אני

בעיקרון לא.
כיאלו המקום הזה הוא אידאלי בשבילי
אבל במצבי, אני מרשה לעצמי..

לך זה טוב?

אם אידאלי - למה בעיקרון לא?

לגבי:
אני לא יודע.
אני חושב על זה כמו זה: אני לא יודע אם זו הייתה החלטה נכונה... *פריקה* - נסיונות פעילים...

האמת היא שזה באמת מסובך בשבילי אני חושב...
כי באמת אני חושב שזה מסוכן (התירוצים שאני נותן לעצמי זה שכולם פה יר"ש וכו' וזה אנונימי וכו', אבל אני חושב שזה לא אמיתי...) אבל מצד שני אני צריך מקום להיות בו אני.
עד לא מזמן חשבתי שזו הישיבה, אבל בישיבה (ב"ה!) אני מי שאני רוצה להיות. הבעי'ה היא שאני שוכח לשים לב לזה שאני עוד לא שלם, ויש עוד הרבה לעבור, ואני צריך גם ביטוי לצדדים האחרים, עד שבאמת אהי'ה מי שאני רוצה להיות ואז כבר לא יהי'ה צורך וכו'...

לא יודע, אוף, זה מסבך אותי עוד יותר.

כדי שאני אוכל גם להבין את מה שאני כותב

 

זה מקום שאפשר להיות אתה, כי זה מאחורי מסך וכו
אבל עצם העניין שזה מעורב וזה, זה לא אידאלי..
..
אחלה כיוון מחשבה
דווקא כתבת די מסודר ומובן
תנסה לכתוב אולי על דף מה אתה מרגיש, זה עוזר לסדר את המוח

אני מסכים גם. לא עכשיו ולא לעתיד לבוא.
אבל,
אני חושב שאני צריך את זה, לא מצד זה שזה מעורב, אלא מצד זה שזה אנונימי... אם הייתי מוצא מקום אחר לא מעורב, יכול להיות שהייתי מעדיף שם... בכ"מ, אני לא מרגיש מכור לפורומים ב"ה, כשקורה וקשה לי כי אין מי שיקשיב, אז אני כותב פה... (בזמן האחרון יש הרבה מדי...)...
אז יותר נכון להגיד שזה אידאלי לעכשיו...

מצד שני
זה גורם לי להרבה כעס על עצמי...

הפתרון שאני משתמש בו זה ללמוד תורה. כמה שיותר. ממליץ בחום.
...
תודה רבה על ההמלצה, ממש
פחות רוצה לכתוב על דף, כי אז אני לא ארגיש, זה יהי'ה טכני, ואני רוצה להרגיש את הקב"ה, לא לקרוא אותו, כנ"ל את עצמי...

כן, אז אם אתה צריך את זה אז אולי זה בסדר.
אנונימי זה באמת נחמד. זה כן מאוד חשוב לפרוק ואם זה המקום שלך אז מעולה.

שאלה, הכעס הזה עוזר לך?
אני פחות מאמינה שכעס עצמי עוזר..
כיאלו נגיד ועשיתי משהו לא בסדר, כעס לא יפתור את זה.
זה כמו ילד קטן שעשה משהו לא בסדר אם נבוא ונצעק עליו הוא ימשיך עם המעשה הלא טוב הזה.

ואחלה פיתרון, משתדלת לקחת למקום שלי..

..
כן?
לי דווקא זה לא מרגיש טכני..
אז מה כן אתה עושה כדי להרגיש?.

יכול להיות

 

אני מרגיש שלא, כלומר; הוא עושה לי רע בד"כ,
מצד שני, הכעס כן מקדם ושומר עלי באיזשהו מקום (בלי כעס על עצמי הייתי עושה הרבה דברים שאני לא רוצה לעשות). אבל - אם היית שואלת אותי, הייתי אומר שאני לא רוצה לכעוס על עצמי. באיזשהו מקום זה כבד מאוד על הנפש (אפילו שכבד בגמטריא שם ד'...)... הבעי'ה היא שזה לא כ"כ נשלט... כעס על אחרים - וודאי שנשלט. על עצמי פחות... אולי דווקא בגלל השאלה שאין לי תשובה עלי'ה אם זה טוב או לא...

ב"ה. אני מרגיש שלגשת לשאלות ולבעיות אחרי לימוד תורה, מתוך לימוד תורה, יוצר ומניע הסתכלות עמוקה יותר על דברים, פחות שטחית...

...
אני מתכוון, שכשהכול כתוב זה יוצר בי סדר כזה שאני לא רוצה.
לא שאני לא אוהב סדר, להפך. אבל בעניין של רגשות אפשר לקבל משהו מאוד גדול דווקא מתחושת הבלגן וה'חוסר סדר'. לא שצריך ליצור בלגן בכוונה. להפך. אבל כשיש, צריך להשתמש בו. להתעצם ממנו ועל ידו, ולא לתקוף אותו, כי זה רק יזיק ויצור הרבה חיבוטים ו - כעס על עצמך...
ב"ה, לצערי (או שלא) אין לי בעי'ה עם ההרגשה... הרגשות באים בצורה חזקה גם בלי שאעשה כלום...

זה קצת מסובך המקום הזה.

אתה אומר שאם היה לך תשובה אז לא יהיה כעס?

