קודם כל כתבת יפה.

(לא נכון, אבל יפה )

דבר שני; לא אהבתי את ההשוואה לשוקולד אבל המשכתי, כי אותך אני דווקא מחבב.

עכשיו;

ההבדל בין שוקלד לבחור/ה הוא שבשוקולד ההנחה היא שהשקעה בעטיפה החיצונית מעידה על איכות גם בתוכן, וממילא יותר מזמין לבחון. מה שלא נכון בנתונים פיזיים מולדים, שאמנם מעוררים משיכה אבל ללא קשר לתוכן אלא נטו יצר (שאני לא אומר שצריך להתעלם ממנו, אבל אין זיקה בינו לבין התוכן).

עם עטיפה כמו שלי אי אפשר שלא.

אני מרשה לך, הקשר אכן מפוקפק. אבל בד''כ כן יש קורולציה בין מותג איכותי לעטיפה מושקעת ובין מותג זול וחסר איכות לעיצוב עטיפה מוזנח. 

ברור לי שאתה לא טוען שהעטיפה מלמדת על התוכן, אני רק רוצה לדייק:

יש הבדל בין הזמנה שיש לה קשר לתוכן - כזו שמהווה אינדיקציה לתוכן (אמיתית או שלא). לבין הזמנה שהיא שיקול נוסף לתוכן, שגם היא נותנת מוטיבציה אבל עדיין חשוב שלא לבלבל אותה עם התוכן.

לא תשקיע רק בעיצוב העטיפה, אלא גם תממן מהנדסי מזון שיבדקו את טיב המוצר.

אבל זה לא שיש קשר ישיר בין השניים. ממש ממש לא.

ובבני אדם הקשר הזה הוא אפסי לחלוטין. לחלוטין

כתגובה להודעה המקורית, אבל גם לזו זה יתאים

אין שום קורולציה בין העטיפה לאיכות המוצר. חברות רבות משקיעות המון כסף באנשים שיגרמו לאנשים לקנות את המוצר שלהם- אם זה אומר צבע העטיפה, צורת הבקבוק, או לוגו.

מוצרים רבים שבעבר לא הצליחו במכירות נמכרים כיום על פי זה ששינו את העטיפה שלהם. וזהו. מאוד דומה לעולם האמיתי. ואח''כ איכות המוצר והתאמתו אליי מתבררת באחוזי הגירושין. חבל.

אני לא חושב שיש קשר, ובטח שלא מוכרח בין מבנה גוף לאופי (בניגוד להופעה שהיא תוצאה של בחירה). הכרתי אנשים חסונים ובעלי מידות (פיזיים) ועם זאת עדינים, ולחילופין אנשים שבריריים ודקיקים ותוקפניים. גם מתולתל/ת או ג'ינג'י/ת וכו' - הכל סטיגמות אבל בלי אחיזה במציאות.

חוץ מזה שאני חושב שהפותח כן דיבר על יופי כזה או אחר ולא על נתונים שלכאורה אפשר להסיק מהם משהו.

בוודאי לא במודע. תשומת הלב המוגברת לשוקולד עם עטיפה מרשימה זה נטו העטיפה. מעולם לא חשבתי לרגע (אני מבין שזה סביר, זה מעולם לא היה בתודעה שלי) שהעטיפה מלמדת משהו על השוקולד.

מתי כן? כשהעטיפה מוזנחת, אני בודק את התאריך. וזה נכון לכל דבר בחיים - הזנחה חיצונית עלולה ללמד על הזנחה פנימית, ויותר מזה - הזנחה חיצונית עלולה להרגיל את האדם להזנחה ומתוך כך להגיע להזנחה ולחוסר איזון פנימי.

ואני גם לא חושב שהמראה של אדם זה משהו שנוכח רק ברגע הראשון - בניגוד לעטיפה. המראה נוכח לכל אורך המפגש עם האדם. ואם אנחנו מדברים על נשים דווקא, אני מעריך שלרוב הנשים חשוב להיות יפות בעיני בני זוגן גם אחרי שהם מכירים אותן זמן ממושך (לא אומר שלגברים לא חשוב שיחשבו שהם יפים, אבל זה פחות משמעותי).

אבל אני מאמין שזה מה שקיים בתת מודע.

ואכן לא דיברתי על הזנחה או הופעה שתלויה בבחירה, אלא על נתוני מראה מולדים.

