דברים שיכולים לי, כי זה דומה אצלנו.
לקח לי הרבה זמן להגיע לזה
אני חושבת שזה בסדר שלא ישר עולה לך.
כשהייתי לנו בעבר תקופה קשה, ישבתי והגעתי לבעלי צנצנת מלאה בפתקים. בחלק היו זכרונות משמחים שלנו, בחלק סיבות למה אני אוהבת אותו / מודה לו, בחלק הקדשות של שירים.
לקח לי המון זמן לכתוב את כל זה
והסוף בעלי בכלל לא פתח את הפתקים
אבל יותר משזה היה בשבילו זה היה בשבילי
זה כיף שאהבה באה ככה בקלות, אבל זה בסדר גם אם לא
פשוט צריך לחפש ולמצוא, במיוחד אם את אומרת שזה היה קיים
ואני גם מאוד מאמינה שיש תקופות ויש תקופות התקופה גם יכולה להיות ארוכה.
אז לפעמים כדאי לשחרר. אבל חשוב גם לדבר, להסביר לבעלך מה את מרגישה. לא לחפור על זה כל יום, אבל כן לדבר על זה.
אם אחרי שדיברת זה לא משתנה, אני במצב כזה שיחררתי, לגמרי.
אני ממשיכה לאהוב אותך ולהראות לך את זה, מחכה לך כשתהיה פנוי.
זה מבאס, זה קשה.
אבל מבחינתי, יש לנו בע"ה חיים שלמים.
אז לא דחוף לי שבדיוק עכשיו יהיה הכל מושלם, יש לנו עוד זמן ביחד, אז גם אם נחכה כמה חודשים, אני אהיה בסדר עם זה.
בסוף זה הגיע, גם מתוך הבנה שלי שהוא שונה ונראה את זה בדרכים אחרות. אבל גם כי פשוט התקופה עברה