הולכת
במקום.
זה לא אני שמתקדמת, זה העולם שזז אחרונה
נע תחת רגלי הלאה, במין חריקת גלגלי שיניים ענקיים ועתיקים ושקטים כמו הנצח
הבית שלך חולף מולי. השלט הקטן, הגג האדום, אולי יש מדרגות אולי יש עציץ. החלון עובר דרכי והזכוכית שלו מנפצת בי ומרטשת עוד כמה רסיסים מחדש, עוד פצעים לאחות בתפרים של דמעות.
על השביל הקטן ההוא
בין הדשאים, בין האנשים, בעמק הפעור כמו גומת חן בעור העיר
רציתי לשאול אותך אם אתה מכיר אותו.
לא שאלתי.
לו הייתי שואלת לא היית סולח לי לעולם ואני לא הייתי מתנערת מהאור שהפציע בי שוב.
-----‐------------------------------------------------------
יש כל מיני סוגים של זריחות ושקיעות.
יש זריחות של בוקר ושקיעות של ערב. יש זריחות של בוקר במזרח ושקיעות של ערב במערב, אבל השמש יכולה גם לזרוח מהים ולשקוע באדמה.
והרי
גם הלילה זורח,
נפרס כמפה אל היקום שכתובה בשפה כה בראשיתית שמעולם לא שמענו איך לקרוא אותה, רק הד חלוש של קול שמהדהד מתוכנו ואומר לנו שיש לה משמעות, שיש בה סודות.
גם
הלב
זורח
ושוקע.
לפעמים הוא מאיר ואז זורח, לפעמים הוא כבה.
ואולי
יש שמש וירח קטנים החגים במסלולם מסביב לליבו של אדם, נעים סחור סחור כל ימיו ומראים לו את הדרך הביתה לשמיים.
- לקראת נישואין וזוגיות