אבל בלי קשר

ממליצה מאוד על הספר הזה,עוזר מאוד

בוחרים להרגיש טוב / ד''ר דיוויד ברנס | מדע ופסיכולוגיה | הדרכה | דני ספרים (siman-kria.co.il)

האמת שקנינו את הספר, והתחלנו קצת לקרוא. אך לא התקדמנו ממש.

נחזור אליו. תודה רבה

בד בבד תנסה להתחיל עם משהו טבעי שמרגיע, ורק אם אין ברירה תתקדם לפסיכולוגית,

שוב אני מדגישה לפעמים יחס טוב מאוד נותן  המון כוח, בהצלחה רבה לכם אמן.

אני מאוד מנסה לתת יחס טוב כמה שאני יכול.

אבל זה ודאי לא מספיק.

למה רק אם אין ברירה?

לא ברור

לרופא גם פונים בסוף סוף כשחולים בדלקת קשה?

כשיש דכאון פסיכולוג זו הכתובת הראשונה

או-פסיכיאטר.

שיחות עם מטפל טוב ומקצועי מוסמך

יכולים להוות הצלה

דכאון לא עובר רק מיחס טוב של בן זוג

למרות שזו תמיכה חשובה שיכולה אכן מאוד לקדם ולעזור

כדאי אולי להתחיל עם זה בתור "עזרה ראשונה", ושם כבר יידעו להנחות אם היא באמת צריכה יותר מזה.

המון בהצלחה, תהיו חזקים!

זה שירות שקיים בכל קופות החולים בעקבות המגפה, למשל בקופת חולים כללית:  טיפול נפשי טלפוני ללא עלות | שירותי בריאות כללית

רק תיקון טעות שלי:

זה 3 פגישות של 45 דקות, לא 3 שעות.

האמת שאשתי מאוד מתביישת ולא רוצה לפנות לאף אחד כמעט.

אבל בדיקת דם לדעתי תהיה מוכנה לעשות.

בהחלט קשה להתמודד לבד. אני לא מעט מאבד עשתונות ומשתגע כמה היא מתייאשת מכל שטות ונכנסת ללחץ ופסימיות על ימין ועל שמאל. אני מאוד משתדל לעזור לה ולתת לה פנים שוחקות, אבל זה קשה...

אמנם אני לא הכי מרגיש בנוח לגלות למכרים שאשתי בדיכאון. אני גם בטוח שהיא לא תרצה שאגלה..

תודה רבה

זה מחמיר את המצב, הרבה פעמים טריגר לכניסה לדכאון אצל נשים אחרי לידה

בס''ד

גם תינוק בבית ב''ה,

גם הריון חדש ב''ה,

גם דיכאון,

גם חרדות...

(וגם קורונה ברקע...)

זה הרבה מאד להתמודד איתו.

העומס הזה לא קל לאשתך, 

ואני בטוחה שגם לא לך...

לפני שאנסה להתייחס לפן של הדיכאון, אני רוצה לעצור רגע ולאחל לכם בשעה טובה!!!

אמנם לא קל לכם בכלל בכלל, אבל בסופו של דבר זה אירוע מרגש, והלוואי והתינוק הקטן הזה יביא לכם אור ונחת אינסופיים!

מאחלת לכם מכל הלב שהמשך ההריון יעבור באופן תקין, קל, בריא ושמח, ושבע''ה תהיה לידה קלה בבריאות ואושר 🙏🏼

לגבי המלצה למטפלת ספציפית - אין לי כזאת לצערי...

אבל כמה כיוונים כלליים:

- שמעתי הרבה טוב מארגון ניצ''ה, שכבר הוזכר כאן.

- יש טיפולים דרך קופת החולים. יש את 3 הפגישות החינמיות שהזכירו לפני. חוץ מזה, הטיפולים דרך הקופה זולים יותר מאשר בפרטי.

- בנוסף, מכיוון שציינת את עניין המחיר (המובן מאד מאד), רציתי להכיר לך גם עמותה בשם ''החיים של טובה'', שמעניקה טיפולים מקצועים במחיר מסובסד.

