בס"ד
בוקר טוב... חיזוק יומי... כג' אדר

      להפוך את החול לקודש

עוד בשחר ילדותו חלם פנחס להיות עשיר. מחשבות על כסף מילאו את חלל דמיונו ויצרו בקירבו שאיפה עצומה להשיגו.
כשגדל בעיירתו בפולין, רקם את תוכניתו כיצד יחסוך פרוטה לפרוטה עד שיתאסף בציקלונו סכום המספיק בכדי להגיע לארץ חלומותיו - אמריקה הגדולה! ואכן כאשר חלם כן היה, יום אחד נחת על אדמתה של ארצות הברית. עד מהרה הפך להיות בעליו של מפעל מעילים משגשג.

אך בד בבד עם עלייתו ופריחתו הגשמית, הלכה נשמתו ודעכה, עד לכדי פריקת עול תורה ומצוות מעליו. אף סימן ההיכר של היהודי - השבת, הורד אט אט מעליו. הכסף סינוור את עיניו ויותר מכן את מוחו וליבו.

ביום בהיר אחד הופתע לראות את רבו משכבר הימים, ראש ישיבת ברנוביץ ותלמידו הנודע של ה"חפץ חיים" - רבי אלחנן וסרמן, עומד על מפתן המפעל. התלמיד לשעבר לא שכח את גדלותו התורנית ומידותיו הנפלאות של רבו הנערץ, וניצב מולו מוכן למלא כל משאלה ובקשה!

בקשה קטנה הייתה לרבי אלחנן: "הגעתי לכאן לאחר הפלגה בת שבועיים ימים. עשה עימי טובה, יש לי כפתור במעיל, מתנדנד ונוטה ליפול, האם יש באפשרותך לחזקו?"

התלמיד לא ידע אם לצחוק או לבכות, מפעל של מעילים בראשותו והרב יכול לבחור כל מעיל שיחפוץ ליבו!

על-אף שהתלמיד לא הבין את הרב, נענה מנהל המפעל לבקשתו ומצא חיש מהר פועל שיבצע נאמנה את הפעולה הפשוטה. רבי אלחנן הודה מקרב לב וחזר על עקביו.

כל הלילה התהפך תלמידו במיטתו ולא הצליח להרדם. "לא יתכן", חשב בליבו, "לעשות דרך ארוכה שכזאת, בשביל כפתור?!"

עם עלות השחר, ניגש לאכסנייתו של מורו ורבו, התחנן שהרב יאמר למה הוא בא, מוכן הוא לעזור בכל אשר יוכל, והרב פסק את פסוקו: באתי לחזק כפתור, זה הכל!"

התלמיד מיאן להאמין: "כבוד הרב, אל נא תהתל בתלמידך, שבועיים נסיעה בשביל כפתור קטן?"
כשחיוך מלא טוהר נסוך על שפתיו, השיב ברכות הרב לתלמידו: "תשמענה אוזניך מה שפיך מדבר, אין ספק, שלא עשיתי דרך כה ארוכה בשביל מה בכך, אמור נא לי, הנשמה הקדושה שבקירבך, עשתה דרך כה ארוכה של אלפי פרסאות מתחת כיסא הכבוד, וכל זאת בכדי לפתוח מפעל של מעילים?! בכדי לצבור עוד ועוד נכסים גשמיים שאחרי מאה ועשרים נשארים לאחרים?! לא יתכן, לא יתכן!" התלמיד, שהדברים חדרו עמוק לליבו, זכה לחזור אל דרך האבות...

יום יום אנו רצים להשיג את פרנסתנו, לעיסוקנו, מעבירים את היום שלנו בהישרדות ולעיתים שוכחים את העיקר את המטרה שלשמה הגענו לעולם: קיום תורה ומצוות...

כשאנו הופכים את הטפל לעיקר את השגת הממון, הטיולים, הנאות העולם לעיקר, הרי אז אנו מזניחים את לימוד התורה וקיום המצוות וה"כפתור" שלנו מתרופף ויכול חלילה להתנתק מה"בגד" שלנו.

מאידך אומרים חז"ל: "עתיד אדם לתת את הדין אם ראה פרי ולא נהנה ממנו..."

אדם יכול לעבוד כל היום, לצאת לטיולים, ליהנות מהחיים, ולזכור תמיד את המחייה אותו, את מטרתו.

אף-על-פי שעבדת במשך יום שלם, אם בסוף יום יש לך שיעור תורה כל היום הופך לעיקר, אתה הופך את כל היום הזה לקודש ומחזק את "הכפתור" ל"בגד".

כבר כשאנו קמים בבוקר נייעד לנו מטרה, נקדש את היום שלנו, נכניס בו חסד, מצוות ולימוד תורה, ובכך נחזק את "הכפתור", נצטרף עוד היום לשיעור תורה ונזכה "לתפור" לנו "בגד" מושלם אשר ילך איתנו לעולם שכולו טוב וארוך, "בגד" שיסתיר את הבושה שלנו, יכבד וישמור עלינו מכל דבר רע, "בגד" לנשמה הטהורה שקיבלנו, בגד שיעזור לנו להחזיר אותה אל מקורה כשם שהגיעה לעולם - טהורה... (רונן קרתא)

יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל ברחמים רבים. אמן!

בס"ד

לא.. כ"ה באדר זה יום בריאת העולם לפי הדעה שהעולם נברא בניסן.
בכ"ג אדר (היום) התחילו שבעת ימי המילואים לקראת המשכן שהוקם למעשה בר"ח ניסן.

(שמחתי לראות אותך)

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