על הכאב שאין לנו דרך לעזור לו
על החוסר אונים שמרגישים מול הדבר הקטן שתולה בך את כל תקוותו
על הסמרטוט שאני הופכת להיות עם הזמן
על הקושי להנות מהזמן שהוא ערני וחיוני
עלהרצון לישון ולישון ולהשלים את כל מה שנחסר
על הצורך הזה לגרד את עצמך מהמיטה בכח אחרי לילה בלי שינה ולקום כי את צריכה לאכול ולשתות כדי שיהיה מספיק חלב
על התחושה של הלב המקווץ כשאת אומרת לבעלך עם עיניים דומעות תקח אותו כי לי כבר אין כח
על הפוסטים שאני אכתוב על הספה בולעת את הדמעות תוך כדי
על החיוך הזה הקטן שהוא שולח שממיס אותך וגורם לך לחשוב כמה הן נוראיות כל המחשבות 'ל הייאוש שחודרות אלייך
על האהבה הזאת שגורמת לך למרות הכל לא לוותר
אויי כאילו אם היו מספרים לי הייתי מבינה משהו
טאטע
