ברמה שזה לא יאומן
אבל אני חוששת שאני מאוהבת
כלומר, זה לא חדש
אבל התאהבות כזו אפעם לא שרדה כל כך הרבה זמן!
לא כמו שחמט, או אסטרונומיה
שאני עדיין אוהבת עד עמקי נשמתי אבל הם כבר לא נמצאים בראש מעייני ואני בושה להודות שלא נגעתי בלוח שחמט מעל שנה ואת הטלסקופ האהוב שלי לא הוצאתי מאז עברתי לעיר חזרה כי לראות את הכוכבים פה עושה לי לבכות או להתעצבן
אבל אומייגאדדדדד
זה לא אמיתי
פשוט לא
אוף זה מביך כל כך



