מה הכוונה?
התכוונת להענקת זכויות אישיות ומשפחתיות במסגרת החוק האזרחי?

ללהט"ב.

הלהט"בים קיימים. הם עובדה מוגמרת.

כמו כל רעיון שהדת התנגדה אליו, בסוף היא מצאה את הדרך ליישר קו איתה למרות שהיא מתנגדת לרעיון.

זה נכון לגבי השבת, לגבי המדע, לגבי הלאומיות, לגבי החילוניות בכללה.

אין סיבה שתהיה התנגדות כל כך עזה ללהט"ב.

מה שכן, צריך שיהיה 2 צדדים למטבע.

כמו שההפנמה והכלה שיש קהילת להט"ב וצריך לתת להם מקום, גם הם צריכים להפנים ולהכיל שהם צריכים לתת מקום לדת.

כל התחלה של שגשוג והצלחה התחילה מהתפשרויות של סובלנות.

אם הלהט"בים ישכילו להבין ולהפנים שיש דת וחייבים לתת ביטוי למי שמאמין בה, יש מצב גדול שגם הדת בסופו של דבר תכיל ותפנים שיש קהילה להט"בית וצריך לתת לה מקום.

הכל עם גבולות גזרה ברורים.

תגובתך מדברת בעד עצמה, היא השיכנוע הכי טוב בעולם נגדה.

חוששני שיש ברנש קטן - צעירים מעל עשרים

לחשוב טוב מה המסר שראוי להעביר, ומה הדרך שבה אפשר לגרום לכך שכמה שיותר ממנו יובן ויתקבל. לחשוב איך הוא נקלט אצל השומעים מנקודת מבטם.

למען האמת, עיקר מה שמפריע לי בעניין הוא לא המעשים עצמם - שוודאי הם מפריעים, אבל לא יותר ממחללי שבת (שזה משהו שלענ"ד מפריע מעט מידי בציבור הד(ת)ל"י). אלא עצם הרעיון שצריך להכריז בריש גלי את העניינים הנ"ל. בעיני, אלו עניינים פרטיים של כל אדם ואדם לעצמו, וזה מרגיז שהם הופכים להיות השיח. (בלי קשר דווקא ללהט"ב, גם אם 'בעלי נטיות ישרות' היו מעלים עניינים מחדר המיטות לשיח הציבורי זה היה לא במקום)

עכשיו, מובן שהם מחפשים הכרה כדי שיתאפשר להם להקים משפחה וכו', אבל כאן לכאורה זה נכנס שוב לויכוח הישן אם אנו רואים בישראל מדינה יהודית וכו', ולכן לענ"ד אין כ"כ טעם בויכוח הספציפי הנ"ל. 

לא מציג עמדה או דעה רק מציף שתי נקודות לעניות דעתי..

א. אם אני מבין נכון, יש פה סוגיה נוספת והיא חובת מחאה.

לחובת מחאה יש הרבה קריטריונים כמו מי המוחה, על מה מוחה, באיזה אופן מוחה וכו'.

אך מכל מקום החובה בעינה עומדת רק יש לדון בה.

ב. יכול להיות שבהרבה מקרים מחאה מועילה גם בשקט.

אך לענ"ד, במקרה של הטירוף (ההזוי) התרבותי בעניין, נראה כי שתיקה לא רק שלא מועילה אלא גורעת,

עניינים כמו שינוי בטפסים מ'אבא' ו'אמא' לא הורה 1 והורה 2 מתקבלים כדבר נורמלי שבשגרה,

ומכאן המדרון חלקלק.

במיוחד שמאחורי קמפיינים כאלה ואחרים עומדים בעלי אינטרסים ואג'נדות, משומנים באין סוף כסף,

ובהרבה מוטיבציה לפורר את התא המשפחתי.

הבנתי.

הכל ברור עכשיו.
אני ממש אוהב את זה.

יש ארגון פוליטי שנקרא להט"ב, ואני לא מכיר בו כיותר מאשר התאגדות של בעלי אינטרסים *שונים*, ולא מחויב בתגובה אליו

יש אנשים בעלי מצוקות/צרכים אלה ואחרים, אין לי שום דבר נגדם (כמובן, אם הם חברים בארגונים פוליטיים שמנסים לשנות דברים, מותר לי להביע דעה בקשר להשתייכות הפוליטית שלהם)

ההתייחסות אליהם מקבלת את המסגור שלהם למציאות ומתווכחת על לגיטימיות.

אני לא מקבל את המסגור הזה למציאות. אני מודע לזה שהרבה אנשים חיים מתוך המחשבה של המסגרת הזאת, כמו נשים שבטוחות שלא קידמו אותן בעבודה כי הן נשים בזמן שבפועל לא היתה אפשרות לקידום במקום שהן עובדות. אבל זה לא הופך למציאות.

אני כן חושב שאפשר להתנגד לארגון הפוליטי שנקרא "להט"ב", שהוא התאגדות של אנשים בעלי צרכים ואינטרסים שונים מתוך מסגרת מסוימת. ואני חושב שגם אפשר להתנגד למסגור הזה.

ממילא, נראה לי שההתנגדות בעיני ראוי שתהיה שקטה יותר, כי התנגדות קולנית לא מאפשרת להתנגד למסגור אלא רק לצעוק נגד המסגרת הקיימת.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