ציפייה בין מפגש למפגש. מתי כבר יגיע המפגש הבא

פשוט בתור מישהי שלא חוותה בהתחלה 'מתי כבר יגיע המפגש הבא' אני לא לגמרי מסכימה עם זה..

משיכה יכולה להיות לאדם כמו שהוא, אפילו מתוך מודעות לזה שהוא לא יפה.

בטח שאצל גבר המראה שלו לא כל משמעותי בשבילו (לעומת אשה, שאם היא תדע שבעלה לא אוהב את המראה שלה, זה יפריע לה ממש)

פרטים של מהי משיכה ואיך מרגישים אותה ומה בדיוק מרגישים ומה העוצמה של התחושות - זה ממש משתנה לפי סוג הקשר, ובטח שונה בין נשים לגברים.

וגם - אחרי שמתרגלים למראה יותר קל גם לאהוב אותו, אז כן, לחכות לדייט חמישי נשמע הגיוני בעיני (עשירי? בעיני זה ממש המון, אבל אם בעינייך זה זמן סביר לחכות על ספק, אז כן, גם עשירי). ועד אז פשוט אל תתני לזה להטריד אותך. את שם כדי להכיר אותו

בס"ד

אם אין לך הרגשת דחיה אז זה בהחלט יכול להשתנות אחרי שמתחברים לאדם שאת יוצאת איתו , כדאי לנסות בערך 4/5 פגישות עד שאת מגיעה להרגשה יותר ברורה לכאן או לכאן.

לא חושבת שמישהי יכולה לומר לך האם לחתוך או לא.. אבל אני רוצה לומר כמה דברים שנראים לי קשורים ואולי יעזרו לך לדייק את עצמך...

1. יש הבדל בין דחיה והרתעה לבין 'אין לי כלום כלפיו'. כשאין דחיה, יש סיכוי שבהחלט תתפתח משיכה ככל שההכרות עם הבנאדם תעמיק.

לא מתחתנים כשאין משיכה. בטח ובטח לא כשיש דחיה!

התאמה שכלית זה חשוב, אבל גם משיכה חשובה לא פחות.

2. לפי מה שאני יודעת משיכה אצל אישה לא מגיעה ככה בום, אלא מגיעה על בסיס קשר נפשי.. לגיטימי לגמרי שיקח לזה כמה פגישות, בעיני אפילו יותר מחמש.. מהסיבה הפשוטה שגם קשר נפשי לוקח קצת יותר מחמש דייטים לפתח בדר"כ.. כמובן שיש יוצאים מן הכלל וכו..

3. משיכה לא שווה 'יפה בעיני' בהכרח. יכול להיות שתפתחי משיכה לאישיות שלו בלי שתחשבי שהוא נראה ממש טוב בעינייך. במצב כזה זה כבר חשבון שלך אם  זה סבבה לך או לא.. 

לגיטימי להחליט מה שנראה לך טוב, אין משהו שהוא ה-נכון.  (חוץ מזה שצריך שתהיה משיכה) כל אחד ואחת שונים והנפשות שלהם פועלים בצורה שונה. מה שחשוב לאחת לא בהכרח חשוב לאחרת.

בהצלחה!!

חשוב מאד.

ואם אחרי 5/10 פגישות לא מתפתחת משיכה, צריך לברר למה, ואם יש לזה סיכוי

אבל לא להתחתן בלי זה.

(אגב, הוא לא צריך להיות בהכרח יפה בעינייך כדי שתרגישי משיכה)

ומתמקדים בטוב ובדינמיקה עצמה גם בלי זה, זה יכול לבוא..

אם כל הזמן בוחנים את זה, סביר מאוד שזה לא ישתנה.

אני מאוד מבין את המקום שאת נמצאת בו.

אין תחושה ולכן יותר קשה לחיות את הקשר, מרגישים יותר חיצוני..

אבל תדעי שאין לך סיבה להרגיש רע או לחץ מצד האמת 

זה לא מדע מדוייק מתי 'לחתוך' ומתי לתת סיכוי.

ולכן זה נטו תלוי בתחושה 

ואם תהיי לחוצה בגלל זה, יהיה לך יותר קשה לזרום ולבוא ברוח טובה, וממילא יהיה פחות סיכוי שתמשיכי.

אף אחד לא מת בגלל עוד שתיים שלוש דייטים.

צריך לבחון את זה, רק כדאי לתת טווח זמן סביר.

אדם קרוב אמר לי שאפילו יש סיכוי קטן להמשיך - זה מוסרי להמשיך. זה נראה לי מאוד חשוב.

בהצלחה!!

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?