טוב זה לא קשור לפורום אבל חייבת לפרוק ....אנונימית בהו"ל
ואיי קשה.. את בעצמך אמא?אם_שמחה_הללויה
למה שאלתי..אם_שמחה_הללויה
כשהתחתנתי ונולדו לי ילדים הרגשתי שאני לא יכולה להמשיך לחיות עם המחשבה שזה אחריות שלי *שאמא תהיה מאושרת*. יש לי ילדים ובעל שצריכים אותי ואת הפניות הרגשית שלי. זה תיק כבד מדי בשבילי.
בכל מקרה, תפילה על אמא, שתהיה מאושרת. גם אם לא תתערבי בזה פיזית. זה דבר הכי גדול את יכולה לעשות בשבילה!
אשרייך שאת דואגת לאימךחדשה לשאלה
אל תקחי את התיק על עצמך....
היתי במקומך מציעה לאמא ללכת לטיפול וזו היתה ההשתדלות שלי בנושא.
בדיוקאפונה
תודה! אשמח לשמוע את דעתךאנונימית בהו"ל
דעתי או דעתה של חלונות?חצילוש
תודה על התיוג, זה באמת נושא שקרוב לליבי.חלונות
כתבת: תכלס לא נעים לי להגיד- לאמא שלי מגיע הרבה יותר.
למה לא נעים לך להגיד? בתוך עצמך? להגיד לה?
יקרה, לכל אישה! לכל א י ש ה מגיעה זוגיות אוהבת, אמיתית, לא אלימה, מצמיחה ומגדלת! בטח ובטח לאמא שלך, שגידלה אתכם, הילדים, בתוך מסגרת של נישואים כאלה ויצאתם בריאים בנפשכם - בטוח היא אישה גדולה וראויה לטוב!
תראי, באופן כללי אי אפשר אף פעם לעזור למי שלא מבקש עזרה, בטח שלא בנושא כ"כ רגיש ומורכב. עם כמה שזה כואב ושורף ומקומם - אין לך צעדים מעשיים שאת יכולה לעשות בשבילה/במקומה.
זה תהליך ארוךךך ומורכב של האישה, של אמא שלך, שהיא צריכה לעשות ולעבור עם עצמה. היא מודעת למצב בו היא חיה? היא מגדירה את הזוגיות שלה כלא תקנית ואלימה? הרבה פעמים האשה נמצאת עוד הרבה לפני זה ואפילו לא יודעת להצביע ולהגדיר שהיא חיה בבעייתיות.
בכל אופן מה כן אפשר לעשות?
אם היא נמצאת במקום לא מודע - העזרה שלך יכולה להתבטא בפקיחת העיניים שלה. לדבר איתה באופן כללי על זוגיות, על אהבה, על מה היא מרגישה... כתבת שהיא הרבה חוששת ממה יגידו - מאוד מבינה את המקום הזה. גם אני גדלתי בו. אבל אין לך מושג כמה כוח יכולים הילדים לתת בדיוק בנקודה הזו! אמא, אנחנו איתך! לא נעזוב אותך אף פעם! לא אכפת לנו מה יגידו, יחשבו, ידברו. אכפת לנו רק מהאושר שלך! מאיך את מרגישה ומה את רוצה לעשות! - זה כוח עצום וגב חזק מאוד בשבילה.
אם היא נמצאת כן במקום מודע. יודעת שהיא חיה בזוגיות אלימה, יודעת שזה לא תקין, מחפשת כוח ואפשרות לשנות - פה המקום שלך בענק! להיות שם בשבילה כשהיא צריכה. להקשיב, לעודד, לתמוך, ליעץ, לעזור.
שוב, אני לא יודעת מה מצב המודעות שלה, ומה מצב הקשר ביניכן. אבל טוב שהיא תדע מה דעתך על הזוגיות שלה. ככה פשוט בלי להתבייש. שתדע שאת נמצאת שם בשבילה תמיד. שאת רוצה ונכונה לעזור לה בכל אשר תידרש. שאת תהווי לה גב חזק מול החברה. - וכשהיא תגיע עם עצמה למקום שרוצה שינוי, שיש לה מספיק כוח כדי לקום ולעשות דברים - תיהיי שם בשבילה בכל הכוח.
יכול להיות גם שלא. שהיא לא תמצא את הכוחות לשנות, שזה לא יצליח. וזה כואב.
מאוד.
אבל אין לנו מה לעשות. זה החיים שלה והבחירה שלה. תמיד את יכולה להתפלל על זה, לטפטף את דעתך, ולחכות לה עם הלב הכי גדול.
בהצלחה אהובה❤️
רציתי לפתוח שרשור משלי ואז נזכרתי בשרשור הזהאם_שמחה_הללויה
אמא שלי התחתנה שנית, כשגרתי איתה ועם אבא החורג, זאת לא הייתה חוויה טובה, ברוך ה׳ לא ראיתי אלימות מסוג כלשהו, אבל כן התקפי זעם מצידו ואמא שלי הרבה ספגה.
עכשיו כשהתחתנתי , עברתי לגור בעיר רחוק. והפסקתי לחשוב על זה יותר מדי והתמקדתי יותר בחייים שלי.
מה שקורה שמאז הקורונה אנחנו בקושי נפגשים, גם עכשיו אחרי שכולם מחוסנים. מילא אנחנו, ניסיתי לא לקחת את זה קשה.
אבל ואפילו את סבא וסבתא הם לא הזמינו לליל הסדר וגם לא עכשיו ליום העצמאות. וקשה לא לי להאמין שזה בגלל אמא.
יש לי הרגשה כאילו הוא מנסה להרחיק אותה ורוכב על ״הגל״ של קורונה. תגידו , אני סתם אוכלת סרטים?
מקפיצה ליאם_שמחה_הללויה
נראה לי שהשאלה שלך קצת נבלעה בשרשור ולא שמו לב...בארץ אהבתי
ניסית אולי להזמין את עצמכם? לא לתאריך מסויים אלא פשוט להגיד שאתם מתגעגעים ולשאול מתי אפשר לבוא.
וחיבוק על כל מה שעברת, נשמע לא פשוט...
כן שמתי לב שנבלע כנראה..אם_שמחה_הללויה
עד עכשיו חיכיתי שזה יבוא ממנה, אבל כנראה שזה באמת מה שאני צריכה לעשות.
זה יכול להיות, יכול להיות גם שאת אוכלת סרטים..חדשה ישנה
חיבוק על התחושה הקשה הזאת!
יצא לך להתקדר להזמין את עצמך או אותה אליייך? מה היא אומרת?
תודה יקרה♥️אם_שמחה_הללויה
אממ.. זאת אמא שלך. את מדברת איתה מספיק?מיואשת******
ולדבר הרבה, להתעניין, לשאול ולשמוע וככה לנסות להבין מה קורה שם. נשמע קשה ❤️
אני לא מדברת איתה מספיקאם_שמחה_הללויה
לפני קורונה היינו באים קבוע פעם בחודשיים כזה, מזמינים את עצמנו, מזמינים אותם..
אבל מאז הקורונה זה השתנה.
דיברתי עם אחותי שגרה איתה באותה עיר, היא אמרה שגם אליהם הם לא באים. בגלל קורונה.🤷🏼♀️
אני הייתי מתחילה לנדנדמיואשת******
בינתיים להמשיך לדבר ולדבר איתה בתדירות הכי גבוהה שאת מרגישה שמתאים לך, ליצור ערוץ תקשורת ושיח כמה שיותר
🌹
תודה רבה!אם_שמחה_הללויה
אולי לא מספיק אמרתימיואשת******
מאחלת לך שתצליחי לבנות גשר בינכן ❤️❤️
תודה מייואשת היקרהאם_שמחה_הללויה
גם כשאתן לא במקום הזה והיחסים שלכן טובים ופתוחים יותר ואולי היה קצת קשה להבין אותי ,עזרתן לי בזה שהייתן אוזן קשבת♥️
יקרה, קודם כל, עכשיו אני קצת מבינה מאיפהחלונות
אני לא באמת יודעת לייעץ לך לגבי אמא שלך, כי לא חוויתי סגנון תקשורת חסום עם אמא. גם אי אפשר לדעת מה באמת קורה אצלה. האם טוב לה? אולי לא טוב לה, אבל היא בוחרת להמשיך כך? היא מודעת למצבה? היא רוצה לשנות? כאמור, אנחנו לא יודעות את התשובה לכל זה, ולפי דבריך - היא גם פחות תשתף במקרה שתשאלי.
מה אנחנו כן יודעות? שאמא יש רק אחת!! ולזמן קצוב!! (עד 120 בעז"ה). תחשבי כמה הקשר ביניכם יכול להיות לך ולה משמעותי.
אם בהיותנו ילדים - ההורים הם המשפיעים, הם קובעים כביכול איזה סוג קשר ליצור עם הילדים ומהי מידת הקרבה והפתיחות שיהיו ביניהם. כשאנחנו עצמנו הופכים למבוגרים - הרי עכשיו גם אנחנו בעמדת השפעה. אני בטוחה שאת יודעת ליצור במעגלי חייך השונים קשרים חמים וקרובים ופתוחים. למה שלא תנסי לשנות את הקשר גם עם אמא שלך? להטעים לה משהו חדש, קרוב ואוהב?
אני יודעת, ככל שהקשר קרוב - הוא מסובך יותר, טעון יותר, קשה יותר. אבל לנסות, אפילו רק להעלות למודעות - תמיד אפשר.