לגבי שאלתך בסוף - איך אפשר לעזור לאשתך היקרה בתור בעלה? אשריך על הגישה היפה והבריאה הזאת! הנה כמה כיוונים שעולים לי, בתור מי שהתמודדה עם דיכאון:

* להפנים שהדיכאון אמנם מתרחש אצל אשתך, אבל זהו אתגר שניתן מלמעלה לשניכם כזוג. יש כאן משהו שנבחר עבורכם בפינצטה א-לוקית כחלק מהמסע הייחודי שלכם. למה? קשה לדעת מראש. אבל באופן כללי, ניסיון הוא דבר שעשוי להצמיח אותנו מאד מאד. ברגע שמפנימים את זה, הרבה יותר קל לאחד כוחות ולהיאבק ביחד במחלה הזאת. זה כבר לא ''אשתי והדיכאון'' אלא ''אנחנו מול הדיכאון''.

* אחד הדבים הכי מפחידים כשחווים דיכאון, זה הפחד שמתישהו נימאס על בן הזוג, שהוא לא יוכל יותר ושלמעשה הנישואין לא יחזיקו מעמד. זה פחד סופר מלחיש, שמשפיע לרעה על הזוגיות, כמו כדור שלג: פחד שהנישואין לא יחזיקו >> העצמת הדיכאון >> פגיעה בזוגיות >> פחד הולך וגובר שהנישואין לא יחזיקו מעמד >> העצמת הדיכאון וחוזר חלילה. כמה שאתה מסוגל, תספק לה ביטחון בנישואין שלכם.

תנסה לשדר לה כמה שאתה יכול שאתה לא נבהל, שאתה יודע שזה לא יישאר ככה לתמיד, שאתה מאמין שתצאו מחוזקים מהניסיון הזה, שהניסיון הזה הוא של שניכם ולא רק שלה, ושאתם ביחד מול הדבר הזה. וכמובן שאתה אוהב אותה, שאתה רואה בה הרבה טוב ושהיא חשובה לך.

* להאמין מאד מאד שהיא תצא מזה, ולא רק זה, אלא שהיא תצא מזה מחוזקת וגדולה יותר. 

* להאמין מאד מאד שהזוגיות שלכם תגדל ותעמיק מאד ממה שאתם עוברים כעת.

* לגייס מקורות תמיכה בשבילך. כי בעל חזק יכול לתמוך באשתו. אבל אם תגיע לקצה, מי יהיה כאן בשביל שניכם? אפשר לשקול ליווי מקצועי בשבילך. או לפנות לאנשים קרובים שיוכלו לספק לך תמיכה ועזרה. (ביני לבין בעלי יש הסכמה עקרונית והדדית שכל אחד רשאי להיפתח לאנשים קרובים, בתנאי שידוע שהם מקובלים על השני. במצבים שאחד מאיתנו משתף אדם שלישי לגבי עניינים שקשורים גם לשני, הוא לא מספר זאת לבן/בת הזוג. באופן כזה בן/בת הזוג לא יודע/ת מי עוד בסוד העניינים, וזה מונע ממנו/ה מבוכה ואי נעימות מול הצד השלישי. אולי הסכם כזה יוכל לעבוד גם לכם...).

* להיות עם יד על הדופק לגבי איך אתה מרגיש. לתת את כל מה שאתה מסוגל, אבל לא לעבור את הגבולות של עצמיך. חשוב מאד לשמור על עצמיך. בשבילך, בשביל אשתך היקרה, בשביל התינוק בבית וזה שעתיד להצטרף אליכם בע''ה, ובשביל כל העולם כולו.

* לפנק את עצמיך עם דברים שעושים לך טוב ועם זמנים לעצמיך.

* עזרה טכנית עם התינוק.

* עזרה טכנית במציאת מסגרת לטיפול (אם היא מעוניינת בעזרתך כמובן. הכוונה לא לדחוק. אלא להקל עליה את כל ההליכה בסבך הזה של מציאת טיפול מתאים, כמו שאתה כבר עושה כאן, למעשה). אם רלוונטי, אפשר גם שתציע להתלוות אליה בפעם הראשונה שהיא הולכת לטיפול (או אצל כל מטפל חדש, אם יקרה מצב שתצטרכו לנסות כמה אופציות).

