אין לי כוח.המחפש תשובות
אני אבא לשני ילדים אחד בן שנתיים ותשעה חודשים והשני שנתיים מתחת.
הילד הגדול פשוט מעצבן. אני מרגיש שגדול עליי להיות אבא שלו. כל דבר יכול להפריע לו כל דבר הוא רוצה הפוך. הוא אוהב שהכל נמצא בדיוק במקום שלו אז אני מעביר משהו למקום אחר והוא מתחיל להתחרפן "לאאאא. פה!"
היום הוא לא רצה להיכנס לבית. הכנסתי בכח הוא התחיל להשתגע על הדלת רצה לצאת ניסתי להרגיע אותו לא עזר. בכה ממש. הוא רצה לסגור את הדלת של החדר היה קשה אז סגרתי בשבילו אז הוא התחיל להשתגע "לא. פתוח"
להלביש אותו חצי מהפעמים זה ממש מאבק היום ממש נלחמתי איתו אפילו בצורה טיפה אלימה. בקיצור קורה לפעמים יחסית הרבה שאני מתחיל לצרוח עליו ולדבר לא הכי מכובד. רק אחרי זה אני מבין שאני מגזים. מסכן הילד עוד לא בשלוש. אני מפחד שאני פוגע בו נפשית. היום אמרתי לאשתי שאני לא מוכן להיות אבא שלו יותר. מה לעשות? אני מבין שזה בעיה שלי ובכל מקרה אני לא צריך להתנהג ככה.
כדאי ללמוד הורות5+
מספרים/ קורס הורות. כמה שיותר מוקדם בחיי הילדים יותר טוב.
אני מצטערת ממש שלא היו קורסים טובים כמו שיש היום כשהגדולים שלי היו קטנים.
בגדול צריך להבין שהילד מפעיל אותך, כמה שתכעס יותר הוא ירגיש בתת מודע שהוא השיג ממך תשומת לב, והוא ימשיך.
תנסה לשנות את הגישה, לראות בו סתם ילד קטן ומתוק שעושה לך הצגות, ואז אתה תרגע וגם הוא יוכל להרגע. תנסה לפתור בעיות בצחוק ובמשחק. תנסה לתת לו למצוא פתרון לבד. לשאול אותו: אוי מה נעשה?! תפתיע אותו בתגובה שלך.
לפעמים עוזר לדמיין שהילד ה'מעצבן הזה' הוא בכלל ילד של מישהו אחר, שביקשו ממך לשמור עליו. האם היית מגיב אותו דבר?
ובסופו של דבר לזכור, הוא כלכך קטן וכלכך זקוק לך, לחיבוק, להכלה, לאהבה ללא תנאים. בלי זה הוא פשוט ינבול. רק אתה בתור אבא שלו יכול לתת לו את זה. יש לך כח אדיר על עיצוב החיים שלו. תנסה לעשות הכל כדי לא לקלקל...
בהצלחה רבה לעוד הרבה שנים של אהבה אינסופית בינכם.
קודם כל- ירגיע אותך בטח לדעת שיש פתרוןבת 30
אני מניחה שהרבה הורים בתחילת דרכם עוברים קשיים כאלה או אחרים דווקא מתוך הקשיים לומדים איך להיות הורים טובים יותר ואיך לנהל את הילדים בצורה נכונה יותר.
אז אל יאוש, יש דרך. רק צריך להכיר אותה וללמוד אותה.
אכתוב לך בקצרה כמה נקודות, מקוה שיעזור.
א. התחושה שלנו לגבי הבכור היא לרוב שהוא גדול...פשוט כי הוא הכי גדול שאנחנו מכירים. גם בן שנתיים יראה לנו גדול, בעוד הילד השישי שלנו, גם בגיל עשר יראה לנו צעיר...כך שלפעמים נוצרות ציפיות לא נכונות מהבכור, וזה יוצר התנגדות ובלגן. אז כדאי לשים לב לזה ולפתח ציפיות תואמות גילת

ב. נכון שכולם מאבדים עשתונות מדי פעם, כי בסך הכל אנחנו אנשים, אבל השאיפה שלנו כמובן היא לא להגיע למצב כזה. ואם הגענו, אז להתבונן בו אח''כ וללמוד ממנו למה הגענו, ואיך נימנע מלהגיע שוב.
לפעמים עייפות שלנו, או משהו שמטריד אותנו, או מתח בין ההורים הוא זה שגורם לנו לחוסר סבלנות גם כלפי הילדים. אז כדאי לשים לב לזה, ולנסות להפריד.