המראה נוכח תמיד, עם זה אני מסכים.

אמנם עם הזמן הוא פחות משמעותי, והוא מושפע מהיחס וההיכרות האישיים ("חן אישה על בעלה" וכו') אבל תמיד נוכח וחשוב.

חברות השיווק למדו איך לגרום לנו לרצות דברים שלא רלוונטיים, במקרה הזה- לא רלוונטיים לקשר.
כלומר לקנות דברים שאנחנו לא באמת צריכים...

לא הולך לגלות לכם מי הם חברות השיווק. חשבו בעצמכם

שבנים בהחלט יכולים להיות חטיפים. 

תראה, אין ספק שיש מקום מזמין ואף אחד לא אומר שהחיצוניות לא חשובה בכלל.

אבל. ופה האבל הגדול, יכול להיות שזה משתנה בין גבר לאישה המינון אבל העיקרון הוא אותו עייקרון- התורה אומרת שאדם לא ישא אישה שיראנה, אחלה.
תמונה בעיניי, היא לא אינדיקציה, והרבה פעמים שידוכים פוטנציאליים מאוד נופלים על תמונות שבכלל לא אומר שלא תיהיה מציאת חן באמת.
אני זוכרת מקרה אחד לפחות שניסיתי לשדך לפניי כמה שנים, בחורה מהממת גם בפנימי וגם בחיצוני, אבל וואלה לא יודעת להצטלם משום מה, או שסתם בחרה תמונות  לא משהו והבחור על סמך תמונה פסל. אין בעיה, זכותו, ולפעמים זה מובן כי ש כאלה שגם חווים מקרים קיצוניים, אבל זה מקרה שאמרתי לעצמי, וואלה באמת חבל.

 את החן של הבן אדם רואים בפנים מול פנים, בשיח, בחוויה שלך ממנו, וכן גם אם יש חיבור ועניין וכמובן שהוא לא דוחה.

נכון שזה קשה, במיוחד בדור כזה שהכל צריך להיות מאוד נוצץ והחלק החיצוני עובד עלינו טוב מעבר למאמר הגמרא כנראה, גם אני חוטאת בזה לא מעט, אבל נראה לי צריך לשים לב פשוט איפה הגבול הזה עובר ולנסות.

בסוף, מהשם אישה לאיש, היו כאלה גם שראו תמונות והתחתנו ויש כאלה שלא ובסדר. זה כנראה גישות שונות, אבל בעיניי, מניסיוני המועט, כן יש בגישה הזאת פספוס מסויים במיוחד שאנחנו לפעמים ברמה כזו או אחרת מונעים באופן מודע או לא מודע גם מדמיונות.

מי שלא מתעסקת במראה החיצוני אלא בפנימיות- מרוויחה. ומי שמתעסקת במראה החיצוני על פני הפנימיות- תפסיד.

אשתו של ר' יהושע בן חנניה הרוויחה. תורה מפוארת, הכלי פחות חשוב. הרבה פחות לנישואין.

היופי שהיה לאמהות וליוסף הצדיק וכו'- הוא יותר יופי רוחני מאשר גשמי.

כל אחד ומה שהוא בוחר לעצמו (ולצערנו גם מה שהוא בוחר לקרוא בתורה..)

אני כן מתעסקת במראה חיצוני, וזה חשוב, לא באתי לכתוב שלא.
פשוט, זה משהו שנלווה למכלול של בן אדם ובתכלס אי אפשר לקבל אינדיקציה אמיתית על בן אדם ואם זה מתאים לי על סך תמונה.

בכל הדורות לא היו תמונות שעוברות בוואצאפ אצל 353545 אנשים.
והתחתנו יפה מאוד, וגם במגזר החילוני, ראו מציאת חן ולא ויתרו על מה שחשוב והקימו בתים.

היום אני לא יודעת כמה הגישה הזאת תורמת יותר לבניית בתים הגונים בישראל, מתברר הרבה פעמים שאולי דווקא ההפך. 🤷‍♀️
 

רק אני חושב שבנוסף להגדרת המראה החיצוני כחלק ממכלול שלם-

כדאי גם לשים את הערך הזה במקום הנכון לו,

אחרת זה יוצר תחושה לא אמיתית שהחוץ והפנים שווים כיוון ששניהם חשובים..

