אני כל כך מלאת עומק כי אני מדברת על מוות חה חה
התיק שלי לא כשלפ וזה גרם לי לדמעות בעיניים. למה דווקא זה אין לדעת*. אבל אני חייבת כבר להחזיר את כל הדברים שלי אליו ושהוא יהיה עלי. אני לא יכולה כשהכל שוכב במגירה וכל מי שרוצה יבוא ויביט. הוא החבר הכי נאמן שלי. (חןץ מהתקל ההוא שהיה ביננו). בכולופן, גם החלום הלילה היה מוזר וחבל לי שקמתי ממנו. אפילו לא הספקתי לסגור שם מעגל.
*הבנתי למה. אני עראית לאחרונה וזה מערער אותי. ועכשיו התיק, הדבר היחיד שלא השתנה גם נלקח ממני.