לגבי תופעות פוסט קורונה - כרגע, יודעים שאצל לא מעט מחלימים יש בעיות נשימה, עייפות וכו' בחודשים שלאחר ההחלמה ולמיטב הבנתי (וקח בחשבון שאולי אני טועה), הן עוברות בד"כ בתוך כמה שבועות עד חודשים.  

יש עוד כל מיני בעיות אחרות שחלקן תדירות יותר וחלקן פחות, יש עדויות על פגיעות נוירולוגיות ועוד - אבל לא כולם סובלים מהן ולא ברור אם הן נשארות לצמיתות. 

לגבי פגיעות ארוכות טווח - אף אחד לא יודע. 

יכול להיות שיהיו השפעות שיתגלו רק בעתיד (כמו שגילו את הקשר בין אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת, חזרת ועקרות וחצבת ו-sspe רק לאחר שנים) - אבל יכול להיות שלא יהיו כאלה. אף אחד לא יודע בודאות. 

בכל מקרה, אם עכשיו אתה מרגיש טוב, בלי בעיות זיכרון, בעיות נשימה או עייפות מיוחדת - סביר להניח שאתה בסדר. 

מה שכן, אם בזמן פעילות גופנית אתה מרגיש קוצר נשימה חריג - תפסיק ולך להיבדק. (יכול להיות שיש פגיעה בריאות או קריש דם כמו שהיה אצל גל מקל, למשל). 

אבל שוב, הכי חשוב, קבע תור במרפאת מחלימי קורונה ודבר על זה עם רופא. 

שום דבר ממה שכתבתי כאן הוא לא תחליף להתייעצות עם איש מקצוע.  

אתה חלית בקורונה?

או שאתה מבקש "ביטוח מראש"?...

אף אחד לא אמר ש"קורונה גורמת נזקים בלתי הפיכים לכל החיים", אלא שזה יכול לקרות.

יש כאלה שעוברים את זה בקלות.

יש כאלה שעוברים יותר קשה - ועוד יותר ל"ע..

ומתוך אלה שעוברים את זה עם תסמינים לא קלים, יש כאלה שנשארים להם נזקים. לא יודעים עדיין לכמה זמן.

וגם לא יודעים לגבי תופעות אפשריות בהמשך, כתוצאה מאוחרת של הדבר הזה.

אז מי שכבר חלה ל"ע ויצא מזה - לא צריך להפחיד את עצמו, אלא להתפלל ולעקוב ולקוות שהוא לא יהיה בין אלה שישלמו מחיר לטווח ארוך.

ומי שלא עבר את המחלה - ואין לו סיבות רפואיות שמייעצים להמתין בינתיים עם חיסון - שירוץ להתחסן ולא יסמוך על כך שדווקא הוא יהיה בין אלה (אף שהם הרוב), שזה יעבור אצלם בקלות וגם שלא יהיו השלכות להמשך. וגם אם הוא כך - מי אומר שלא ידביק מישהו אחר בצורה קשה יותר חלילה.

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת