ולמה במקום לשמוע את הכאב שלי הוא נוגע וחושב שזה ירגיע?דפוק.ואני שומרת נגיעה.ואוף למה נכנסתי לזה.למה הגוף שלי יותר מעניין אותו ממה שהלב מרגיש?
..אנונימי (פותח)
ובשבת אחותי נגעה בי בקטנה סתם כזה כילו נשענה עליי וזה ככ הפחיד ואמרתי לה שלא נוגעים בי וזה פרטיות שלי.אני לא מעיזה לדבר על מה שקורה איתי.מקווה שהיא לא חשדה.ואבאלה שהוא ילך ממני וואי מה הקשר ובחיים לא חשבתי שאגיע למקום הזה בנפש וגם פיזית איכ וזה מבהיל ככ מה קורה לי מה.והוא שלח לי עכשיו הודעה אני לא רוצה אני לא.אלוהים.
היי... שאף אחד לא יעיז לפגוע בבת מלך נפלאה כמוך!אנונימי (3)
אל תתני! אל תוותרי! לא להיכנע! ובטח ובטח שלא ליפול לעצבות כי זה מה שמושך את כל הבעייתייים... ה' אוהב אותך! ה' ממש איתך בתוך כל ההתמודדות, לא עוזב לרגע.
בבקשה תאמיני לי, את אהובה ומושגחת. רק בבקשה קצת מודעות לכמה שאת נפלאה! למה שהיתוש הקטן הזה יפריע בכלל? מי יכול לגעת במישהי שמחוברת לאבל'ה שלנו שבשמיים, מלך העולם שאי אפשר שהאו לא יהיה ולא ירצה אותנו כאן, מתמודדים.
ה' חבר אמת שלך. לאאכפת לו מהחיצוניות כמעט בכלל באמת. רק דברי איתו תראי.. זה לא כזה קשה...
ה' איתך! עמך! אצלך! אין שום ייאוש בעולם כלל! מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!
אין סוף לחיזוקים שאני רוצה לשלוח לך עכשיו... מקווה שמהקצת ששלחתי הרגשת קצת..
בהצלחה רבה!!!
(אין לי ספק שיש כאן נשמה מאוד גבוהה שיכולה לעמוד בכאלה אתגרים כי אין ה' נותן ניסיון לאדם אלא אם כן יכול לעמוד בו...)
...שמינייייייסט
זה היה אני...
..אנונימי (פותח)
אלוהים.
איך יוצאים ממנו איך.
והוא ככ..אני לא רוצה.לא.
ולקחתי עכשיו 2.ברציפות.וגם אתמול 4 ו2 מהם ברציפות וזה לא היה אצלי במשך היום כי שכחתי.אני מרגישה חלשה.יותר מידיי חלשה.ורואה את זה על העיניים שלי.על ההליכה שלי.הגוף מותש וחלש מהחיים האלו.ודיי לשקר הזה דיי.ומה זה שקר?לפעמים זה מבלבל.יותר מידיי מבלבל.לא יודעת מה זה טוב ומה זה רע ואם יש טוב ורע.כי אוליי הכל הזיות כמו של אמא.אולי כל מה שאומרים ומרגישים וחושבים זה הזיות.ואנחנו נכנעים להזיות האלו כי יש מקום שזה יותר נוח.וגם אמא.היא מבלבלת לי הכל בפנים.חלשה.אני חלשה.הגוף מרוסק ממגע.הגוף מרוסק כי הנפש מרוסקת ולא שומעים את הנפש שצועקת חזק.לא נותנת לה מקום.מבחירה ולא בהכרח מבחירה.מבחירה בתת מודע.כי לא מאפשרת מקום ואז גם מרגישה שאחרים לא מאפשרים.ואלוהים?מי זה?מה זה?אלוהים.אני רוצה כוחות.הכל מרוסק בפנים ובגוף.ואין לי כוחות להמשיך.ומחר פסיכיאטר ומה אגיד לה?אני רוצה להראות חוזק.הלוואי.ותפילות..הם עוזרות בכלל?מה זה תפילות?עד לפני חודשיים הכל היה יותר ברור לי.לבד.בחושך.והלילות לא נגמרים לי.ומצד שני אני רוצה חיבוק חזק.עם כמה שזה מגעיל לי ככ עכשיו.אני רוצה חיבוק מתוקן.אי אפשר בלי לאהוב באמת.אי אפשר לחיות.הלילו..הלילות.ולהסתיר הכל.זה קשה ככ.קשה ככ.
