מישהי עשתה בדיקת דם nipt?חופית1990
מה השאלהבתי 123
אני רואה פרסומים של זה ומעניין אותי אם זה משהו שהרבה עושיםחופית1990
ואם זה אמין ומומלץ
זה אמינות של מעל 99 אחוז לחלק מהבבדיקותבתי 123
יש מחלות נדירות יותר שהאמינות יורדת חגביהן
זה לא מחליף מי שפיר אבל היתרון הגדול הוא שאפשר לעות את הבדיקה כבר בשבוע 10.
לגבי עם כדאי לדעתי כן זו בדיקת דם פשוטה עם אמינות די גבוהה רופא אמר לי שיחד עם הסקירות זה באמת מיתר את המי שפיר במידה שהכל תקין בעז"ה.
אם את במאוחדת או יז לך בטוח פרטי יש החזרים ממש טובים ואם לא יש היום בדיקות זולות יותר
אני עשיתיאורי8
בהריון האחרון, הייתי בת 40, והיתה לי תוצאה בעייתית בבדיקת חלבון עוברי( שהיא בדיקה סטטיסטית).
המליצו לי לעשות בדיקת מי שפיר , ולא רציתי, בגלל שהיא בדיקה פולשנית, עם סיכון קטנטן להפלה. העדפתי לעשות nipt. ב"ה , התוצאה היתה תקינה( וגם התינוק...).
הרופאה אמרה לי שהיא אמינה ב99.99, ואם מדובר בבן , אפילו יותר. כי לוקחים DNA, של העובר מהדם של האמא.
וטעויות יכולות לקרות כי לקחו בטעות DNA של האמא. אם זה בן , זה לא יכול לקרות, כותבים לך בתוצאה גם את מין העובר וכשזה בן , זה ודאי שבדקו DNA שלו.
אני רק רוצה לדייק כי ממש חפרתי בנושא. כל הטכנולוגיהבתי 123
היא הפרדת דם העובר מהאמא ובודקים היטב שהדנא הוא של הועובר ולא של האמא אלא של העובר וזה לא משנה זכר או נקבה.
הסיבה שזה לא מדוייק מאה אחוז היא כי התאים בשבוע המוקדם הזה הם מהשליה ולא מהעובר עצמו ובמקרים נדירים מתרחשים שינויים בשליה ולא בעובר או בעובר ולא בשליה
זה לא מדויק. אורי8 תודקתמיואשת******
גם אני חפרתי מאד. יש שתי חברות (נכון ללפני שנתיים) שעושים בדיקה נוספת שמוודאת שהתאים שנלקחו הם של העובר ולא של האמא
בכל מקרה מה שהיא כתבה זה שאם כותבים לך שזה בן אז וודאי שאין את הסיכוי הקטנטן לטעות שבדקו תאים של האם ולא של העובר, ואם זה בת אז יש את הסיכוי הקטן מאד לטעות הזו. זה סיכוי לטעות ממש קטנטן, אבל זה קיים.
מה שכתבתי נאמר לי ע"י הרופאת נשים שליאורי8
ברור שבודקים, אלא שכשזה בן זה מוריד את הסיכוי הפצפון לטעות , לסיכןן יותר פצפון.
כתבתי שאת צודקת מיואשת******


זה לא מדוייק, ובתי 123 צודקתאנונימית בהו"ל
יש כל מיני מצבים רפואיים שגורמים לתוצאות מוטעות. גם אם זה בן.
להגיד שאם זה בן אז אין סיכוי לטעות זה ממש לא נכון.

וכן, אני מדברת מניסיון (עם בן). כשאת האחת לכמה מאות שנופלת בצד הלא טוב של הסטטיסטיקה אז הסטטיסטיקה כבר ממש לא מעניינת.