אבל זאת נקודה בעייתית.

היא בחרה תמונה לא טובה שלה, ולכן הבחור קיבל תמונה גרועה.

מה בחור אמור לעשות כשהוא מקבל תמונה לא מחמיאה? להגיד "בטח היא במציאות נראית מדהים ורק התמונה לא יצאה טוב"?

לא חייבים לשלוח תמונה, אבל מי ששולח תמונה גרועה יכול להאשים בעיקר את עצמו

אם אי אפשר לפסול על סמך תמונה, זה די מיותר לשלוח תמונה. מי ששולחת תמונה (וכנ"ל מי ששולח תמונה) צריכה לקחת בחשבון שהתמונה נלקחת בחשבון בשיקולים של להגיד כן או לא, ויכול להיות בדיוק הנקודה המכריעה

אמנם נכון שיש לתמונה גם אלמנטים שהם לא קשורים לפסילה (לדוגמה, לדעת מי האדם שאיתו נפגשים), אבל מאד קשה להניח שזה בכלל לא ישפיע על השיקולים

אבל בתור אחת במקרה הזה שהכירה את שניהם טוב זה היה יכול להיות ממש פוטצנציאלי..

אגב, הסיפור הזה היה לפני כמה שנים, היום היא כבר נשואה פלוס והוא למיטב ידיעתי עדיין רווק..

(שוב, במקום האמוני אני אגיד שזה הכל מאת השם ולכל אחד יש את המסלול  שלו וכו', אבל יש אולי מה קצת לקחת  מזה)

במקרה אחר שניסיתי לשדך חברה לאיזה בחור, הם לא ביקשו תמונות והם עפו אחד על השניה בפגישה ויצאו איזה חודשיים.. אז יש כאלה ויש כאלה.

מה שאתה אומר על תמונות זה סבבה, שוב, זכותך המלאה לראות תמונה. גם אני רואה תמונות והייתה תקופה שהחלטתי שאני לא רוצה לראות תמונה רק בגלל שאני ישר אמצא איזה דפקט גם אם הוא יהיה סבבה, והיו כאלה בחורים מתוקים שאני בטוחה שאם הייתי רואה תמונה שלהם לפני הפגישה לא הייתי רוצה להפגש. ולא בגלל שהם מכוערים או משהו, אלא כי הייתי יכולה לבוא עם איזו דעה קדומה או לא הכי נקיה לפגישה ואז זה היה הורס.

ככה לפחות אצלי, מאמינה שאולי אצל אחרים זה לא לגמרי ככה, גם כשהיו מקרים (בודדים) שהתבאסתי על המראה בפגישה, וזה היה מקרה קיצוני, אבל לרוב היו כאלה שממש הופתעתי לטובה.

שוב, הנקודה הזאת היא מאוד רחבה, אין בעיה למי שמאמץ גישה כזו או אחרת (כמו שכתבתי פניי, בסוף השם מזווג זיווגים ואם אתה צריך להתחתן עם מישהי זה יקרה בדרך שיכול להיות שהכי לא חשבת עליה) אבל לדעתי כן כדאי לקחת בחשבון שלפעמים זאת סתם הטעיה .

כי מצד אחד אני אחד שלוקח לו זמן להחליט (בכללי)

קשה לי להחליט על משהו אם אני לא סגור עליו מאה אחוז שגם אח"כ אני אהיה מרוצה מהבחירה שלי.

ואם מראה לא מוצא חן זה לא דבר של מה בכך.. מה לעשות.

וגם אני לא אוהב להכנס למצב שאח"כ אולי אני אדחה את הבחורה ותהיה פגיעה.

מצד שני, אני לא יודע אם לבקש תמונה,

כי העיקר זה התוכן, ואני אומר אולי בתמונה היא לא תמצא חן ובפגישה היא כן?

וגם אחרי שאני מדבר עם מישהי לא נעים לבקש תמונה כי אולי זה יהיה סיבה לדחיה.. ושוב חשש מפגיעה וזה

תסביכים...

אני לא טוב עם אינטרקציה עם בני אדם חח

נ.ב.

רק אומר.. אם אני חטיף, אני ציטוס גבינה! 

פשוט כל דבר טוב שבא בצורה מוגזמת- הוא רע. או שהוא פחות ממה שצריך להיות או שהוא יותר.

