(לספר שהייתה לי תקופה של חרם מחצי בית ספר?
לספר שגימגמתי במשך תקופה מאוד ארוכה ופחדתי לדבר וכל מילה הייתה יוצאת לי מהפה אחרי שממש התאמנתי עליה וזה היה כשהייתי בערך בכיתה ו' כי,כי המ?
לספר שהיו ימים שאני הייתי האמא של עצמי ואכשהו הצלחתי לכבס אז את החצאית ופחדתי שיגלו שאני כזאת מטומטמת?
לספר שבחיים לא הרגשתי ילדה כי..וחתכתי סלט לארוחת ערב כל אחרי הצהריים בשעות מדוייקות כמו שיפחה?וכי המ?
לספר שתמיד ברחתי לשירותים כי אבא צחק עלי והייתי כל כך תמימה אז ובטוחה שהם מאמינים שאני לא בוכה ושאני סתם הולכת לשירותים ומקלפת את הקיר מרוב תסכול ועלבון ומורידה את המים כשניגמרות לי הדמעות ויוצאת עם חיוך מאוזן לאוזן?
לספר שהאיום עלי היה באופן תמידי ותמיד שתקתי?
לספר על מערבולות עצומות של קירות הבית וספריות הקודש שככה,נופלות לי על הגוף ושוברות אותו לחלקים ואני נקברת?
לספר על כמות המכתבים שכתבתי לאמא ועל אינספור הפעמים שלחשתי לה שמחר אהיה ילדה עוד יותר טובה ואסדר שוב את החדר ואז אבא לא יתעצבן?
לספר את השבירות?את ההסתרות?את החושך והתקווה שאדם יגיע וככה ההצגה תימשך עוד קצת?
לספר?לספר ככה?ככה פשוט?
להתמוטט ולא לספר.
ככה בדיוק.)
.
לספר שגימגמתי במשך תקופה מאוד ארוכה ופחדתי לדבר וכל מילה הייתה יוצאת לי מהפה אחרי שממש התאמנתי עליה וזה היה כשהייתי בערך בכיתה ו' כי,כי המ?
לספר שהיו ימים שאני הייתי האמא של עצמי ואכשהו הצלחתי לכבס אז את החצאית ופחדתי שיגלו שאני כזאת מטומטמת?
לספר שבחיים לא הרגשתי ילדה כי..וחתכתי סלט לארוחת ערב כל אחרי הצהריים בשעות מדוייקות כמו שיפחה?וכי המ?
לספר שתמיד ברחתי לשירותים כי אבא צחק עלי והייתי כל כך תמימה אז ובטוחה שהם מאמינים שאני לא בוכה ושאני סתם הולכת לשירותים ומקלפת את הקיר מרוב תסכול ועלבון ומורידה את המים כשניגמרות לי הדמעות ויוצאת עם חיוך מאוזן לאוזן?
לספר שהאיום עלי היה באופן תמידי ותמיד שתקתי?
לספר על מערבולות עצומות של קירות הבית וספריות הקודש שככה,נופלות לי על הגוף ושוברות אותו לחלקים ואני נקברת?
לספר על כמות המכתבים שכתבתי לאמא ועל אינספור הפעמים שלחשתי לה שמחר אהיה ילדה עוד יותר טובה ואסדר שוב את החדר ואז אבא לא יתעצבן?
לספר את השבירות?את ההסתרות?את החושך והתקווה שאדם יגיע וככה ההצגה תימשך עוד קצת?
לספר?לספר ככה?ככה פשוט?
להתמוטט ולא לספר.
ככה בדיוק.)
.