צריכים לקחת את הבדיקה הזו בערבון מוגבל, והיא ממש לא מחליפה מי שפיר.
אני חושבת שלגבי תסמונת דאון היא ממש אמינה,רימון א"י
ולשאר התסמונות פחות...
לא הבנת אותי בכללמיואשת******
אם זה בן אז בטוח שהתאים נבדקו מהעובר ולא מהאמא. זה הכל.
כל שאר התוצאות בוודאי שהן לא מאה אחוז, יש אחוז מסוים לטעות.
כשזה בת, נוסך על הסיכוי הזה לטעות גם הסיכוי הקטנטן שבכלל בדקו את האמא ולא את העובר
התאים בניפט הם אף פעם לא מהעובר, הם מהשיליהאנונימית בהו"ל
וזו הבעיה הגדולה. מי שמעוניינת לדעת יותר שתעשה גוגל ותלמד על מצבים רפואיים שגורמים לניפט להיות לא מדוייקת, בלשון המעטה. זה מעבר לטעויות בזיהוי תסמונת כזו או אחרת, זה פשוט סט כרומוזומים לא קשור.
כשהתאים מהשיליה ולא מהעובר יכולות להיות הרבה טעויות, גם במין, ולכן כל מיני הנחות לגבי אם הבדיקה אומרת בן לא רלוונטיות.
אני הסברתי משהו אחרמיואשת******
אני מסבירה שוב שיש *סיכוי קטן מאד* שהתאים יהיו מהאם ולא מהעובר/ שיליה.ורק לגבי העובדה הזו יש משהו במין העובר שמשנה
לגבי כל השאר אין לי כוחות להיכנס לדיון שכל אחת תעשה את הבירורים שלה.
אני מסכימה איתך שזה לא מחליף מי שפיר ממש ואני באמת לא סמכתי רק על הבדיקה הזו.
וחיבוק על מה שעברת 💕
מצטערת בשבילך😥 אני עשיתי את הבדיקה בהריון עםבתי 123
בת ולכן שאלתי לגבי זה
אמרו לי שהסטייה בתוצאות לא קשורה בכלל למין העובר והם מודאים והגנים הנבדקים הם לא של האמא גם אם זו בת משווים לדנא של האמא אבל יכול להיות שיש שוני בין חברה לחברה
נכון, יש שוני בין החברותמיואשת******
זה מה שאמרתי שיש שתי חברות בשוק(נכון ללפני שנתיים) שמוודאת שזה מהאמא בבדיקה נוספת. ולחברות שלא עושות את זה יש סיכוי קטנטן לטעות
עשיתי בכל ההריונות האחרונים, בגלל הגיל, בהמלצת מכון פועה.רימון א"י
עשיתי את הבדיקה בשלב מוקדם מאוד שבוע 9-10, וזה מאוד הרגיע אותי.
יש חברה מומלצת? או מנסיון איפה עשיתן?חופית1990
מכון פועה כששאלתי אמרו לי לעשות בחברה שהיא הכירימון א"י
זולה, ושאין הבדל משמעותי בינהם... יש מצב שמאז דברים השתנו, כדאי לברר...
מאיזה גיל הם ממליצים לעשות?קול ברמה
כנל, או מאיזה הריון?מתחדשת11
אני עשיתיאבי גיל
בשלושת ההריונות.
זה לא מאה אחוז. אבל מעדיפה לקחת את הסיכון מאשר להסתכן במי שפיר.
אני לא עשיתי ותכלס זה גם לא היה מרגיע אותי. כל עוד זה לאanonimit48
וודאי אז אי אפשר להסתמך על זה בכלל.
לוודאות יש מחיראורי8
לבדיקת מי שפיר יש סיכון קטנטן להפלה, אם אני לא טועה חצי אחוז, הבנתי שהסיכון יורד אם הולכים לרופא מומחה מאוד, אבל הוא עדיין קיים, וסיכון קטן מאוד, מאוד לאמא( יש לי שכנה שהסתבכה ממש מבדיקת מי שפיר היתה במצב קשה מאוד והגיעה לכריתת רחם). אז היא נפלה על האחוז הקטנטן שבו הבדיקה מסוכנת לאמא.
חיינו מלאים ניהול סיכונים, אין שום דבר בטוח ב100 אחוז, ואם יש, יש בו סיכון אחר.
כל אחת עושה את החשבון שלה איזה סיכון היא מעדיפה לקחת , את הסיכון במי שפיר או את הסיכון שבדיקת nipt תתעה.

נכון לכן מי ששואל אותי, במידה ויש ממצאים כאלה ואחרים אוanonimit48
סיכון גבוה יותר לדעתי לעשות מי שפיר. או כמובן משהו גנטי ספציפי שמחייב.

אם ניפט לא וודאי אלא רק באחוז מסוים וודאי אז איך בכלל אפשר להתייחס אליה ברצינות?

