עבר עריכה על ידי ציפור שיר. בתאריך ט' בניסן תשפ"א 21:26
הגשם פסק, אך הצעיר לא זז ממקומו. הוא נעץ מבט ארוך בעיניה ושאל:"מה מסתירים השקרים?"
"את האמת, כמובן," ענתה ללא היסוס.
"זאת אומרת שמאחורי כל שקר מסתתרת אמת?"
"בדרך כלל," השיבה בשקט.
"וכל השקרים יודעים על האמת שהם מסתירים ובכל זאת ממשיכים להסתיר אותה?"
"לא כולם. יש מי ששכחו לחלוטין את האמת שמאחוריהם, אחרים זוכרים קמצוץ ממנה וישנם גם אלו הזוכרים את כולה ומתעקשים להסתירה."
"ומדוע מתעקשים הם להסתירה?"
שאל בקוצר רוח.
"משום שהם פוחדים ממנה ומאמינים בכל ליבם כי האמת מסוכנת."
"ומה היא האמת המסוכנת הזאת שכולם מסתירים?"
"האמת היא שמחה טהורה,"
השיבה בעיניים נוצצות,
"אך רבים בטוחים כי עליהם להיות חשדנים ומודאגים. הם טוענים כי אי אפשר לו לאדם להתקיים בתום, בעדינות ובשמחה טהורה. הם רואים בה מאחזת עיניים מסוכנת.."
"ולמה האמת היא שמחה טהורה?"
שאל בספקנות.
"הלב במהותו שמח וכשמסירים שקרים מן הלב, מיד מתגלה האמת המסתתרת מאחור - השמחה הטהורה."
"טהורה..." מלמל בינו לבין עצמו,
"מדוע היא טהורה כל כך?"
"שמחה טהורה היא שמחת אמת, שאינה תלויה בדבר. זוהי השמחה על קיומך."
(נהר האמת)
ואנשים, אשמח אם לא יגיבו..