בנושא הזה אני חושב שזה הרבה יותר.

דבר טוב שיוצא מאיזון- הוא לא אידיאלי, וצריך להחזיר אותו למקום הנכון

שקר החן והבל היופי - אשה יראת ד' היא תתהלל,
אשה יראת ד' תתהלל בחן וביופי

במחשב המקלדת קשיחה ולא וירטואלית כמו בסמארטפון- אז הגישה לאמוג'י בדרך שונה:

זה השם של אחד ממנוע החיפוש שמבוסס על AI, דהיינו אינטליגנציה מלאכותית (artificial intelligence)

מה זה AI את יודעת?

זה שם כללי למחשבים ותוכנות שיכולים “לחשוב” קצת כמו בני-אדם:

להבין שפה, לזהות תמונות, ללמוד מניסיון, לענות על שאלות, ואפילו ליצור טקסט, מוזיקה או ציורים.

דוגמאות ל-AI שכבר פוגשים ביום-יום:

•ניווט כמו Waze

•המלצות ביוטיוב או ספוטיפיי

•זיהוי פנים בטלפון

•צ’אטבוטים לשירות לקוחות

אז מה זה ChatGPT?

ChatGPT הוא סוג של AI שמתמחה בשיחה.

אפשר לשאול אותו שאלות, לבקש הסברים, עזרה בלימודים, ניסוח טקסטים, רעיונות, סיכומים ועוד.

הוא פותח על-ידי חברת OpenAI

והוא עובד על בסיס קריאה ולמידה של המון טקסטים, כדי להבין איך בני-אדם כותבים ומדברים

שיש לי כזה. פשוט לא ידעתי שמכנים אותו כך. נעזרת בו לפעמים.  מאוד חביב.

זכה למצוות!

(הריבועים) +מקש ץ

נפתח חלון

ולכולם על ההשקעה. יישר כויח!

מה יכול לצאת מהחוסר וודאות? או רע או טוב.

תחשוב על הסיטואציה הכי גרועה שיכולה לצאת משם, ותהיה שם כמה רגעים, תן לזה להכות קצת ותנסה להבין איך אתה מתמודד עם זה עם כל איך שזה גורם לך להרגיש וכו' זה עוזר להבין שזה לא כל כך נורא כי בסוף על הכל מתגברים, סתם דוגמא שהייתה לחבר הסיטואציה הכי גרועה שהייתה לו זה שיפטרו אותו מהעבודה, אמרנו אוקיי..בוא נתמודד לא נברח, יפטרו אותו ואז מה? קצת קשה לא נעים אבל אפשר למצוא עבודה בתחום, ב"ה לא חסר, אז גם אם יפטרו חלילה, העולם לא קורס וכו וכו..ואם זה טוב אז ברכה.

אגב גם הרע ברכה רק במלבוש לא כל כך יפה. בהצלחה דוד

כהסרת הספיקות, אומרים חז"ל.

זאת אומרת, שההתנדנדות הזו בין שני הקצווים (כן? לא?), אינה פשוטה

ולא עושה כל כך טוב...

אולי באמת לחיות את היום. לא לחטט בעבר וגם לא בעתיד.

איך אומרת הרבנית פישר? לסגור את המוח!

ולזרוק את עצמנו על השם;. ולהאמין שהוא באמת יודע מה טוב

ולסמוך עליו שמה שיהיה, זה הכי טוב.

לא תמיד זה קל אבל כך צריך לחשוב יהודי. זו צריכה

להיות העבודה.

ואגב, איני א ומרת זאת ממרום כסאי. אוי, כמה קשה לי עם זה...

אבל שכלית יודעת שכך זה צריך להיות; שההתקשרות 

לקב"ה צריכה להיות בכל פרט ופרט בחיים. לא מספיק

לשמור מצוות ולהתפלל 3 פעמים  ביום, ובין לבין

לחיות כמו כל אדם בגלובוס.

מי מאזין ומקשיב ומכיר אותנו הכי טוב?

רק הוא.

לא?

והייתי בהחלט ממליץ לנסות לחפש זוגות שעשו את זה. הכרתי מישהו שירד מלוחמה בעקבות הנישואים (כי לאישתו היה קשה), ומישהו אחר שויתר על טיס בגלל הנישואים (ולבסיף סיים כקצין דת, אמנם).
 

