טלפונאית: "תודה שהתקשרת לפיצה שלומי. אתה מעוניין שארשום 
את הזמנתך?" 

לקוח: "הלו, אפשר להזמין..." 

טלפונאית: "אפשר לקבל בבקשה את מספר הכרטיס הרב-תכליתי 
שלך?" 

לקוח: "הממ... רק שניה... המספר הוא 6102099998-95-59610." 

טלפונאית: "תודה... אתה... מר רוזנשטיין ואתה מתקשר מרעננה, 
הרצל 101, מספר הטלפון שלך הוא 09-955555, המספר בעבודה 
הוא 03-899999, והסלולרי הוא 067-544444. 
האם אתה מעוניין שהמשלוח יהיה לרעננה, הרצל 101?" 

לקוח: "כן... איך יש לך את כל מספרי הטלפון שלי?" 

טלפונאית: "אנחנו מחוברים למערכת המחשב, אדוני." 

לקוח: "אפשר להזמין בבקשה פיצת מאכלי ים...?" 

טלפונאית: "זה לא יהיה רעיון טוב, אדוני." 

לקוח: "למה?" 

טלפונאית: "לפי הרישומים הרפואיים שלך, יש לך לחץ דם גבוה 
וגם רמת כולסטרול גבוהה, אדוני." 

לקוח: "מה?... אז על מה את ממליצה אם כך?" 

טלפונאית: "תנסה פיצת פולי סויה דלת שומן. אתה תאהב אותה." 

לקוח: "על סמך מה את אומרת את זה?" 

טלפונאית: "בשבוע שעבר שאלת בספריה הציבורית ספר ששמו 
'תבשילים מפולי סויה'." 

לקוח: "בסדר... אני מוותר... תרשמי בבקשה 3 פיצות משפחתיות 
כאלה. כמה זה יעלה לי?" 

טלפונאית: "זה בהחלט יספיק למשפחתך בת 10 הנפשות, 
הסכום הוא 123 ש"ח." 

לקוח: "אפשר לשלם בכרטיס אשראי?" 

טלפונאית: "אני מצטערת אבל אתה חייב לשלם במזומן, אדוני. 
כרטיס האשראי שלך חרג מהתקרה ואתה חייב לבנק 9,875.35 ש"ח 
מאז אוקטובר שנה שעברה... וזה עוד לא כולל את התשלום האחרון 
של המשכנתא על הבית שלך." 

לקוח: "אני מניח שאני צריך לקפוץ לכספומט ולמשוך קצת מזומנים 
לפני שהשליח יגיע." 

טלפונאית: "אתה לא תוכל לעשות את זה, אדוני. לפי הרישומים הגעת 
לתקרת המשיכה היומית." 

לקוח: "לא חשוב... רק תשלחי בבקשה את הפיצות, אני כבר אדאג 
לכסף מזומן. מתי יגיע המשלוח?" 

טלפונאית: "בערך 45 דקות, אדוני, אבל אם אתה לא מעוניין לחכות 
אתה יכול לבוא לקחת בעצמך עם האופנוע..." 

לקוח: "מה... לכל השדים..." 

טלפונאית: "לפי מה שרשום במחשב יש לך הארלי... מספר רישוי 
23-374-09..." 

לקוח: "חתייכתת זבב.."

טלפונאית: "עדיף שלא תנבל את הפה, אדוני. תזכור שב - 15.6.84 
הורשעת על ניבול פה לשוטר במילוי תפקידו..." 

לקוח: (חסר מילים). 

טלפונאית: "עוד משהו אדוני?" 

לקוח: "לא... זה הכל, דרך אגב... אני מקבל 3 בקבוקים של פפסי 
כפי שהובטח בפרסומת?" 

טלפונאית: "עקרונית כן, אבל בהתייחס לרישומים שלך המראים 
על נטייה לסכרת..."

מה שנקרא שוקולד דובאי. 

נאכל קדאיף בחאלב, 

נאכל פיסטוק בדובאי, 

מזרח תיכון חדש, זה קדאיף זה keda'ii זה כדאי.

נאכל חומוס בחומס, נאכל חמאה בחמה, נאכל בש(א)ר אסאדו על האש. ג'ולני שלי. מלכות החרמון ללא כתר.

לפעמים אני סתם מדבר.

בש(א)ר אסאדו - מהעיר בשאר אסאד שבסוריה.

שוקולד דובאי - מהעיר דובאי שבסוריה.

רגע מה?

ועוגת היער השחור מהיער השחור.

מהר הבית.

באמת כשהייתי קטן קישרתי אסוציאטיבית בין עוגות הבית להר הבית

יש שם אדמת לס

הרימון

סבא מספר שבפעם הראשונה שאכלו רימון, זרקו את הגרעינים ואכלו את המחיצות שיש בתוך הרימון…

כי ממתי אוכלים את הגרעינים בתוך פרי?

ששותה דם של חד קרן נהיה מקולל. ואז יתושים לא יעקצו אותי

מפסל החירטוט!

אני יודע לזרוק ביצה לא מבושלת חזק לעבר רצפת בטון, בלי שתיסדק.

גם זה לא מסובך, רצפת בטון לא נסדקת בקלות.

להגיד לה שהיא אומצה...

אגב אני חושב שרגיל-מעוצב-ציוני-אח-דתי זה הישראלי הרגיל

זה...

(תופים) (תופים) (תופים)

פלפלת?!

אני רוצה לצאת עם חתיכה