רוצה לשתף אותכן בניסיון האישי שלי בדרך למציאת החצי השני שלי. מקווה שזה יועיל למישהי.
כמובן שמציאת האחד זה בידי שמיים. חז״ל אומרים ששלוש מפתחות ניתנו לה׳: מפתח הפרנסה, מפתח ההולדה ומפתח הזיווג.
אבל יש דרכים,שאני מאמינה, שעזרתי לו ושגם לי היה ״חלק״ בזה שמצאתי את שאהבה נפשי.
אז מה קירב אותי לישועה שלי?
1)״הסלקציה״
2)התפילה
3)ההודיה
4)מציאת עיסוק שממלא אותי
5)השתדלות שלי והרבה דייטים
•הסלקציה.
נכון שאת שומעת הרבה ״תתפשרי!״, ״אין לך זמן!״. וזה עוד יותר מלחיץ ומתסכל.
את מרגישה שאת לא יכולה להתפשר על דברים שחשובים לך. והאמת איתך.
אסור לך. את הולכת לחיות עם הגבר הזה כל חייך. ולא הם.
אבל האם אי פעם ביררת לעצמך איזה תכונות אופי חשובות לך ביותר?
אם לא, תרשמי לך על דף את התכונות שהכי חשובות בעינייך.
תחשבי טוב, טוב מה חשוב לך ומה פחות. לא מה שחשוב לאמא /אבא/ חברות, מה חשוב לך!
ומה לא כל כך משנה. אולי עדה /השכלה גבוהה/ מצב משפחתי.
האמת, התרגיל הזה לברר, עוזר גם אח״כ בתוך הנישואים. גם כשאת מגלה את החסרונות שיש בבן זוג, ותמיד יש , את נזכרת למה בחרת דווקא בבן אדם הזה.
עוד נקודה שעזרה לי בעניין ה״סלקציה״,ואני לא יכולה להתעלם ממנה.
זה זה שהפכתי להיות דתיה. ברגע שאמרתי או רשמתי שאני ״שומרת נגיעה״ זה סינן לי את כל ה״לא רציניים״ וחסך לי המון זמן.
•התפילה.
חיזק אותי מה ששמעתי פעם מהרב זמיר כהן. הוא אמר שלעתים חצי אחד של הנשמה גבוה והחצי הנשמה השני נמצא במקום נמוך יותר, אז הנשמה הגבוהה מחכה שהנשמה הנמוכה תעלה לרמה שלה. אז לפעמים מה שיזרז את השועה זהלהתפלל על החצי שלך, שגם הוא יעלה מעלה.
להתפלל על כל דבר ודבר שאת רוצה שיהיה לך במשפחה שלך. על פרנסה, על זה שתסתדרי עם ההורים שלו והוא עם שלך,שתכנסי להריון בקלות.
כל דבר שהיום הולך לי חלק, אני יודעת שזה בזכות אותן התפילות שהתפללתי.
לכל ישועה יש את המכסה תפילות שלה שצריך להתפלל.
והיא תגיע. בוודאות.
•שיר השירים.
קריאת שיר השירים או כל קבלה אחרת מזרזת ישועה. יש עניין לקרוא דווקא 40 יום. צריך הרבה עקשנות בזה, התחלתי כמה פעמים. ורק אחרי שקראתי ארבעים יום פגשתי אותו.
אחרי שהכרנו סיפרתי לבעלי את זה והוא סיפר לי דבר מעניין שבדיוק באותו זמן גם הוא הכניס בבית כנסת שלו מנהג שיקראו את שיר השירים לפני כניסת השבת.
•ההודיה
להודות דווקא על המצב הקיים. שעד עכשיו לא פגשת אותו. שכנראה מה שהיה , זה הכי טוב בשבילך. להודות על זה שבזמן הזה את יכולה לבנות לעצמך כלי עם התפילות שלך. כשיש בעל וילדים לפעמים אין מספיק זמן לפתח את עצמך והזמן לפני החתונה זה הזמן המשולם להתפתח.
הודיה מביאה את הישועה. תודי גם על הדברים היומיומיים,על משפחה תומכת, על חברות נפש, על עבודה. על זה שאת ע-ש-י-ר-ה ויש לך עיניים, שיניים, ידיים ורגליים.
•זמן קבוע עם עצמך.
כדי לבקש ולהתעקש על הזיווג, את חייבת שיהיה לך זמן קבוע עם עצמך, בו את מתפללת ושופכת את ליבך.
כל יום לפחות חצי שעה שאת לבד! בלי שום היסחי דעת.
•מציאת עיסוק ממלא.
אצלי זאת הייתה תפירה. אבל זה יכול להיות כל עיסוק שממלא ומשמח אותך.
אישה שיש לה עיסוק שנותן לה השראה ואנרגיות חיוביות, הופכת להיות מעניינת.
•ההשתדלות.
פשוט לצאת לדייטים. ולפעמים להפעיל קצת הומור. כשאת יושבת ליד בן אדם הכי לא קשור, להסתכל על זה כסצנה מהסרט. סרט שבסוף , יהיה לו סוף טוב.
אני יודעת שזה קשה. זה אולי הנסיון הכי גדול שיכול להיות לאדם. התחתנתי בגיל 25, לא מאוחר. אבל אפילו הזמן המועט שחיפשתי וחיכיתי מאוד ייסר את ליבי.
היה שלב שבו הרגשתי ״מלאה״ והיה לי טוב עם עצמי,החסרון היחיד שהיה לי זה היה הרצון לחלוק מכל הטוב שיש לי לחצי השני שלי. ואז פגשתי את בעלי.
יש את האימרה שנישואים זה כמו זכוכית מגדלת. אם האישה שלמה עם עצמה, הם יעשו אותה עוד יותר שלמה. אבל אם היא אומללה , הם יעשו אותה יעוד יותר אומללה .
תהי כבר היום מאושרת ושלמה עם עצמך ,כדי שנישואים רק יוסיפו לאושר הזה.