* לנסות לזהות את מה שמרכיב את הדפוסים של הנפילות הדיכאוניות ושל התקפי החרדה. האם יש טריגרים מסוימים שחוזרים על עצמם? האם אתה שם לב שכל התקף מתנהל בפחות או יותר בצורה דומה, למשך זמן דומה ועם רצף של דברים שחוזר על עצמו מפעם לפעם? ידע זה כוח, ואם תגיע לתובנות בנושאים האלה, תוכל לחזק את אשתך בצורה יותר יעילה בזמן אמת, כשיש נפילה או התקף. לדוגמה להגיד לה: ''זה בסדר, כבר היו לך לא מעט כאלה, תחזיקי חזק, זה רק גל, והוא תכף יעבור!''. בזמן שמשהי נמצאת עמוק בתוך נפילה דכאונית או התקף חרדה, היא מרגישה ייאוש מוחלט ולא רואה אור בקצה המנהרה. אתה, שכבר ראית אותה נופלת וקמה הרבה פעמים, יכול להיות זה שיחבר אותה בחזרה אל המציאות.

* כמו שהציעו לפני, לקיים שיחות של תאום ציפיות. בזמנים שאשתך מרגישה יותר טוב, לשאול אותה: ''במצב שאת כך וכך, מה יעשה לך טוב? איך את חושבת שיהיה הכי טוב שאגיב? מה כדאי לי להגיד לך? לעשות?''. ככה לאט לאט ייבנה לכם ארגז כלים והעזרה שלך תהיה יותר ויותר יעילה בע''ה.

* אם רלוונטי - לחפש ליווי הלכתי מתאים. דיכאון הוא מחלה ויש בו ממד של פיקוח נפש. יכולים להיות מצבים שקריטי להקל, כי להקל בעניינים מסויימים שווה בסופו של דבר להחמיר בשמירה על החיים, בשמירה על שלום הבית, במצוות ואהבת לרעך כמוך וכו'.

* לנסות ליצור חוויות חיוביות. הומור וצחוקים, טיולים, משחקים ביחד, נגינה וכל דבר שיעשה לכם טוב!

מקווה שזה עוזר קצת...

המון הצלחה לך ולאשתך היקרה!!!

רפואה שלמה, ושתזכו להמון-המון שנים של אור, טוב, שמחה ובריאות ביחד!!!

@נגמרו לי השמות היקרה (!!), תודה רבה רבה רבה על התיוג ועל המילים 💕

אשתדל להיעזר וליישם בעז"ה

היא תוכל אולי לעשות הנחה אם תבקשו

וחוץ ממנה יש לי עוד המלצות

תפנו אלי בפרטי

לרוב אלה בחורים שלמדו בה והמשיכו ללמוד באותו מקום כשהתחתנו, אבל אף אחד (למיטב ידיעתי) לא יאמר לך לא להתחיל ללמוד שם כנשוי...

בישיבה של בעלי (מרכז הרב) היה לפחות מישהו אחד שהגיע כנשוי. מניחה שיש עוד.

כמובן, המעבר הזה (שאולי יכלול גם מעבר דירה) צריך להיעשות בשיתוף וברצון אשתך.

אל תלך למסלול של ישיבה כל היום. עשה את זה בהדרגה בשיעור קבוע או עם חברותא. 

נסה ותראה ישועות

אנשים מבוגרים מדברים ביניהם,

חלקם גם נשואים,

שלא לדבר על זה שהשאלה הועלתה בפורום שאמור לעסוק בענייני נישואין,

וכאשר מישהו מציע לעשות שינוי משמעותי בחייו (וזה לא משנה אם השינוי הוא ללמוד בישיבה או לעשות הסבה להוראה או לעשות רילוקיישן לאיטליה) - הגיוני מאוד שחבריו לדיון ידברו על כך שגם אשתו צריכה להיות חלק מההחלטה.

אילו התשובה העניינית לדבריו הייתה העיקר, והתוכחה המאלפת טפל או לפחות שניה בסדר התשובה.

טענו בחיטים והשיב לו בשעורים.

אגב, מה עם תורת החיים?

אבל, כדי שלא תמצא את עצמך בעוד כמה שנים שוב עם אותה תחושה - כדאי שתדייק לעצמך מה אתה מחפש מבחינה מהותית ולפי זה תתמקד על המקום אותו אתה מחפש.

הרבה אנשים שלומדים בישיבות אחרות ואז אחרי החתונה עוברים מטעמי נוחות לירושלים ולהר המור..

יש שם בכללי המון אנשים מבוגרים, אז אנשים שכבר לא מוצאים את עצמם בישיבות שכולם צעירים מהם גם מגיעים להר המור..