זה שיקול חשוב, כי בזמן השירות הבחור כמעט לא נמצא. כמובן יש קשר טלפוני, ושבתות, וחופשות מהצבא - אבל הוא ממשיך להיות איש צבא, ויש לזה משמעויות.

יחד עם זאת, יש רביות שנשואות לאנשי צבא בקבע, או מצחצנות כשהבחור עוד בשירות, ומבתדרים ומוכנים "לסבול" בשביל לקבל חיים שלמים.

בכל מקרה, זה שיקול חשוב שבאמת צריך לשמוע עליו יותר. בהצלחה.

זה מיוחד לבנות את הבית כשהבעל שקוע בעשייה גדולה למען עם ישראל.

זה דומה לבניית הבית מתוך אברכות של הבעל (אברכות אמיתית ואברכות בחירית בעיקר, לא מוסללת).

זו "התבטלות" של שניכם יחד למען משהו גדול מאוד, וזה בונה את הנפש ברמות אחרות. 

אני לא נכנסת להשוואה בין האידיאלים ורמת המסירות-נפש הנדרשת.

ספציפית מבחינת השלכות על הזוגיות - לא דומה בכלל.

אברך חוזר לישון בבית כל לילה. איש צבא סדיר )קרבי( בדרך כלל לא.

זה גורם מאד משפיע בבניית הזוגיות בשנות הנישואין הראשונות.

אברכות זה קשה במובנים אחרים, אבל יש את הדבר הבסיסי של לגור ביחד - לא רק בשבתות. בלי זה, אפשרי אבל לא מתאים לכולם.

האם הוא בבית כל יום או לסופי שבוע או פחות מזה?
 

האם יש לו ראש להתעסקות בדברים מחוץ לצבא?

מעלה פה נקודות פרקטיות ששווה מאוד לחשוב עליהם, אחר כך לשמוע מכאלה שחוו זאת ולהבין אם זה מתאים לך.

מתוך 80 שנים שתהיו יחד.

רק לשים בפרופורציות.

ועד שתיפגשו, אם ותחליטו כעבור כמה חודשים, תשאר כנראה רק שנה.

במידה וזה האחד שלך, בשביל שנה אחת מורכבת היית מוותרת? 🤷🏼‍♀️ 

בני כמה אתם?

את כבר יכולה לפרנס כדי לקיים זוג בצורה סבירה?

אומנם חייל חובה זכאי לתשלומי משפחה (תשמ"ש), אבל ביחס לעלויות החודשיות הכוללות של מגורים, הסכומים מהצבא אינם גבוהים.  

(אם יש פתרונות דיור מוזלים, כמו יחידת דיור בחצר של ההורים, אז השיקול הזה לא רלוונטי).  

לחשוב על הרחבת המשפחה בזמן שהוא חייל חובה.

לחשוב על רכישת מקצוע עבורו עם השחרור מהצבא - נניח אם ירצה להכנס לאקדמיה ללימודי תואר תובעני, איך זה ישתלב עם חיי משפחה? (כנראה מי שמחפש להתחתן בעיצומו של השירות הצבאי מלכתחילה לא חושב בכיוון הזה…)

תהליך הפגישות לוקח בדרך כלל כמה חודשים

ואז שמחליטים להתחתן וזה.

יכול להגיע לחצי שנה ואפילו שנה

מה גם שמאוד משנה מה הוא עושה בצבא

כי לחלק מהמקרים אפשר לקבל הת"ש ואז הוא יהיה לפחות 2-3 לילות בשבוע בבית

לא אידאלי. אבל עשרות אלפי לביאות עברו את זה בשנתיים האחרונות גם בלי שהבעל יהיה שבועות בבית.

שורה תחתונה.

לא הייתי פוסל

אבל הוא השתחרר ממש קצת לפני תחילת המלחמה ואז חזר לעוד ארבעה חודשים. בפועל סיים צבא+ סבב ראשון קצת לפני שחגגנו יום נישואין ראשון.

זה ממש תלוי בתפקיד, ביציאות, במקום שבו הוא משרת.

חוץ מזה, יש הבדל משמעותי בין חפש למפקד, מבחינת הפניות לקשר וגם בין קרבי לתמוך או ג'ובניק ובין קורס כזה או אחר לבין קו (וגם שם זה שאלה של עומס וסדכ).