היי...שמינייייייסטאחרונה
.מחילה מראש אבל אם את כותבת פה סימן שאת כן מקווה לקבל איזושהי עזרה אחרת היית כותבת בוורד או במחברת...
אז לא אמנע מלהציג את המסר שלי שכולו תקווה, אהדה עידוד ונחמה ובעזרת ה' גם עצות איך לצאת מזה (מכל צרה ועקתא).
דבר ראשון אקדים, שלפני שהקב"ה ברא את האור היה לכאורה חושך. אולם לא באמת חושך אלא שאנחנו לא מסוגלים להבין איך דווקא המצב הזה הוא אור. דווקא המצב הזה הוא האור הכי גדול. משל למה הדבר דומה? לשמש. נסי פעם להסתכל על השמש, אחרי כמה שניות רואים הכל שחור. אם כן החושך, הבעיה, הצרה, אינו חושך כלל, אלא שהסתנוורנו!
אם כן נא לקנות משקפי שמש מפירמת "אזמרה" שרק על ידיהם אפשר לשרוד את האור העצום הזה...
מה הכוונה? להסתכל רק על הטוב. הטוב הינו הדבר שבו ניתן לנו רשות להסתכל מבלי להסתנוור (ולחשוב בטעות שהכל חושך..)
אם כן אין רע בעולם כלל רק כולו טוב! הרי אפילו שאני נראה לא כל כך בסדר וכו' ה' בכל זאת הרים אותי מהמיטה בבוקר, נתן לי את הפקדון היקר- הנשמה לעוד בוקר ועושה איתי כל כך הרבה ניסים כל שניה, הכליות עובדות, הלב עובד.. חסדי ה'!!!
אז יש בעיות? נכון. אין ספק, וזה קשה וכואב ממש אי אפשר לסבול... אז באי לא נסבול! בואי נשוב אל אוצרות הטוב שיש לנו לא נתעלם מהם. (למרות שאפשר להגיד "כל זה אינו שווה לי" הרי הצרות גברו ואין שום תקווה.. זוהי ממש עצת המן העמלקי ואם רק תזרקי אותו רגע לצד ותהיי מוכנה להקשיב לדברי האמיתיים, כי באמת אין שום ייאוש בעולם כלל וזה הזיה מטורפת לחשוב שאין תקווה הרי ה' מלא כל הארץ כבודו ולא זונח לרגע, אז מובטח לך יציאה מהבעיות וחיים נפלאים..)
ה' מחדש בטובו את כל העולם כולו כל יום וכל שניה אז בואי נתחבר אל החידוש העצום של עכשיו, אין עבר! הבה נשכח הכל נתחיל מהתחלה נהיה ממש כתינוקות.. 0תינוק אותיות תיקון...) ואז ניפטר מכל הבעיות כי הבעיות היו בעבר ואני עכשיו אדם חדש חדש חדש!!
מוזמנת תמיד אני מוכן למסור נפשי על עניין ההתחזקות וה"אין ייאוש"....
בהצלחה ובאהדה רבה רבה...
קשה....מקפיצים נטושים
למה קשה?רקאני
תקראי את השרשורים פה מתחת..מקפיצים נטושיםאחרונה
או אולי אל תקראי...
..מקפיצים נטושים
זה פורום כפול..
..אנונימי (פותח)
אני אפס.