אני יודעת שגם מגיעים לשם כל מיני אנשים לא ממש "הרהמורניקים" רק כדי ללמוד שם.

אולי יתאים לך גם

ולא נשאר כסף לטיפול

שניכם מעוניינים ללכת לטיפול יעוץ? 

באיזה הקשר?

האם יש אפשרויות אחרות מאשר יעוץ או טיפול פרונטלי

בהשאלה, או אפילו בקנייה - זה יהיה זול משמעותית כמובן.

אם יש ידע באנגלית אפשר לחפש לפעמים קורסים מלאים ביוטיוב בנושאים מגוונים, ואני מניח שגם בזה. האמת אולי כבר לא חייב אנגלית טובה כי הכתוביות של יוטיוב די טובות.

אני למשל מצאתי קורס מלא של cbt של תרפיסטית, כאשר כמובן יש לה נותני חסות כדי שהיא תוכל לספק בחינם. אני נוטה להאמין שגם בענייני זוגיות אפשר למצוא...

אלה לא דברחם כתחליף של ממש, אבל יכול להקל ולכוון קצת. לפתח מחשבות חדשות עד שירווח ויתאפשר לעשות מה שהכי יעזור

יש ים של חומר באינטרנט. זה לא כמו מטפל שיודע לראות את נקודות העיוורון שלך אבל זה לא רע בכלל.

קח את הנושא שקשה לך, לך תקרא קצת או תצא להליכה עם פודקסט בנושא או הרצאה או משהו. תיקח עוד חצי שעה לבד לסדר את המחשבות שלך. אם אתה נוסע לעבודה וזה לוקח זמן אפשר לנצל את הזמן הזה. 

לא כולם מסכימים ורוצים ללכת. זה דורש אחריות וענווה.

אם אתה אחרי מילואים אז יש החזרים. גם אם השתחררת מסדיר יכול להיות שאתה זכאי לתוכנית עמית, שיש 12 פגישות חינם.

ולפעמים נכון יותר לוותר קצת על דברים כדי לטפל בפן הזוגי

מסבסדים טיפול אצל אנשי מקצוע (טובים!) שעובדים איתם.

שווה לפנות אליהם.

מסובסד.

ואני רואה בטיפול השקעה לכל דבר.

כשאני ואנחנו בטוב אנחנו עושים הרבה יותר כסף.

לפעמים יש להם שיתופי פעולה זולים.

בעיר שאני נמצאת יש שיתוף פעולה כזה וטיפול עולה שם לשעה פחות ממאה שח.

והם ממש מעולים ומקצועים

של תקשורת נכונה וביריאה תתיעצו אחרכ עם הרב או הרבנית אם אתם סומכים על הדעה שלו

תנסה גם מטעם הידברות אם אתם בקטע.. אני פחות אוהבת את הארגון ..

תתקשר להתייעץ איתם יש שם מספר למטה .

אבל אף שיעור לא מחליף טיפול כשצריך טיפול.

אבל יש לפעמים ליווי

לפעמים בשיעור של הרב שמואל או הרב יגאל הם נותנים לפנות אליהם במקרים שצריך עזרה וזה המקרה פה

הם לא יכולים להחליף טיפול

להחליף טיטול

יש גם גברים שחווים אלימות.

יש אפשרות לפנות לעזרה.

ונניח שתדע שזה זה

מהם דרכי הפעולה שבשליטה שלך ואתה יכול לנקוט בהם כבר מעכשיו??

ההבדל זה בעיקר בתוצאות.

ההבדל בין אלימות של גבר לאלימות של אישה זה בעיקר היכולת והתוצאות. לא הרצון.

(זה מעבר לזה שנשים הרבה פעמים משתמשות בגברים אחרים כדי לפגוע, כמו הרצח בנחלאות השבוע שהוזמן על ידי האקסית).

אז האקסית שלו לא אשכנזית במיוחד.

הכרתי כל כל מיני עם סיומות "יץ' שהן פחד אלהים.

ברקוביץ'

איצקוביץ'

ישראלוביץ'

או ביץ'. אלה הכי מפחידות.

בכמה זה מדובר וכמה יאמינו לגבר כשהוא גבוה וחזק והיא נראית רונה וחמודה אבל מתעללת רגשית ואפילו פיזית.

וגם הבושה לדבר על זה.