זה מאתגר ודורש, אבל בשנתיים וחצי האחרונות המון נשים התמודדו עם זה ושרדו כדי לספר (יש הבדל בין מילואים לסדיר, אבל בבסיס זה מאוד דומה). אז ממליצה לך למצוא מישהי שמכירה אותך ועברה/ עוברת את זה, שתוכל לכוון אותך ספציפית עלייך. אם את רוצה פירוט, מוזמנת בפרטי.

שגם תורך יגיע. אין ספק!

תתחילי לתכנן איזו שמלת כלה תלבשי.....

לשרשור דומה, הגבתי שם.

אח שלי מתחתן שבוע הבא - לקראת נישואין וזוגיות

אנשים חושבים לא התחתנתי = לא הצלחתי

זה שגוי  

מה עם כל הסיפור? עמדתי על שלי? דייקתי את עצמי? לא הייתי מוכנה להיות התפשרות? לא הייתי מוכנה להתחתן עם מישהו בגלל א. ב. ג

אצלי לפחות אני מאוד גאה בי שידעתי לשים גבולות ולא להיות איפה שלא נכון לי

ואני מאמינה שגם אצל עוד רווקות .

לא תמיד מי שאמרה כן = הצלחה

אלא דווקא הלא = דיוק לך

הצלחה בנישואין זה משהו אינדיבידואלי לך

אין פה נוסחה שהיא שווה לכולם

השוואה הזו שגויה מיסודה

יש גם השוואה של הן התחתנו אני לא..

את היית רוצה להתחתן עם האנשים שהן התחתנו איתם?

לא

אפשר להיות עייפה מהדרך אפשר להיות עייפה מהתהליך שעברת

אבל תשימי לב להרים לעצמך כי זה לא פחות חשוב בדרך שלך

ולעולם אל תשווי את הדרך שלך של אחרים

לא רלוונטי ,

לא מועיל 

בטח אסור

זה כמו לקחת מזלג ולהפוך אותו בכוח לצלחת.. לא קשור ..

וזהו בהצלחה

לא חושב שנכון להגיד לך ישר להתעלות מעל הסיטואציה.

כן, טבעי לקנא, וזה טבעי מאין כמותו שככל שהחסרון יותר מודגש ככה יותר כואב.

שאלה טובה מה עושים ביחס לסביבה ואני מניח שאת תדעי הכי טוב להגיע לאיזון ביחס לסביבה.

וכן, זה בסדר גמור אם מדי פעם בא לך להיות עם עצמך, תראי אם זה עושה לך טוב כמובן.

תתני הכי הרבה לגיטמציה לרגשות שלך ותרגישי בנוח לפרוק לאנשים קרובים אליך שעשויים להבין אותך או לפחות לנסות.

ואם את אח"כ רוצה גם להגיד שאת יכולה להתרומם, גם בהחלט אופציה.

הרבה הצלחה, אלו כאבי גדילה של גיבורים

ויציאה לריצה לטווח רחוק. את תמצאי את הכוחות בתוכך. כי אין ברירה(:

יש כאן 2 קשיים שמתערבבים הקושי עם עצמך והקושי מול החברה. 

בעיניי הקושי העיקרי הוא מול עצמך. לגבי הקושי מול החברה- אני חושבת שזה לא עניין החברה איך את מתמודדת עם הקושי מול עצמך. 

מי זה בני אדם בכלל? מה הם עושים חוץ מלדבר ולמה שתשימי על כמה מילים שלהם.. 

האנשים הבוגרים באמת מבינים שלכל אחד יש קשיים מסוג אחר בחיים ולכל אחד יש את המסלול שלו. כולנו בידי ה' וכולנו שווים בפנים. 

אם תשדרי "קשה לי ואני מרגישה מסכנה" ירחמו עלייך... ותאמיני לי שאת לא מסכנה ואין שום סיבה לרחם עלייך. 

אבל, אם את באמת מרגישה ככה, אז זה הקושי האמיתי. 

העבודה על הביטחון. האמונה בטוב. הבירור בתוכך וחיזוק נקודות התורפה.

זה הקושי שצריך לעבוד עליו לדעתי. אנשים? או שתתעלמי או שתגרמי להם לסתום. 

אני ממליצה להפריד ולא לתת לאנשים פתח להסתכל למקום הזה שבו את עוד צריכה עבודה מול עצמך. 

