וזה היה ממש מעכשיו לעכשיו,
הרופא נשים אמר לי להתחסן ופשוט כמה שעות אח''כ כבר הייתי מחוסנת.
בקיצור, לא חשבתי יותר מידי על פרקטיקה של מה ללבוש בחיסון, והגעתי עם חולצה שאי אפשר להפשיל שרוולים כל כך, נאלצתי לחשוף את הכתף פלוס.. והיו רק גברים במתחם.
זה היה פאדיחה, במיוחד כי אני אישה דוסית באזור לא דוסי, אפילו המחסן היה נראה טיפה מובך...( היתה לו כיפה).
בקיצור, חשבתי שזה לא נעים, אבל מה לעשות, לא הייתי מחושבת להביא חולצה רופפת.. וכשחזרתי הביתה, וסיפרתי לבעלי הוא הזדעדע עד עמקי נשמתו.
שראו לי את הפס של החזייה... לא הבנתי מה כל כך נורא והוא אומר שראש של גבר רואה פס של חזיה זה ישר לחשוב על השדיים... ומה זה שלא אכפת לי.. בקיצור, ממש התעצבנתי עליו , הרגשתי שהוא מוציא אותי אחת שלא אכפת לה מהצניעות שלה, אני הראשונה שעושה שמיניות באוויר להיבדק רק על ידי רופאה, אבל אם אין ברירה- זה מה יש. כאילו, עיצבן אותו שאני לא מזועזעת ולא כזה אכפת לי. היה לא נעים ובזה זה נגמר. אגב, באותו יום עשיתי שקיפות עורפית ע''י גבר (אין אישה) וזה לא ממש הזיז לבעלי, לא יודעת מה כל כך הקפיץ אותו בסיפור הזה.
מעניין אותי מה אתן חושבות? זה לא רגיל שאישה דוסית תעשה ככה חיסון? זה לא מוגזם מה שבעלי חושב? בבקשה, בלי להגיד ביקורת על בעלי, זה אני עושה לבד בלי עזרה




)