לענ"ד הציפייה (המוסרית-הלכתית) לשתוק למרות החֲרָפוֹת ולהיות מהנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים שעליהם הכתוב אומר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" גבוהה יותר ביחס לגבר לעומת האשה.

גם בדינמיקה הזוגית זה הרבה פעמים ככה. יש דברים לא נעימים שהאשה יכולה לומר לאיש וזה לא ייחשב חמור במיוחד, אך אם האיש יאמר את אותם הדברים כלפי אשתו - זה יוליד משבר נורא.

אני חושב שזה טבעי, אם כי לא אידאלי, כמובן, ואוחי משקף משהו שורשי בהבדלים בין איש ואשה והקשר בינם.

אבל 

1. יש גברים רגישים יותר שיקחו ללב. וגם אם הם לא יביעו את זה בפועל זה יובע בדרכים אחרות כמו ריחוק רגשי כדי להתגונן או אפילו חיפוש עצמם במקומות אחרים.

2. גם נשים צריכות לעשות עבודה רגשית לא להעליב. זה שהוא צריך להתגבר זה לא אומר שהיא בסדר. היא לא.

מהי אלימות רגשית ומילולית

בתור אחת שעבדה ועדיין עובדת על עצמה לשמור על הפה שלי כשאני כועסת.

זה פוגע מאוד לכל גבר

הוא לא צריך להיות "רגיש" בשביל זה
 

לנשים יש כוח במילים להפוך את הגבר שלהם לסמרטוט ואפס או להרים אותו.

וגבר ניזון מהערכה.

אין הקלות לא לגברים ולא לנשים

אין שום ציפייה מגבר לספוג

יש ציפייה מכל אחד לעבוד על עצמו.

הבעיה שזה הפך להיות בעיה של גברים. כי לרוב יש מודעות לזה

אבל נשים יכולות להיות הרבה יותר "אלימות" במילים מגברים, רק שאם זה קורה, מניחים שהיא עברה המון ובעלה הביא אותה לקצה לכן היא מתנהגת כך בשונה מאצל גבר

אלימות רגשית ומילולית יותר נפוצה בקרב נשים כלפי גברים. כי הצד המילולי/רגשי יותר מפותח אצל נשים לכן קל להן יותר להשתמש בו

(בדומה לכך שהצד הפיזי יותר מפותח אצל גברים ולכן הם נוטים יותר להשתמש בו- אלימות פיזית)

ואיך תדע אם אתה חווה את זה?

אתה מורגש מושפל על ידה?

היא מקטינה אותך?

מזלזלת בך?

וכו'

תמיד אני חושב שאצל כולם זה ככה

וזה בעיה שלי

איזו מין תקשורת תיבנה מזלזול?

גם אם יש חוסר הסכמה זלזול והקטנה הוא לא הדרך לפתור אותו.

אני לא אומרת שבחיים לא יצא לי לפגוע בבעלי (או לו בי) אבל זה אף פעם לא היה לגיטימי בעינינו, ותמיד מתנצלים ומתקנים מייד.

בסוף לשנינו יש מטרה משותפת שהבית הזה יהיה המקום הכי בטוח ונעים לשנינו ולילדים.

לזלזול /הקטנה אין מקום.. 

מצביע כנראה על כך שאתה עובר אלימות מסוג כלשהו...

אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול אישי, גם כדי לאבחן במה מדובר וגם כדי לחזק את עצמך.

זה לא נחשבת אלימות אולי יותר מצוקה שלה, כי היא אלימה בגלל חוסר יחס, זלזול מצידך וכו

כשגבר מזלזל זה הכי ברור שזה מצד האופי שלו 

כזה שמעלה את האייקיו.

לא? 

זה גם מה שהיא אומרת לי.

אבל אני פשוט לא מצליח להבין אותה.

מרגיש שהיא הלכה רחוק מידי.

אישה לא אמורה לזלזל בבעלה

אלא להעריך ולכבד אותו

חשוב להתייעץ,ולא לסחוב לבד..

ממליצה ללכת לטיפול אישי או זוגי עם גורם מקצועי (עם הסמכה רצינית)

הנתונים הלא מוכרים של אלימות נשית במשפחה

האם הספר הצד השני של הכאב מסמן את שינוי תפיסה? | אבות למען צדק

זו אלימות.

