אז איך כשהוא יודע זה מעין עולם הבא?
וכרגע שנדע שגם הרע הוא טוב אז מגיע לזה.
לאחד.
האם הידיעה זאת הבנה?
או הרגשה?
או חשיבה בכלל?
שלפני שמקשים על "תכלית הידיעה וכו", צריך להבין מה זה אומר בדיוק...
לא פשוט להבין שצריך להבין
(מצטער על זה, תוצאה של 1 בלילה בבית ולא בישיבה...)
אפילו יותר מקצת...
יש, ב"ה

אבל אם לומדים מגלים שעד כמה שזה פשוט, זה מסובך פי כמה
אבל תמיד יש עוד רבדים להבנה שלא הבנו...
זה העניין של חזרות
לפגוש רבדים חדשים
לימוד יותר עמוק...
אך יש רמות, יש דברים שכל עניינם הוא החזרות, כמו מה שכותב המסילת ישרים בהקדמתו, שעיקר הדברים הוא לא חידושים או דברים מופלאים, הדברים פשוטים וברורים, אלא העיקר הוא החזרה על הספר.
לעומת זאת, המטרה של לימוד התורה הוא ידיעתו והיקפו...
כמובן, כל פעם אפשר ללמוד עוד עומק ועוד דברים שמתחדשים, אך עיקר לימודו הוא השינון והזכירה(לפחות זו המטרה העיקרית של סדר בקיאות, לא של סדר עיון...), לעומת תיקון המידות לדוגמא שהעיקר הוא החזרה.
ידוע, גם בלימוד הש"ס צריך לעשות חזרות, אך בסופו של דבר המטרה היא לזכור את זה, ולכן, לדוגמא, אם אתה לא בדרגה של גדולי עולם, תעשה רק חזרות בודדות כדי שיהיה לך גם היקף...
"אם אתה לא בדרגה של גדולי עולם, תעשה רק חזרות בודדות כדי שיהיה לך גם היקף..."....
לא יודע אם אני מסכים.
אולי ע"מ להיות כזה צריך לעשות חזרות?
וגם, לפעמים חזרות אינן מונעות היקף...
וכמו שכתבתי בסוגריים, דיברתי על לימוד הש"ס ודברים כאלו שעיקרם הוא בשינון ובזכירה, אכן, אם מדובר על מסילת ישרים לדוגמא אפשר לחזור הרבה פעמים גם אם אתה לא גדול עולם...
ואם כן דיברת על הש"ס, אכן אני חושב שלדוגמא בסדר בקיאות אינך צריך לעשות הרבה מאוד חזרות ולהתעמק על כל דבר, אתה צריך גם שיהיה לך הספק, אין מה לעשות...
ושוב, לא אמרתי שלא צריך לעשות בכלל חזרות, אלא רק חזרות בודדות...
!!תות"ח!ואגב, זה גם תלוי בויכוח בין שיטות הלימוד של הר המור-בית אל...
סתם סתם
לא באמת יודע, אנסה לענות...
אולי לא הכוונה שבאמת התכלית היא שלא נדע, אלא שבמצב הנוכחי עדיף שהאדם "לא ידע", ויסתר ממנו, אך כאשר האדם בדרגה מספיק גבוהה להתמודד עם הדברים והוא יכול לדעת אותם בלי שזה יפגום בו, אז זה מעין עולם הבא.
ולפי דעתי ידיעה זה לחיות את זה.
ואולי אפשר להסביר שתכלית הידיעה היא שלא נדע זה קודם כל אבסודר, האם נדע או לא נדע...?
ואפשר לומר ש:"למד עצמך לומר איני יודע"(רש"י), זאת אומרת, אנחנו סופיים לעומת קודשא בריך הוא שהוא אינסופי, ועל כן כל מה שאנו מצליחים להשיג בידיעתינו ובשכלנו זו אינה ההשגה השלימה והאמיתית, ועל כן "תכלית הידיעה היא שלא נדע", בסופו של דבר אנחנו צריכים להבין שאנחנו סופיים ועל כן לעולם לא נשיג את הידיעה הברורה והשלימה, לא משנה מה.
מה אומרת...?

והסיבה היא שבשביל להגיע לרמה הזאת צריך להגיע לדרגה של "ידיעת ה'", וכן ידוע בתורה שידיעה זה לשון של הכרה באופן עמוק ונשמתי("אדם ידע את חווה אשתו"-לדעת פירושו להגיע לקשר עמוק ונפשי...), וכאשר האדם מגיע לרמה הזאת הוא מצליח לא רק לדבר על ערכים וכו'...אלא גם לחיות את זה ולהתחבר לכך בכל מאודו.
אכן, בשמחה, שמחתי לענות עד כמה שיכולתי, מקווה שלא טעיתי והטעיתי...
תות"ח!שמחתי שהבאת את השאלה, חידש לי גם...
אכן.
יופי, מצויין...
!!
ציפור שיר.


בשמחה...
!!
נראה לי תאהבי אותו
כמו עוד הרבה אנשים פה (@תות"ח! למשל...)
תות"ח!
למה לחיילות דתיות אין מדי ב'?
הם לא רוצים שתדעו: שאת תאיר- בני נער רצחו.