סיפור יציאת מצרים.

17. משפחה במטבח. חלקו ביניכם את העבודה, היכנסו יחד למטבח. חלקו את המשפחה לצוותים, ומנו כל צוות להכין ארוחה כטוב בעיניו. כמובן, כולל ניקיון המטבח לאחר ההכנה.

18. סליחה מהלב. לכל אחד מאיתנו (כמעט) יש משהו שרובץ על המצפון. המורה מכיתה ד'? המדריכה מהתיכון? השכנה מהדירה שלפני הקודמת? זה הזמן. גייסו אומץ, נשמו נשימה עמוקה. השיגו את מספר הטלפון שלה, והתקשרו לבקש סליחה. התחשובה הטובה שלכם אחרי השיחה הזו תצדיק את המאמץ והאומץ.

19. למדו ספר קודש. בחרו את אחד מספרי הקודש שעמנו בורך בו, ולמדו אותם, כל יום קצת, אפשר עם הילדים ואפשר לבד. הנה כמה הצעות: קיצור שולחן ערוך, שמירת הלשון, שמירת שבת, משנה ברורה, חובות הלבבות, מסילת ישרים, אורחות צדיקים, תומר דבורה, תניא, ליקוטי מוהר”ן.

20. טלפון למישהו שנזקק לכך. יש לכם קרוב משפחה או מכר בבידוד? הרימו אליו טלפון. עודדו גם את הילדים לעשות זאת לחבר בודד מהכיתה.

21. השלמות. מתי אם לא עכשיו זה הזמן להשלמות חשובות, ולמשימות שדחינו תמיד? נצלו את הזמן למילוי טפסים לביטוח לאומי, מס הכנסה, ביטוחים שזנחתם, תכניות חיסכון, ושאר משימות טכניות, אשר ניתן להשלים באופן וירטואלי או בטלפון.

22. המשימה שאסור להחמיץ: חפשו ומצאו את הטוב במצב הנוכחי, בבידוד שנכפה עליכם. ערכו רשימה של לפחות 10 נקודות טובות במצב החירום הנוכחי שנקלעה אליו המדינה כולה, וכל אחד באופן פרטי.

23. תינוקות של בית רבן.  במסכת שבת אמרו רבותינו כי אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, כלומר: הבל הפה היוצא מפיותיהם של תינוקות של בית רבן הוא השמירה הגדולה ביותר שלא יבוא המשחית לחדרי ישראל. על כן היו יצירתיים, היכנסו לראש של ילדיכם וחשבו איך אפשר להרבות את לימוד התורה שלהם. אולי מבצע משניות? לימוד פרק יומי? לימוד משותף עם ההורה? מבצע נושא פרסים? סומכים עליכם שתמצאו את הדרך להרבות את לימוד התורה שיגן על כולנו.

בוגרים יותר? חשבו מה ישמח אותם, ולמה הם זקורים בעת מתוחה זו, עשו זאת בשמחה ובמאור פנים.

אז יאללה בהצלחה עם הבידוד🤯😝, תהנה ;)

רעיונות לרגעי השיעמום: - נסיונות פעילים

כה"ש ל@דמעה שקופה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

וללמוד תורה

לא לאכול ולא לישון רק ללמוד תורה

רוצה חברותא?

כדאי להבין על מה מדברים לפני שמונעים מאנשים ללמוד תורה...

שבת שלום!

רוצה להסביר?

והכוונה לשיעור ג- כיתה יא או לשיעור ג האמיתי?..

הדרכה...

דיברנו על זה ביתר שאת ובדקדוק רב...

או להכין שב לאחים שלך

או ללמוד.....

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

אח"כ אם זוכרים אותך