עבר עריכה על ידי אין לי הסבר בתאריך כ"ג באדר תשפ"א 21:40
רציתי להתחיל לנקות לפסח.אז רציתי.
איזו מילה תמימה זו...
לא יודעת מה מצפה לה עדיין,
איך הרצון הזה ילך ויתמוסס לו סעיף אחר סעיף,
ובסוף תישאר רק שלולית רצון אחת גדולה.
רציתי לנקות לפסח,
לא מדפים ולא ארונות.
רציתי לנקות לכבוד החג את הלב שלי שגדוש בעוונות.
אז נכון שזה לא חג כפרה על חטאים,
אבל זה חג של נקיונות,
מקווה שיתנקו לי גם המעשים.
אבל רק רציתי לנקות את חדרי הלב,
זה לא אומר שהצלחתי.
כי כשהבעל ישן קצת כעסתי,
ולמה הוא תמיד ישן כשאני מסדרת?
וכשהיא שברה את הכוס התעצבנתי,
למה היא עוד קטנה ולא מתבגרת?
והיצר הרע לא עזר לי לנקות,
רק לגלג עליי ושם לי מול העיניים נקודות שחורות,
כאן לא התפללת,
כאן שכחת לברך,
וכאן באמצע הרחוב נצמדה החצאית לירך.
והנה אני ניצבת כאן, בורא עולם, רק רוצה להתנקות. להשיל מעצמי את כל הפחדים והכשלונות.
והרצון, כמו רצון, נשאר אצלי כרגע רק ברצון.