כן, בחוץ משדרים עסקים כרגיל, ובפנים מול אלוקים. בעיניי זה בריא.

אחותך מתחתנת!! לכי תהני! מהאירוע, מההכנות. ואיזה כיף את עוד יכולה לעשות תסרוקת בשיער במקום לבוא עם כיסוי ראש🤭 אולי אותך זה לא משמח אבל תמצאי מה כן... 

את יכולה לרקוד ולהשתגע עד אור הבוקר כמו צעירה חסרת דאגות 

או לקחת את זה לכיוון שאת המבוגר האחראי שהיא תעבור את זה בטוב, יש לך אפשרות לדאוג לה בתהליך וביום של החתונה שלה ואם את חזקה תנצלי את ההזדמנות לחטוף את המצווה הזאת.

בקיצור זה מאתגר אבל קצת הכנה נפשית ואת עוברת את זה כמו גדולה ויוצאת בחורה עם אישיות משודרגת יותר👑

האמת שלא היה לי עם זה אישו בכלל. 

אבל -  בכל זאת סיפרו לי סיפור חמוד שאני משתפת הרבה פעמים ותמיד ראו ישועות: 

כשהבית נעול ואין לאף אחד מפתח  - שולחים את הילד הקטן להשתחל דרך החלון ולפתוח פתח לכולם. 

אני אישית הכרתי את אישי כמה שבועות לפני החתונה. האח השני התחתן שלושה חודשים אחריי. 

וכאמור ראיתי עוד כמה מקרים כאלה. 

אז יהי רצון שהשער שנפתח לאחותך יפתח גם לך את הדרך בעזרת השם במהרה ממש. 

ושההכנות יעברו בשמחה ובטוב 

דוגמא משובבת לב. חכמה.

את כותבת כל כך יפה אבל לא כזה ארוך??(:

(חחח כן, זה אחד ה"באגים" שלי, האורך.

למרות שכבר מזמן אני בשלום עם הבאג הזה ואפילו מחבבת אותו מאוד )

רק נשים מסוגלות לטחון את הראש לעצמן כל כך הרבה...

מעריך כמובן את ההשקעה אבל נראה לי שבאמת רלוונטי רק בלשון נקבה. 

מקשה מאוד על ההבנה המשותפת; איש חושב אחרת מאשה.

זה מצריך עבודה רבה מצד שני בני הזוג. השקעה. סבלנות.

התגברות על תסכולים ("שוב אתה לא מבין אותי" וכאלה).

ומזכיר לך שגם אישה חושבת אחרת מאיש. זה דו כיווני.

אחרת היית מתחתנת עם החברה הכי טובה שלך. יש סיבה לשוני הזה.

הוא הסיבה לחיבור הייחודי בין איש לאישה. המורכבויות והתסכולים הם רק תופעות לוואי של הפלא הזה.

מזמין את @נגמרו לי השמות לתרגם את זה לשפה שלך.. 

עד כמה שאני מבינה, החטא של אדם וחוה.

הבנתי מהרב הירש זצ"ל (אם איני טועה) שלפני החטא,

היו יחסים הרמוניים, שיוויוניים, בין אדם לאשתו.

חוסר ההבנה והשוני, אולי בעיקר זה בגלל הירידה

שירד כל העולם כתוצאה מהחטא. כך שגם יחסי

גן העדן, התקלקלו.

נכון שזה דו כיווני, אבל האשה יותר זקוקה להבנה

מבעלה; היא בנויה יותר רגשית. "אליו תשוקתך

והוא ימשול בך" - לענ"ד, העונש הזה הוא על

הכל.

הייתי מוותרת על תופעות הלואי - מורכבויות

ובעיקר תסכולים - זה כואב; האדם שצריך

להיות הכי קרוב...כן. אתה צודק. לפעמים

מרגישים קרבה גדולה יותר והבנה גדולה

יותר עם חברה קרובה. כי היא...אשה.

כמוני.

יש כאלה שזוכים לקשר זוגי באמת

מופלא, של נפש נוגעת בנפש, גם

בנישואין. לא בטוחה שזה הרבה

אנשים. אבל אולי אני טועה.

ואולי אני פסימית.  לא אולי - בטוח.

(זה לאלה  כאן שיתנפלו עלי בקרוב...)