נכון כי הלימוד מאוד מכוון אותנו, רוב הפעמים התשובות נמצאות שם

אממ אם הרגשות שלך הם חזקים אז אולי לא צריך סדר..
ולפעמים צריך לקבל את המצב שנמצאים בו ולא ישר לכעוס ולהאשים..

אכן כן...

זה תלוי... אם התשובה הייתה שזה טוב כנראה לא היה כעס... וכן להפך...

בדיוק, אבל מעבר לזה, הוא נותן חשיבה אחרת, נקי'ה יותר...

אני משתדל...
יכול להיות, אבל אם נקבל כל מצב, לא נתקדם לשום מקום...
וודאי שצריך להיות בנחת, לא לכעוס על עצמך כל הזמן, אבל מצד שני לא לקבל כל דבר. יש מקום לדעתי להחליט: "זה לא בסדר, הייתי לא בסדר כי..."

 

ואם התשובה הייתה שזה רע אז גם?

אכן, נקיה יותר.
כי זה דבר טהור, מנקה כזה

נכון אבל יש מצבים שהכעס לא מוביל לשום מקום.
נכון שלא תמיד צריך לקבל את המצב שבו נמצאים אבל יש פעמים שכן.

אם זה רע - כנראה היה כעס...

ב"ה!

יכול להיות
אבל יכול להיות שדוקא עבודה צריכה להיות 'להיבנות מתוך הכעס', לא 'לא לכעוס'...

 

הבנתי, אז יש לך כעס?



יכול להיות, זה מאוד תלוי במה שקורה ספציפית

היה אתמול, היום פחות ב"ה... האמת היא, גם אתמול אחרי כמה זמן הבנתי שזו הייתה ההחלטה הנכונה... אמנם אני מפסיד ממנה לא מעט, אבל זה כלום לעומת מה שהייתי מפסיד אם... ("הקב"ה משביעו לעולם הבא...")



נכון
החיים לא קלים ב"ה איזה כיף לצערינו

 

אממ נגיד והבנתי..
קצת סיבכת..


החיים לא קלים אבל לומדים מהקושי הזה.
לא סתם קשה לך

כן כזה אני...
תתנחמי בזה שזה הי'ה יותר מסובך...

וודאי, ב"ה, אני באמת באמת בכנות שמח שקשה לי

 

זה בסדר..

וואו, כל הכבוד.
אשריך
לא תמיד זה קל

אולי..

 

נכון, אבל אני מקווה שזה באמת בא ממקום טוב...

 

..

תבדוק עם עצמך..
עם זה טוב או לא

הלוואי וזה הי׳ה כזה קל...

 

אמרת שאתה שמח שקשה לך ואז אמרת שאתה לא יודע אם זה בא ממקום טוב וכדי לבדוק את זה עם זה טוב או רע זה קשה?

הסתבכתי קצת..

גם אני...

התכוונתי להגיד שאני לא יודע אם זה טוב שאני שמח שקשה לי, ולבדוק את זה יהי׳ה לי קשה... ואז בעצם יוצא שהכל קשה...

ואז

 

אז כנראה הקושי הוא משהו טוב.
עם הקושי הזה מעלה אותך, מוציא ממך כוחות אז הוא טוב
ואם ההפך אז לדעתי זה לא טוב

הוא קשה.

מחילה, כלומר, הוא מאוד מסבך, אבל אין ברירה אחרת כ״כ...

 

...

אני ממש רוצה לכתוב היום

ואני צריך תמריץ כי אחרת אני לא אעשה את זה, יש בי חשש כי זה שיר שלפי מה שאני מרגיש מיועד להיות מאוד פנימי...

אבל הוא ממש רוצה לצאת החוצה (יש כבר רעיון כללי וכו׳...)

 

רעיון לתמריץ?

 

הבנתי..
למה מחילה?
...
וואו.
אממ תשב, שים לך מוסיקה שאתה אוהב
ושיהיה לך 2 דפים
אחד לשיר
ואחד סתם למחשבות, לדעתי זה יותר עוזר.
וגם תחשוב שהשיר הזה יסדר אותך, יעשה לך טוב.
כשאני כותבת אז אח''כ ההרגשה שלי יותר טובה. זה מרוקן כזה, מנקה.
וגם הלב שלנו, הפנימיות זה מאוד מחובר להקב"ה אז תחשוב כיאלו אתה כותב דברים של ה'..
מקווה שעזרתי

כי הייתי קשה כזה

 

...

מאוד עזרת!

תודה רבה רבה רבה...

בכלל, בכל השרשור הזה... 

רציתי לכתוב קודם אבל בד״כ כשכותבים תודה זה סוף של שרשורים וזה הי׳ה חבל...

הבנתי..
..
בשמחה ממש!
איזה כיף ב"ה ️
עושה טוב לעזור לאחרים..

כן אני מכיר את ההרגשה ב"ה!

וואי, איזה כיף! תודה רבה

 

וזו קומה הכרחית שצריך לבנות, אין מה לעשות...
נסיון להתחמק מזה יעלה בתוהו...

אלה החיים

סורי...

הקב"ה בעצמו בא לנחם... לא מנחם? (את ירושלים זה ניחם...)

 

אל תגלה...

הלכת לישון מאוחר..?

אבל לפחות לא קמתי כ"כ מאוחר, קמתי בשעה סבירה...

חח מעולה

אשכרה.