בין אם * ובין אם לא באמת-אני לא מבינה למה כן.
פה הנקודת מוצא.
ואז,מה עושים?!זה מבהיל.מבהיל נורא.
ואני לא ידעת מה אני מרגישה.
איך יכול להיות ש*?מה,אני עד כדי כך רעה?טוב,מסתבר שכן..
איך אפשר עדיין לאהוב?איך?!
זה פגיעה.אין סיכוי שיש אהבה עדיין על זה.ולמה אין סיכוי?לעזעזל מה יש לי?אני עד כדי כך רעה?אוף.רעה גמורה.
למה כל זה למה.ה' מה אתה רוצה ממני מה.
נכון,יש בחירה.אבל סורי גרמת לי לבחור בזה בתת מודע גם בלי להבין.למה אתה מעמיד אותי בזה למה.למה כל הבלגן למה.נמאס לי.בחיי שנמאס לי מכל זה.
אין לי כוח ל*.זהו.אני סיימתי.
שמישו יסביר לי מה נסגר איתי.שמישו יסביר.לעזעזל אוף לעזעזל.לא מכירה תעצמי.
כמה רעה אני יכולה להיות.לא מבינה אותי.
בכלל,כל העניין הזה היה רק כדי טיפה להבין אותי.ועד שקצת כן הצלחתי,אז לא.אין מה להבין פה.אין.
בסדר,אני לא אתחתן.הבנתי.הבנתי את זה מזמן בעצם.
(בטוח רבי שלמה היה אומר ש*.אבלאבל,דווקא בגלל זה הייתי מצפה ממני להתנהל אחרת.אחרת לגמריי.
באלי להיעלם.בחייאת.)
..אנונימי (פותח)
וחייבת לדבר את מה שהיה לי אוף.ולהחליט.להחליט.כי הזמן עובר וזה רק מפוצץ יותר מבפנים.אנלא מסוגלת כבר לשמור את כל זה.מפוצץ מפוצץ.
הוא אמר לי שאני חייבת *.הוא אמר- שהוא אמר.ואז,זה עוד יותר גורם לי לחשוב על הדברים בכובד ראש|לא אכפת לי שהשתמשתי בביטוי חנון|. רציני העסקקק.מידיי אוף.
ככ מפחיד.ככ המון פלאשבקים.ככ המון תלישות שמחזירה אותי אחורה.פחדיי פחדים.
ואז שתיתי ושתיתי.לא רציתי להיזכר..והייתי גמורה אוף.אני נקרעת מבפנים.כלכך נקרעת.ולא יודעת מה לעשות עם הנידון
באלי להגיד לו שזה יהיה לי רק אופציה..בלי התחייבות..אבלאבל,גם זה קשה לי.עצם האופציה.כי,כי פלאשבקים.ולא הבנתי למה הוא לא הבין את זה שזה מרתיע..ולא הצלחתי להסביר את עצמי אוף
בעצם,בעצם אני כן מבינה.כי הוא אף פעם לא היה במקום הזה..אז קשה לו לקלוט.
ואז סיפרתי לו דברים ש,פפ.וואו אני מקווה שזה יועיל לפחות ושלא סתם סיפרתי..טוב,זה בטוח יועיל נראלי אוף.
אני מפחדת ש.
וגם קשה לי העניין עם ה*.
ויש פה יתוש שלא מפסיק לחפור גרררר.
באלי לשכוח הכל.לשכוחלשכוחלשכוח.ואני לא מסוגלת.כי אני * ומתכווץ לי כל הגוף ואז אני משתתקת וכמה שזה מטומטם כי עדיף כבר שלא *.אז אוליי הוא צודק?שרק אחכ אני אצליח..ושצריך להרפות מלהילחם על זה..כי חבל על הכוחות..אוליי הוא צודק שצריך את זה..אבל זה קשה.קשה לי להחליט כי דיי,זה גורלי הפעם.