אבל אתם בפורום באמת אנשים

רגישים. עם רצון להשקיע ולעבוד

ונכונות לשמוע וגם פתיחות. לרוב.

החשוב ביותר לדעתי זו תקשורת

פתוחה; שיהיה אפשר לדבר פתוח

בלי לחשוש. בלי להסתיר. בלי

שהזולת יפתח גמרא כפתרון

לאי רצון להקשיב, לאי רצון לדבר

אפילו אם זה לא נעים....

איש הוא פרקטי יותר, מעשי יותר

אשה זקוקה מאוד להקשבה להבנה

תופעות הלוואי שם. כמו כל דבר בעולם. צריך פשוט להכיר שהן חלק ממערכת גדולה יותר.

לא יודע מה הרשר הירש כותב. בגדול לפני החטא הרגש היה מכוון עם השכל. אחריו לא. לכן גם הוא ימדול בך - השכל מוביל את הרגש למקומו הנכון.

אני לא מתווכח עם שאר הנקודות שלך. אני פשוט מנסה להאיר שאם כל אחד יסתכל על איך הוא מיטיב לשני( ולא איך השני צריך להטיב לו), הקשר יהיה חזק ויציב יותר. 

אני לא נכנס לבין אדם לחווה והחטא הקדמון וכו'.
זה נושא שאפשר לעיין בו ולחפור עליו ולחיות בדמיון מפה ועד להודעה חדשה, לא בדיוק כמו אבל כמו הדינוזאורים.

על חטא אדם הראשון מלבישים הרבה רעיונות והרבה סיפורים וכיוונים של חשיבה.

מפשט הדברים ניתן להגיד שמדובר על "חטא קדמון" היינו שהוא קודם לעולם במקורו.
או יותר נכון, החטא הזה קודם לעולם בצורתו הנוכחית.

בלי לזלזל חס וחלילה, אבל, במקום להתעסק באיזה שהוא חטא קדמון זה או אחר אפשר פשוט לעסוק במציאות.
יש הרבה סוגים של אנשים, גברים ונשים בנפרד וכאחד.
יש נשים שצריכות ודורשות הקשבה ויש גברים שצריכים יותר מהצד השני.
זה גם תלוי במאורעות החיים וכן ברקע וכיוונים של כל אדם.

ואם אני צריך הקשבה?

ואם כל זאת חכם עיניו בראשו וצריך גם לדעת לסגור את הפה והאוזניים מידי פעם.
בשביל מה יש לנו טלפונים ואוזניות?
אוזניות בשביל לתקוע אותן באוזניים ולשים קצת רעש לבן או מוזיקה נחמדה (אצלי טראנסים).
ובשביל מה טלפון? בשביל לעשות שיחות כשצריך ולאו דווקא עם מי שנמצא מטר ממך.

אני מכיר איזה שהוא נהג אוטובוס ששם את הטלפון שלו על מצב טיסה.
ובזמן שהוא במצב טיסה הוא מפעיל את הטלפון על הקלטה ומתחיל לנהל שיחות כאשר על ראשו אוזניות.
אף אחד מהנוסעים לא חושד שהנהג הזה ברגע מנהל שיחה עם הקב"ה

שזה דווקא מקסים ומיוחד

אין איך להגיע לזוגיות עמוקה וממלאת בלי ההבדלים הללו

כל דבר טוב מגיע בעבודה קשה

כל התסבוכת הזו ודומותיה זה יותר נחלת הראש הנשי. 

אני אישה ולא אכלתי סרטים כאלה בכלל

ומכירה כמה וכמה גברים שכן

ואגב יש כמובן גם גברים שימצאו עצמם דווקא בעומק/באריכות/בצלילה פנימה וכו' ולא רק נשים.

וגם להיפך כמובן, ישנן נשים שלא ימצאו עצמן שם.

והכל בסדר

כל אחד ומה שהוא.

את יועצת משפחתית, אהה, עכשיו הכל ברור.

תודה על התובנות, על ששיקפת.. אותנו!

אפשר לשלוח לחברה?

בשמחה רבה.

ותודה לך 🙏

חז"ל לא היו מצווים על דבר שלא בידיים שלנו.

באשה

לא יודע אם זה בעקבות מה שכתבתי

בכל מקרה חיבוק גדול

זה קשה ממש