ג. לוקח זמן לקלוט את זה, אבל גם ילד בן שנתיים הוא בנאדם מלא ושלם, עם רצונות ויכולות, וחשקים וכו'. אז כמו שלא היית מכניס הביתה בכוח ילד בן 18, ככה עדיף לא להגיע לזה עם הקטנים. (למרות שכולנו מגיעים לזה לפעמים...אבל יש הבדל בין הפעלת סמכות לבין פעולה מתוך עצבים והפעלת כוח. להרים ילד ולהכניס אותו הביתה, לא חייב להיות הפעלת כוח. זה יכול בהחלט להתבצע ברובע, מתוך הפעלת הסמכות ואפילו מתוך הבנה של הילד).
ברגע שמרגישים באמת שמולינו יש איש קטן, עם נשמה גדולה, אז היחס כנראה ישתנה. במקום לכפות עליו את הרצון שלנו, נוכל לשמוע מה הרצון שלו ואולי למצוא דרך להענות לרצון שלו.

ד. זה קטע חשוב- אתה לא חייב לעשות מה שהילד רוצה, אבל אתה בהחלט יכול לשמוע מה הוא רוצה, לתת לו הרגשה שאתה מבין את הרצון ואפילו לתת פתרון למימוש הרצון בצורה אחרת. אם תנסה, תראה שמלא מאבקים פשוט נחסכים. לפעמים הילד מרגיש משהו, שאפילו הוא לא יודע לתת לו שם, ולכן הוא מתנהג בצורה קשה, דווקא אז התפקיד שלנו הוא לא ''לנצח'' אותו אלא לעזור לו להבין את הרגשות שלו.
בכלל, לנצח זה סתם אשליה. עד איזה גיל תנצח את הילד? חמש? עשר? בחמש עשרה הוא כבר חופשי ינצח אותך.
ולכן ממש כדאי לעשות סוויצ' בתפיסה הבסיסית שלך מול הילד, ושל התפקיד שלך בתור אבא.
ממש ממש ממש!!! ממליצה על 'הורות מקרבת''. חפש בגוגל. יש להם קורסים להורים והם אלופים בזה. ממש משנה את החיים.

ה. עד כאן כתבתי מהותי. עכשיו ענין טכני- עם ילדים אפשר ליצור אוירה שמראש מונעת מאבקים, עם טיפה יצירתיות ורוח טובה.
נניח- התלבשות. אין שום סיבה שדבר בסיסי ויומיומי כזה יהיה מוקד לחיכוכים. כ''כ חבל.
יש מליון דרכים לגרום לו להתלבש בכיף.
1. תחרות- (לעולם לא עם אח!!) . אתה פשוט מכריז ''אני הולך להתלבש, בוא נראה מי יגמור להתלבש ראשון, אתה או אני''. וכמובן לתת לו לנצח ולפרגן לו על זה. אפשר גם תחרות אחרת ''אני הולך להכין לך אוכל, הוא נראה מי יגמור ראשון, אני להכין או אתה להתלבש...''. יש ילדים שתחרות עושה להם את זה..יש כאלה שפחות.
2. לספור. זה עוזר לילדים שלי המון. ''אני סופרת עד חמש ואתה מוריד מכנסיים''. לפעמים אני שואלת אותם עד איזה מספר הם רוצים. בגיל בוגר יותר עוברים לא-ב, לפעמים לאנגלית...אפשר לגוון.
ואז כמובן להיות מופתע ''מה? הגעתי רק ל3 וכבר לבשת חולצה? אלוף אתה''.
3. לספר סיפור...אחלה הסחת דעת. היום סיפרתי את הבן שלי, בן ארבע. כבר היה לו שיער מגודל. זה לא היה לו כ''כ נעים והוא די התנגד. אז התחלתי לספר לו על יוסי (יש לנו סדרת סיפורי יוסי. כל.פעם ממציאים לפי הצורך...) שהגיע חודש ניסן, והוא בכלל חשב שמתחפשים בפסח, או שאוכלים תפוח בדבש בפסח. בקיצור, יוסי התבלבל לגמרי ואפילו חשב שמצה היא חמץ. ועד שיוסי קלט מה באמת עושים בפסח ושלא שותים עשר כוסות אלא רק ארבע- הילד כבר היה מסופר וגמרנו עם זה, ואפילו הרווחנו צחוקים...
אז סיפור זה ממש נהדר.
4. שפת ההפך- עוזרת לי עם הקטנים...מסבירים לו שעכשיו אתם אומרים ההפך ממה שהוא צריך לעשות. ''עכשיו, לובשים מכנסי פיג'מה''. לוקח לו שניה והוא מבין שהוא צריך להוריד ולא ללבוש...אחרי שהוא קולט את הענין אפשר להצחיק יותר ''עכשיו אתה לובש חצאית'' פחחח איזה צחוקים, רק בנות לובשות חצאית, אתה לובש מכנסיים!! וכו' וכו'
5. שוחד. לא כדאי להשתמש בזה הרבה אבל לפעמים זה בהחלט יעיל. ''מי שלבוש ונטל ידיים מקבל קובית שוקולד''. אגב, אם זה לא עוזר, אז לא לנג'ז ''נו, אתה רוצה שוקולד?" כי אז זה שוב מאבק רק בתחפושת שונה...

