היא אמרה שזה בסדר ושרוצים רק לשמח אותי אז שאפסיק להיבהל ולקחת הכל בקושי ושאתחיל להשתחרר
(אבל איך להגיד את זה..?אני מפחדת מצומת לב..אני מפחדת.כל צומת לב שנתנו לי,בסוף פגעה בי.
((כמו מכורה אני רואה איך הכל מתהפך בשנייה והכל מתרסק עלי ואני נשברת ומגלים אותי.
זה קשה.זה קשה ככ אלוהים.
ולעזאזל באמת שאין לי מה להסתיר אבל אני מסתירה כאילו אני איזו פושעת המדינה שכולם מחפשים ורק מחכים למצוא אותה ולשרוף כל מה שקשור אליה.
אני יודעת שזה מפגר.אני יודעת שזה מפגר.
אני אלופה בלהכניס את עצמי לחרדות.אין משהו יותר קל מיזה.
ומחר כולם יהיו פה ויחייכו ואני אחייך ואחבק את כולם וכל כך אשנא את עצמי על הרגע שנולדתי.על הרגע שאני קיימת.
על הרגע שבו מישהו המציא משפט מצפוני כל כך,שהעולם לא יכול להסתדר בלעדיך.))

חלומות פרועים אלוהים.)

ומתכווצת לי הבטן מרגע לרגע ויש לי להקיא.
אולי די????!!!!

התקף שלום

באלי לבכות ונגמרו לי הדמעות.
אוף אוף אוף.
אפשר להעלם?.
תעשה משהו.בבקשה.
בחייאת תעשה לי קצת איזון.מה ביקשתי מה??לחיות נורמאלי?!.
.

לנשום.
להתקלח
לסדר את המיטה
לכתוב אותי
ולישון.

(ולהקיא
)

איך נרגעים?
אני מותשת.
כמעט כל סוף יום אני כותבת שאני מותשת.

ומפחיד לי לקום בשעה כזאת ועם כאלו חלומות