אני בטוחה שאם תנסי - תגלי דברים חדשים ומרתקים❤️
תודה יקרה! תמיד התגובות שלך כאלה מחזקותאם_שמחה_הללויה
טוב שאכפת לך אולי אמא תתייעץ עם אישה מומחית לשלום בית ו..רויטל.
תדריך אותה איך לטפל בבעיה, וכמובן שמשהו שיידבר עם אבא,
לפעמים יש כאלה מומחים שיכולים להציל את הזוגיות,
אני חיה במצב דומה לשלךהרקולסיתאחרונה
2. אמא שלך בוחרת להיות במקום שבו היא נמצאת, גם אם זה נראה שלא. היא התחתנה איתו והיא בוחרת בכל יום להשאר איתו. כדי לצאת מהמצב היא צריכה לבחור בזה.
זה משהו שממש ממש קשה לראות אבל ככל שעובר הזמן זה נעשה לי יותר ויותר ברור!
3. ממש מציעה לך לקבל עזרה עבור עצמך.. מו הסתם גדלת עם ההורים הללו וזה מותיר רושם. ממש ממליצה על טיפול כדי לקבל כלים להתמודדות בחייך שלך וגם כדי להתמודד עם הקושי המתמשך לראות את ההורים במצב בו הם חיים.
(אישית אני בטיפול כבר כמה שנים והחיים לפני ואחרי הם הבדל של שמים לארץ)
אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣
מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?
חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
😅😅מתואמת
אבל אני נתפסתי על משהו אחר -
את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭
בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)
צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''
ובעלי לא יודע לטאטא..
כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...
מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח
אבל תודה על התזכורת!!
מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''
גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..
רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭
😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
יום למחרת ניסיתי שוב, הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??
מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול
אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
או רק סידרתי לקראת שטיפה.....
מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה
גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע. 
חשבתי שזה המצאה שליחנוקה
להשאיר ערימות כביסה..
פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
חחחחחחחחשירה_11
יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!
נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
טרי מהערבהשקט הזה
אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.
אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?
כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..
חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..
וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
משהו חמוד שהיה השבועגלויה
בעלי הלביש לפוצון ציצית
ושר:
"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)
אני מסדר את החוטים
אני כבר ילד יהודי"
רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות.
וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
אניoo
באה לשים פסולת בפח ואין שקית
רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי
באה אחרי 5 דקות שוב לפח
עדיין אין שקית
אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה
(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)
נכנעתי ושמתי שקית בפח
מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי
בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.
אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.
מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.
תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''אחרונה
אני רוצה לפרוקשושנושי
סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,
שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב
אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה
מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.
דם צילום הכל תקין.
חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה
אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות
רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.
בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).
לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.
וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)
בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)
אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.
אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.
5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.
היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום?
לא.
אז לא כואבת לי הבטן.
אין לי כח לאתגרים.
מיציתי.
וואייי חיבוק💙ואז את תראי
איזה ילד רגיש ומהמם.
יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?
יוצא לכם לראות אותם הרבה?
שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי
אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.
ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.
הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))
מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.
הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו
וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי
לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים
לא מצליחה לחשוב על משהו
היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו
היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס
מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.
יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה
אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.
או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.
אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.
ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.
פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה שלה
אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי
למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.
היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת
הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב
או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם)
לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.
היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.
כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.
הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.
מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.
זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''
פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו
להתמקד רק בו
זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף
הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי
אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.
איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?
במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו.
יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.
סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי
אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור
את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''
אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו
אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו
לחשוב מה יעזור לו להיפתח
אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם
דברים כאלה...
זה לא הכיווןשושנושי
יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך
קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.
אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
איזה חמודיאורוש3
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי
יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.
הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו
אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.
וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת
זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.
מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂
קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי
וואו, גדול עליי.
מרגישה מוצפת מכל כיוון.
רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע
רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות
ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק
בגיל 4 קצת פחות.
אני רוצה להיות בת יענה.
אויש, חיבוק
מתואמת
רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...
אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...
(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)
בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️
גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...
אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!
מהההשירה_11
וואוו
לא ציפיתי
יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?
מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר
ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור
חיבוק ענק בטח את בשוק
נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ
יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון.
מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.
מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי
נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..
למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.
דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי
דיייי...באתי מפעםאחרונה
וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.
חיבוק גדול.
תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.
ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!!
אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל
יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים
מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה
ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.
לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.
לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.
כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...
אשמח לכל דעה או רעיון 
קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר
מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...
וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...
אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי
יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)
צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.
אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל
לא מוצאת מקום באיזור...
ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?
רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי
אנחנו עשינו אירוע צהריים
כזה משעה 14 עד 16-17 בערך
יותר זול לעשות בצהריים מבערב
כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
יצא לנו באזור ה 4שושנושי
לא זוכרת כמה בדיוק
עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..
הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.
היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת 
אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,
בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)
אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי
וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..
ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
זה זול ומרשים.
ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.
למשל -איכה
סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה
1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד
אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
לפעמים יש נשיםבאתי מפעםאחרונה
שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...
אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי.
אולי מישהי מכירה קבוצת תמיכה לאחרי לידה שקטה?אנונימית בהו"ל
באזור ירושלים
עדיפות לקבוצה מותאמת להריון ראשון
תבררי בארגון "יד שרה"עודהפעם
הם נותנים נופש זוגות 3 ימים במלון של ירמיהו 33 בירושלים.
שזה 3 ימים שבהם יש מעגלי תמיכה גם לבעל וגם לאישה עם אנשי מקצוע, וזוגות שעברו סיפור דומה.
גיסתי היתה שם וספרה שיש כ5 זוגות כל שבוע.
סתם להתקשר אליהם?אנונימית בהו"ל
כן, יש לך פה את המספרעודהפעם

לא מכירה... אבל שולחת חיבוקהתלבטות טובה
שה' ישמח אותך בקרוב (ולא מכירה)דיאט ספרייט
תבדקי בעמותת ניצצות ענבראחות אחתאחרונה
זו עמותה שמתעסקת בלידות שקטות..
הם פותחים קבוצות מידי פעם..
הרבה כוחות!
הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל
עם משקפים מהיסודי
מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר
רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?
תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר
עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני
ילדתי שניים בינתיים ב"ה
הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה
איזה סוג עשית?השם גדולל
Prkאחת כמוני
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
מהניסיון שליואני שר
כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.
אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).
אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.
ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.
מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.
ככהאחת כמוניאחרונה
יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.
אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.
חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.
אני עשיתימחכה להריון
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב
שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.
בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4
עשיתי בתור רווקהשומשומ
אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס
רואה 6/6
בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות
מתלבטת אם לעשות..
אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו
שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר
שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ..
בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור
למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.
אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.
אז זה משתנה בין נשים...
תודה🙏בידיים פתוחות
רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה
הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.
זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.
בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך
תודה!בידיים פתוחות
כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל
לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".
שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.
גם אם כל הבדיקות תקינות.
אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).
בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).
אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).
ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).
לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.
רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.
ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).
אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות...
תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחות
תלוי גישהאנונימית בהו"ל
הרופאה שלי פחות המליצה
אמרה שזה יכול להציף דברים שכאילו בעייתים, אבל זה לא מדויק, אז זה ידרוש עוד בדיקות שלא בהכרח ירגיעו
(מקווה שאני מדייקת)
שורה תחתונה היא לא המליצה לנו לעשות
תודה רבה🙏בידיים פתוחותאחרונה
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''
מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...
יודעת שיש את צומת ספרים...
אשמח לעוד רעיונות..
סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה
ושילב נראה לי גם מקבלים.
לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.
גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.
אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס..
אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
יש לביימי כמה סוגי שוברים תראי באתר שלהםחילזון 123
כאילו ביימי אול וביימי בייבי וכזה?תודה לה''
לא נראה לי שבסוג אחר יהיה יותר מבחרהשם שלי
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי
חוץ מטויסאראס.
יש יותר חנויות של בגדי ילדים.
אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.
את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.
או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.
יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.
משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף.
ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''
חח סליחה על החוסר קשר...
יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?
סליחה שאני חופרת 🤭
תחבושות בביחנוקהאחרונה
הערות על המשקלאין לי הסבר
"וואי, איך את כל כך שמנה?"
"ממש רואים שהיית בהריון"
"את נהיית הר''
.
.
.
הערות צובטות, נכון?
לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.
אז למה כשזה לצד השני זה מותר?
למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.
.
.
.
זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.
לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.
זה נושא רגיש.
גם אצל מישהי ששוקלת מעט.
.
.
.
אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.
אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?
אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?
.
.
.
משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.
אז שתדעו- לפעמים זה לא.
לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.
אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.
.
.
.
והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.
והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.
כי מבחינתי
זו לא
מחמאה.
חג שמח🌟
עכשיו הבנתי
אין לי הסבר
בד''כ זה לא ''את נראית טוב'' אלא הערות על המשקל עצמו...
תודה שהבהרת את כוונתך❤️