היא יכולה יכולה להגיד מה מפריע לה גם בלי להפחיד

אם היא מקבלת התפרצויות זעם שבגללן אתה הולך על ביצים איתה, הכי חשוב זה שתיידע מישהו קרוב. רב. הכי טוב איש מקצוע. אל תצטער על הכסף זה לבנות את הבית. אבל אל תלך לרב שאומר לך להבליג ולשתוק אם הנפש שלך סובלת.

היא אמורה לגרום לאווירה נעימה ואם היא מפחידה אותך זה סימן ברור לאלימות

בסד

כל אלימות- גם אלימות פיזית וגם אלימות מילולית או כלכלית וכו יכולה להיות מכל צד.

יש גברים אלימיםצויש נשים אלימות.

לא כתבת מה אתה עובר אבל אם אתה מרגיש לא טוב ושאולי אתה עובר אלימות בהחלט כדאי לפנות לעזרה (מוקד לאלימות במשפחה/מטפל זוגי שייעץ לך איך לנהוג וכו.

אל תישאר עם זה לבד!!

אלימות במשפחה היא תופעה קשה ומסוכנת ויש לטפל בה. פנו למוקד 118 לקבלת סיוע.

תעשה את השאלון

במספר 1203 יש קו סיוע לגברים.

בקישור שצירפתי יש גם מספר לקו סיוע לגברים דתיים אם תעדיף.

מצטערת לשמוע על תחושותיך.

בהחלט קיימת אלימות במשפחה מצד נשים, ובהחלט מגיע לך לחיות בבית ללא אלימות.

תתחיל שם, תנסה להבין אם זו אלימות

אח"כ תפנה לעזרה מקצועית, גם אם זו לא אלימות

שתחיה במרחב נעים ולא מפחיד.

בהצלחה!

זה שהוא העדיף לנסוע על האופניים ולא איתה ברכב - זה קשור לאופניים או לזה שהוא היה באמצע משהו חשוב או לזה שהוא לא רוצה להיות עם אשתו?

כי ממה שאת מספרת, לא נשמע לי שזו האפשרות הראשונה ולכן אני לא מבין למה האופניים אשמים...

העובדה שהוא רוצה לנסוע עם הילדים - המוני אנשים עושים זאת, אם הוא רוכב בצורה בטוחה על שבילי אופניים, אז אני לא חושב שזה נורא. אם הוא רוכב על הכביש, אז לדעתי באמת לא שייך להיות עם ילד קטן שיכול להיפגע קשות מכל נגיעה של רכב אחר. 

גילוי נאות: אני רוכב קורקינט בעצמי כבר הרבה שנים. יש לי נסיון של אולי 6000 ק"מ על הכביש. כולל עם ילדים והקפצה למסגרות ומה שתרצי.

הראשון זה שהאוטו בעיקר אצלה. היא התרגלה לזה. אני לא יודע מה הדינמיקה בניהם אבל אני יכול לנחש שפשוט לא נעים לו "לבקש ממנה" כל פעם את האוטו. אז הוא קנה לעצמו רכב אחר ושם זה נגמר.

אם הם גרים ביישוב (ולא בעיר גדולה) אז אפשר ממש להבין את זה. בלי האוטו ממש תקועים עם האוטובוס של פעם בשעתיים במקרה הטוב או אם זה מקום גדול פעם בשעה. בהנחה שהם לא עשירים גדולים מדי אני יכול להבין את הפחד מלקנות רכב שני. במיוחד אם הוא נוסע יחסית מעט. אז אופניים חשמליות זה אחלה דבר.

ולגבי להישאר בבית עוד רבע שעה - אני כזה גם . במילא הנסיעה לוקחת חצי מהזמן שהיא לוקחת עם רכב שתקוע ברמזורים. תשאל את הבת שלי שאוהבת לעשות למכוניות שאני עוקף איתה ברמזור אדום "ננה בננה שוקולד בננה" בקול של ילדה בת שש.

נמאס לו לבקש ממנה את האוטו כל הזמן ולכן הוא קנה לעצמו "אוטו" בתקציב שלו?

אבל זה כלי מסוכן מאד.

מניסיון מר של תאונת דרכים (בעלי נדרס כשהוא עליהם).

אוי לנו כי חטאנו! שוד ושבר בחוצות הפורום!