כל הדרכים האלה, ועוד, פשוט הופכות הכל לכיפי. זה גם טוב לילד כמובן, וגם להורים. נותן כוח, נותן שמחה, נותן סבלנות.

ו. לגבי זה שהוא אוהב דברים במקומם. אני חושבת שראוי לכבד את זה. ואם יש דברים שקשורים אליו בבית, כדאי לעדכן אותו או לשאול אותו כשמזיזים.

ז. יש עוד מלא דברים לכתוב, אבל זה הכיוון בגדול. אתה אבא שלו, ואתה בסך הכל צריך ללמוד איך.לעשות את זה נכון. זה משהו שלא מלמדים היום באף מסגרת, ורק החיים מלמדים אותנו.
אם הוא מעצבן אותך- הוא רוצה אותך. במקום שיקבל אותך בצורה של עצבים, עדיף שיקבל אותך בצורה של שמחה ונעימות. וזה אפשרי.
ואל תחשוב שבגלל כל מה שכתבתי אני לא מתעצבנת על הילדים שלי לפעמים. בטח שאני מתעצבנת. אבל תמיד. תמיד תמיד, אני מתעצבנת לא בגללם, אלא בגלל המצב שלי. אני בלי כוח. אני עייפה, אני טרודה, אני בלי פניות נפשית.
אם אני במצב תקין, אז לרוב הם גם לא מעצבנים...שוב, לא בגללם, אלא בגללי. כי אני מצליחה להחזיק במושכות, לנהל אותם, לזהות מצב בעייתי מראש, או לתת לילד דרך לצאת ממצב כזה.

זה לא הם- הם ילדים, קטנים וחמודים ותמימים. זה לרוב אנחנו...

