יש לך פה עולם שלם להינות עם או בלי סיבה.

תפיק את המירב מהעולם הזה, תעשה דברים שעושים לך טוב, תהנה, תבלה, תביא ילדים אם זה מה שאתה אוהב, תהיה אדם טוב, תסביר פנים לאחר ואם אתה לא מוצא סיבה ללמה אתה פה, פשוט אל תחפש אותה אם זה מוריד אותך לקרשים.

האחד - בין איך שאתה מרגיש *עכשיו* - נשמע שעוברת עליך תקופה קשה

המצב רוח בריצפה כמו שכתבת

אין שמחה אמיתית

לא מרגיש סיבה

אין לך כוחות נפשיים

חווה כישלון אחר כישלון

מצב רוחני בריצפה

החלומות נגוזים אחד אחרי השני

וכן הלאה

קודם כל צריך להגיע למצב ***שטוב לך*** בו

שיש לך רווחה נפשית

רק על גבי זה שתרגיש טוב - פיזית, נפשית, רגשית, רוחנית וכו' - אפשר לשאול את השאלות למה אני קיים ומה עוד המשמעות וכו' (שזה הדבר השני).

הרי איך אפשר לענות על כך במצב הישרדות?

במצב של חושך גדול?

לא רואים כלום מלבד שחור משחור...

מציעה לך בחום לטפל ברווחתך הנפשית, בכל מה שיכול להביא אותך ולקרב אותך אל השמחה והבריאות והטוב שלך.

בין אם לבד, עזרה מחברים ומשפחה, אנשי מקצוע וכו' - לעשות הכל כדי להרגיש טוב.

ב"ה אחרי שתתחזק ותוכל להיות עם הראש מעל המים, ואפילו שוחה בנחת ולא נלחם כדי לא לטבוע - אתה תראה עוד ועוד טוב 

גם בך עצמך

וגם בסביבתך

ועל גבי זה תוכל לשאול מה המשמעות דווקא שלך (שבכללי אנחנו יודעים שאנחנו כאן כדי לעבוד את הקב"ה בשמחה.

להאיר את העולם באורו של הקב"ה - בתורה ובמעשים טובים ובכל מלאכת עבודת הבורא

לתקן עולם במלכות ש-די

להוציא את הכוחות שלנו מן הכוח אל הפועל

לעשות עבודה פנימית והקשבה פנימית אל עצמנו ולראות במה אני טוב?

ףךמה החוזקות שלי?

מה הערך המוסף שלי?

במה אני יכול לתרום לעולם?

מה אני עושה שיוצא לי טוב ונכון?

באיזה תחום/תחומים אני חזק?

במה אני יכול להוסיף עוד טוב לעולם?

לזכור תמיד שכל מעשה הכי קטן שלי, וכל מאמץ והשתדלות הכי קטנים שלי - יכולים להאיר כ"כ הרבה בעולם, ובכ"כ הרבה מעגלים. לא סתם נאמר "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך", ואף פעם אין לנו מושג עד כמה מעט טוב שלנו יכול להשפיע הרבה הרבה טוב ואור על האחר/הסביבה/העולם כולו.

עוד מטרה עיקרית (שלי לפחות) - היא לשמוח ולשמח.

לשמוח - לעשות מה שעושה לך טוב, גורם לך הנאה, משמח אותך

כמו שאומר הקב"ה שברא את עולמו אלא בשביל האדם, נזר הבריאה,

ושעתיד אדם ליתן דין אם עבר את העולם מבלי להינות אפילו ממשהו קטן מהנה וטוב שהקב"ה שם בעולמו...

ולשמח - לעשות טוב לאחר.

"הדבר הכי חשוב בעולם זה לעשות טובה למישהו אחר"

בהכל.

בחיוך

במילה

בהארת פנים

בחיבוק

לחברים

לילדים

לאשתך

לבעלך

לאמא

לאבא

לאחים

לסבא וסבתא

ובני דודים, לשכנים, לכל מי שאפשר.

וכן הלאה.

ואאחרי שהבנת עם עצמך וגיבשת תובנות - לפעול.

להתחיל בקטן.

להוציא החוצה את הטוב הזה שקיים בך שגם העולם כולו יוכלו להתברכך בכך, בך.

בהצלחה רבה רבה!

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת