לפי רמבן-
חטאת- החטאת המטרה, בטעות, בשוגג
אשם- שממה, מי שעשה את החטא היה צריך להיות שמם ואבד=חסר חיים
קורבן יחיד
חובה
קודשי קודשים
יש שלושה מצבים בהם צריך להביא קורבן אשם.
אשם מעילות
אשם תלוי
אשם גזילות
מעילות-
אדם שבטעות השתמש בהקדש או השתמש בשגגה שימוש של חול בדבר שהוא קודש (לדוג' קורבנות, נכסי המקדש, אוצרות שמיועדים לתיקוני המקדש)
מביא קורבן איל בתוספת קנס של חומש= חמישית ממה שלקח
לומדים מכאן שלמרות שנעשה בשגגה צריך להביא אשם, כי כניסה למקדש או קרבה לקודשים מחייבים ריכוז ומודעות ואסור לו להיות במצב של הסח הדעת
תלוי-
אדם שלא ידע בוודאות אם עבר עבירה שחייבים עליה כרת
הדוגמא שרש"י מביא- שהיה לפניו צלחת שהיה בה שומן וחלב שהם דומים זה לזה ואכל אחד מהם כיוון שחשב שזה שומן אבל אחרי זמן נודע לו שהיה שם גם חלב אבל הוא לא יודע מה מהם הוא אכל.
מביא אשם תלוי כיוון שהוא 'מגן עליו' כל עוד הוא לא יודע אבל ברגע שיודע שחטא בוודאות צריך להביא גם חטאת
לומדים גם מכאן שעבודת ה' מחייבת ריכוז ומודעות בפרט בנוגע למצבים חמורים שיש עליהם עונש כרת. וגם על היסח הדעת אדם נותן את הדין
גזילות-
אדם שמכחש בחוב שחייב לחברו ונשבע לשקר כדי להוכיח את חפותו
ישנם חמישה מקרים.
"בפקדון" - התכחשות לפיקדון שניתן לו לשמירה
"בתשומת יד" - התכחשות לממון שניתן לו כהלוואה או לצרכי עסקיו
"גזל" - גזל רכוש רעהו
"עשק את עמיתו" - אינו משלם שכר על עבודת רעהו
"מצא אבידה" - התכחשות למציאת אבדת רעהו
מעילה= בגידה באמון
התכחשות= סרוב להודות
תנאי- בכולם הוא גם כופרף מכחיש וגם נשבע לשק
העונש- מביא את שווי הרכוש+ חומש+ קורבן אשם
מזיד--> כרת
שוגג--> חטאת
ספק--> אשם תלוי
כבר שמחתי שסיימתי עם קורבן אשם, ואז ראיתי שכתוב גם בדף אחרכך
"נפש כי תחטא ומעלה מעל בה'..." (פס' כ"א)
אם זה עבירה שבין אדם לחברו, למה התורה רואה בזה כמעילה בה'?
רש"י-
מתכחש לא רק להוכחות שלווה, אלא מתכחש שה' רואה את כל מעשיו.
הוא מתכחש להשגחת ה'
על אשם מעילות כתוב "כי תמעל מעל" ועל אשם גזילות "ומעל מעל בה'"
מעילה בה' מיוחסת דווקא למעילה ברכוש
אחח..
חסר לי כאן כמה שורות.. 
אשם מעילות ואשם גזילות-
דומים-
*נקראים אשם
*קשורים לפגיעה ברכוש
*מקריבים איל
*מחזירים את שויי הרכוש+ חמישית
שונה-
*מעילות- בין אדם למקום, גזילות- בין אדם לחברו
חזק וברוך. 