מקווה שעזרתי!
ממליצה שוב על ''הורות מקרבת''!!!
חג שמח.
וואווובוקר אור
שומרת לי את התגובה הזו כשאצטרך!
תודה רבההמחפש תשובות
כבר מנסה ליישם.
יפה מאדנפש חיה.
תגובה מקסימה ממש!מכחול
הכרתי כבר חלק מהרעיונות, אבל בכל זאת מאוד נהניתי לקרוא הכל!
כבר לוקחת איתי כמה טיפים לשימוש מיידי.
תודה!בת 30
תגובה מהממת!!לפניו ברננה!
תודה על זה.
קראתי בעיון...
בשמחה העיקר שתצליחו ותרוו רוב נחתמעניינת
תודה!בת 30
הלוואי שנצליח כולנו לגדל אותם בנחת.
כל הכבוד על הפתיחות! זה שאתה מודע שהבעיה אצליך כבר חצי ישועהמעניינת
תקשיב טוב אבא יקר!
הילד המתוק שלך נמצא בגיל המרד ומה זה גיל המרד?
בסביבות גיל השנתיים פלוס הילד מתחיל לקלוט שהוא יצור בפני עצמו.
עד אז הוא הרגיש מקשה אחת עם ההורים.
פתאום הוא מגלה שהוא בן אדם לעצמו יש לו רצונות הוא לא רוצה דווקא מה שאבא או אמא רוצים יש לו דעות מעצמו זה תהליך בריא שהקב"ה ברא כחלק בהתפתחות הילד לקראת גדילתו הלאה בעזרת השם כאדם עצמאי ובוגר.
מה הילד עושה?
הוא רוצה עצמאות להראות לכם ההורים אני כבר גדול אני הוא אני!! ולילד יש צורך בנפש לעצמאות ואז אם אין לו הוא מתחיל למרוד אמא אומרת נעלים אז הוא רוצה מכנסיים אבא אומר לשתות הוא רוצה דווקא לאכול וכל דבר מורד. הילד עצמו מבולבל ההורה מסתכל עליו כאל חוצפן קטן והוא רוצה שיכירו בו כעצמאי .
יש עוד תופעה רוצה לבד.
לאכול לבד
לפתוח לבד
ללכת לבד הכל לבד.
מה אנחנו כהורים יכולים לעזור לילד בשל הזה?
א.להבין שהילד עובר תהליך בריא של גדילה ומעבר בין היותו תינוק ותלותי לבין היותו ילד!! אמנם קטן אבל עם רצונות דרישות והכרת העצמו. והוכחת עצמאותו.
ב.עלינו כהורים לתת לו להתנסות ולהרגיש גדול בד בבד עם שמירה על בטיחות וכללים.
מאוד מומלץ בגיל הזה לא להיכנס לאימות להוריד את הלא למינימום לא להתרגש מה לא שנהי המילה הנרדפת שלו....ברגע שירגיש שהמקום שלו יציב ואנחנו מכירים בעצמאותו הוא יתאזן.
ג.להחמיא ולהגדיל אותו ולהוכיח לו כמה שהוא גדול לפני שהוא יצטרך לחפש איך להראות לנו.
אפילו בגברים קטנים כגון-
היום יוסי פותח את הדלת במפתח כי הוא הגדול.
היום הוא מכניס את הכוסות לשולחן כי רק גדולים מכניסים ויוסי כבר גדול ככה כל מיני דברים שירגיד גדול.
ותשתדלו לא לחכת איתו ראש בראש כמובן שישפעמים שצריך להגיד את הלא ולא להתרגש מהבכי כשזה מגיע מעקרון מסוים שאנחנו החלטנו.
אבל בגדול לתת לו הרבה הרבה כדי שירגיש עצמאי.
ולכם תהי קצת מרווח לנשימה.
קחו נשימה!!
הבן שלכם בתלם.
תנסו לתת לו לא להכינס לעימותים רק כשאין ברירה.
והשם יעזור זה עובר בסוף...
בהלחה רבה
עצה קטנהאבא של שבת

לכל אחד יש נקודות שבהם הוא מרגיש שזה גדול עליו \ לא בשבילו \ מחרפן אותו וכדומה

לא הרחבת בשאלתך מה לגבי הצלע השנייה בסיפור, אני מניח שהיא רואה את מצוקתך. אולי תשבו ותנסו לברר ולמפות את הסיטואציות הקשות ביותר ותחלקו ביניכם את העבודה. על מנת להימנע מלהגיע לקצה. באמת צריך המון סבלנות. אני יכול לשתף מנסיוני הדל (אב ל9) שאצל הגדול שלי גם הרגשתי כמוך, את הכל לקחתי נורא אישי כאילו הוא עושה את זה בכוונה נגדי. היום במבט לאחור אני צוחק וגם קצת כועס על עצמי, הוא בסך הכל ילד, תן לו להעביר את השנים האלה בכיף - שיצרח , שיבכה, שיקלל אפילו, שישבור רהיטים. הוא ילד והדברים האלה לא ממש בשליטתו. ואתה תסתכל עליו מהצד, בלי יותר מדי התערבות. וכשתראה שהוא ממש צריך עזרה תיגש - תלטף , תנחם. זה הדבר הטוב ביותר שתוכל לעשות. מנסיון קורץ . בהצלחה

הבנים שלי היו ככהסטלה100אחרונה

אכן קשה. חשוב לתת לו מרחב ולתת לו לעשות לבד כמה שיותר. פעילות גופנית בגינה כדי שהוא יבזבז את הכוח שלו על דברים אחרים. 

לקרוא הרבה חומר על מה שקורה בראש של ילד בגיל הזה, וללמוד סמכות הורים.

פרופורציות. הם רוב הזמן במסגרות, אפשר "לסבול" כמה שעות ביום. בגיל 3/4 מסתדר כי קל יותר לתקשר. 

בהצלחה רבה רבה 

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה

אולי יעניין אותך