וזה מגעגע אותי.רק לחשוב על זה איי.וכמה אפשר לחזור על זה שוב ושוב ושוב.זה דורש המון כוח.והמון השלמה עם זה שזה החיים שלי.וזהו אין לי דרך לשנות תמציאות.אלא נטו לשנות תפיסות שהיו בי עד עכשיו.קשה לשנות אותם.כי התרגלתי אליהם.קשה להשתנות.כי זה תלוי בי נטו.ואיןליכוחאיןליכוח.לא רוצה להשלים עם החיים האלו.לא רוצה.כי זה דורש.זה דורש מעשים שהוא אמר שאני צכה לעשות.לא רוצה לעשות אותם.לא רוצה.זה לשנות את כל החיים שלי בכללי..ולחזור אחורה בגלגל.מבחינתי זה אחורה,כן.למרות שזה קדימה.כי שוב,הפלאשבקים לא מרפים.גם אם זה קדימה-זה רק בגלל שהשכל אומר את זה,ולא כי אני מרגישה את זה באמת.מבחינת הלב,זה אחורה.כי אז,באותה תקופה,זה היה אחורה.ככה מרגיש לי לפחות כשאני נזכרת בזה.ואני לא רוצה אחורה.רק להתקדם.ולבנות בי אמון שיעבוד אוף.אני כבר לא יודעת.אין לי אמון באף אחד.אפילו בו,שיש לי אמון נורא,גם בו אני מפקפקת..כי זה קשה נו.כי הוא לא היה בתהומות האלו מהסוג הזה..אז הוא באמת לא יודע להגיד.הוא כילו היה,אבל זה אחר נו.מצד שני הוא לא אמר את זה רק על דעת עצמו..אני צכה לסמוך עליו.אבל זה קשה אוף.
הוא יודע להגיד,למרות שלא היה שם.וראיתי שהוא יודע,ושהוא אומר את זה עם כאב.שנכון,זה מה שאני צכה לעשות,עם כמה שכואב לו.ועם כמה שזה ידרוש גם כאבים נוספים שיהיו לי יחד עם זה..אבל עם כמה שיהיו כאבים על זה ופלאשבקים-זה שווה את זה.
שווה את זה?ממ.אוף.
אמרתי לו שבנתיים יחפש..אבל כרגע לא החלטתי ושנראה אחרי שימצא
צכה להרגיש כוח
וחיבוק.אני רוצה חיבוק.לאידעת מימי.לא באלי *.
חוץ מזה שהוא גם אמר את זה מזמן כבר..וריחפתי כי פחדתי..וגם היא פעם אמרה לי..אבל לא.אני מפחדת.אבל ברגע שהיום הוא אמר לי את זה-אז זהו,פתאום אני חושבת על העניין רציני.וזה מפחיד לחשוב על העניין.
מה יקרה אם *.ואם *.
אני לא יודעת כלום.גם את זה הוא אמר היום,שלא חייב תמיד לדעת..שלפעמים צריך פשוט לעשות..
וואו יום מתיש מידיי.מלא מחשבות ולב שמרגיש טוב ורע ביחד מתערבבים.
(שמישו יציל אותי)
..אנונימי (פותח)
אבא תחבק אותי
תראה לי כמה אני טוב
(כל הנסיעה שמעתי את זה..אוף)
דיי דיי דיייי נמאס לי כבר נמאס
מפורקת כולי
שמישו יקח ממני את *
כמה אני אפס.כמה אני לבד כמה.כמההההההההההה.
כמה בדידות אוף כמה בדידות.
שיהיה לי אומץ.שיהיה לי כבר אומץ לפתוח את הלב ולדבר נורמלי.חלאס לבד חלאאאס
כמה מחשבות כמה.מוצף מוצף מוצף
אסור לאף אחד להיות איתי.באמת אף אחד.
צכה רבי שלמה.זהו זהו זהו
שיעצרו הדמעות.אני שונאת אותם.זה דמעות לא נחמדות בכלל