​הנה כי כן, הגיעה השמועה המרעישה והמטלטלת את כל קירות הוול, כי הבחור החשוב והמופלג, עמוד התווך של השרשורים וראש ישיבת הניקים, החתן היקר למזל טוב ארעא דשעקלעד בלע"ז, אשר ישב בדד שנים רבות באוהלה של תורה ובאפליקציית "שליש גן עדן"-נלכד.

ואתם הרווקים זעקו זעקה גדולה ומרה כזעקת מרדכי היהודי למען לא תיכחד נפשכם בריתחא דהשכינה, "נמות ולא נתחתן!". די לנו במוסד השמד המלא מרעין בישין הרוצים להשמידנו בכל דור ודור על ידי הבאת איש ואישה ביחד כמעשה צבא השמד לישראוייל בטנקים! רצונו של הקודויש בורכו בהפרדה מוחלטת בין ז' לנ' ואסור בתכלית האיסור לבוא בקהל מוסד הנישואין תק' פרסה על תק' פרסה!

ואתה ארעא דשעקעלד, שהשם ירבה לכם מטל השמיים ומשמני הוולט ושהברכה והאהבה תשרה תדיר בינכם ושהמריבות לא יהיו תדיר שנאמר תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם.

​

אמן וגם לך ומשפחתך, תודה רבה
 

כרגיל, נהניתי לקרוא, הראיתי לארוסתי והיא נהנתה מאוד מדבריך

תמסור לה שכתוב באבחון הפסיכודיאגנוסטי שלי שאני נורמלי.

תוהה אם היא תשתכנע

זה בעיות כלכליות 😬
 

למרות שכאן לא מדברים על בעיות כלכליות ישירות אלא על קשיים נפשיים בעקבות בעיות כלכליות, אז אולי זה כן יתאים... 

וממילא זה נכתב בחצי הומור...

אם זה מייצר בעיות התנהגות, כעסים, מריבות בין בני הזוג, קמצנות מוגזמת על עצמך וכדומה, אז אולי כן שווה לשקול פניה לאיש מקצוע.

עם הכי הרבה משקעים, כמעט לכולנו, גם לאלה שגדלו עם הרבה כסף.

רוצה לשנות את זה, לך לטיפול.

זה יותר עניין של תפיסה והסתכלות מאשר של חומר.

יש כאלה שגדלו באושר עם מעט ויש כאלה שלהיפך.

המון אנשים לא מקבלים מההורים עזרה כלכלית. הרבה מהם בקשר מצויין עם ההורים כי הם מקבלים מהם דברים חשובים יותר מכסף. השאלה אם את הדברים החשובים לבניית אישיות טובה ומוסרית ושמחה כן קיבלת? כי אם ללכת לטיפול, הייתי הולכת על חסכים באהבה וקבלה, לא על חסכים בכסף. כדאי מאוד לחשוב בראש האם 'הורי לא נותנים לי כי לא אכפת להם ממני/לא אוהבים אותי, או ש- הורי היו רוצים לקנות לי כל מה שאני צריך. אבל לא יכולים.'

יש בתים שחוסר ממון יוצר בהם לחץ ודאגה רבה וזה עובר לילדים או שממש מחנכים אותם ללחץ הזה. ויש בתים שלמרות שאין כסף, זה לא משהו לדבר עליו. גודלים בהרגשה שיש לי כל מה שאני צריך. יש שמחה בבית.

אם גדלת בבית מהסוג הראשון צריך לעבוד על עצמך לא להעביר זאת לדור הבא. יש מקום לטיפול ויש מקום גם לעבודה עצמית, לבניית האמונה ולהשתדלות בצד המעשי.

ויש גם אנשים שירשו כסף אבל עכשיו אין להם הורים... אז מה עדיף?

לא יכלתי לצפות לתשובה טובה מזו.

היחס שלנו לכסף מאד חשוב בהרבה מאד מובנים,

ולכן צריך לבנות יחס נכון בעצמך וגם לחנך את הילדים שלך

ואין יכולת תמיכה מהההורים.

או שעצם הרעיון שיש כאלה הורים שתומכים ואצלך לא, גרם לך להצפה.

עוד נקודה 

האם היה חסר לכם משו בסיסי בבית?

יש משפחות שיש להם כסף, אין מחסור,אבל ההתנהלות היא חסכנית

 והדיבור בבית תמיד הוא על זה שאין ושהמדינה רשויות בסופר הכול יקר

איך זה היה אצלך?

מים קרים על נפש עייפה ב"ה