מדברת בתור אחת שעשתה מי שפיר
99.99 זה מספיק ליאורי8
אין וודאות בחיים, כשאת יוצאת לנסיעה יש לך וודאות שתחזרי בשלום?
כשאת נכנסת להריון יש לך וודאות שהלידה תסתיים בשלום?
אם היתי עושה רק דברים ש100 אחוז בטוחים, לא היתי זזה מהבית וכנראה חייה בחרדות.
אז יש מנגנון הדחקה בריא שאומר שאם רוב הסיכויים שיהיה בסדר, נסתפק בזה.
ובמיוחד שיש גם סיכון במי שפיר, אני בחרתי את הסיכון שתהיה טעות בבדיקה, על פני הסיכון במי שפיר, מפחדת מאוד לעשות בדיקה שיכולה לסכן אותי או את העובר, זכותך לבחור אחרת, ולקחת את הסיכון בבדיקת מי שפיר בשביל 100 אחוז וודאות. לי הספיקו 99.99 אחוזים של וודאות.
ו 100 אחוז שלא סיכנתי את עצמי ואת העובר בשביל בדיקה.
זה לא ודאות של 99.99... הלוואיאנונימית בהו"ל
- קודם כל זה פחות גם בתנאים אידיאליים
- לחלק מהתסמונות זה אפילו הרבה פחות, סביב ה-91% אם אני זוכרת נכון
- כאמור, מדובר על תאים מהשיליה ולא מהעובר, ולפעמים יש הבדל בין השיליה לעובר. זה אפילו לא כזה נדיר שזה קורה. ואז הבדיקה תכלס לא שווה כלום (לשני הכיוונים), וזה משהו שאי אפשר לדעת עליו אלא רק במי שפיר, שמן הסתם מי שמקבלת תוצאה תקינה לא עושה
- יש מצבים רפואיים אחרים שגורמים לניפט להיות לא מדוייקת בעליל, מוזמנות לגגל

הלוואי שזה היה 99.99 אחוז לעומת 100 אחוז של מי שפיר, אבל זה ממש לא.
יש סיבה שניפט מוגדרת כבדיקת סקר ולא כבדיקה אבחנתית, ואם יש איזושהי בעיה שולחים למי שפיר ולא מסתמכים על הניפט. אם היא הייתה מדויקת ב-99.99 אחוז היא בהחלט הייתה נחשבת אבחנתית, לצערנו זה לא המצב.

לגיטימי לגמרי לא לעשות מי שפיר, אבל כדאי לדעת את העובדות ואת המספרים האמיתיים לגבי ניפט. 99.99 אחוז זה לא...
עד כמה שידוע לי לגבי תסמונת דאון זה 99.99רימון א"י
לגבי תסמונות אחרות קצת פחות...
במידה והתשובה יוצאת חיובית, 90 אחוז בדיקת מי שפיר תאשר זאת, שזה באמת תסמונת דאון ובעשר אחוז מהמקרים, זאת טעות בבדיקה.

התכוונתי לתסמונת דאוןאורי8
וכמו שכתבו פה, לתסמונת דאון זה 99.99, זה המידע שקיבלתי. עשיתי את הבדיקה בגלל תוצאה של חלבון עוברי שגם היא בדיקה סטטיסטית , והיה מדובר בה על סיכוי של 1 ל100 בערך( כר לא זוכרת מדיוק) לתסמונת דאון.
על הדרך בדקו גם תסמונות אחרות, אבל לא היה ממצא בעיתי שקשור אליהן.
ואני אומרת שוב, מוצג פה כאילו מי שפיר זו בדיקה נהדרת של 100 אחוז ודאות, זה נכון, רק שגם בה יש סיכונים, ואני בחרתי לא לקחת אותם, ושיהיה לי אחוז ודאות גבוה שבכל בסדר, גם אם לא 100 אחוז, בתפיסה שלי החיים זה לקיחת סיכונים, אין 100 אחוז.

יש עוד מלא תסמונות חוץ מתסמונת דאוןanonimit48
מי שפיר זו לא בדיקה נהדרת זו בדיקה חשובה שנותנת וודאות. ניפט לא נותנת וודאות היא נותנת סיכוי.
מי שסומכת על זה - על אחריותה לדעתי.
ברור שעל אחריותיאורי8
מי יקח אחריות חוץ ממני?
גם מי שעושה מי שפיר והיה לה נזק ממנו , זה גם על אחריותה.
אני בגישה שאין 100 אחוז ודאות בחיים.
גם מי שפיר לא בודק את כל האפשרויות הנדירות שקיימות בעולם. ויש דברים שאי אפשר לבדוק, כמו אוטיזם.
אני בגישה של לעשות השתדלות ולבדק את הרוב. לכן אף פעם בשום הריון לא עשיתי מי שפיר, ורק בהריון האחרון בגיל 40, כשהיתה תוצאה בעייתית בחלבון עוברי עשיתי nipt, יש נשים שבשביל ודאות עשו מי שפיר גם בגיל 25, אחת מהן שכנה שלי, והיא הגיעה למצב קשה מאוד ממי שפיר.
וודאות זו אשליה, הגישה שלי לחיים- שצריך לעשות השתדלות סבירה, והשאר בידי שמיים.
בסדר גמור לחשב אחרת, אבל חשוב להיות מודעים שגם במי שפיר יש סיכון, ואין לך ודאות של 100 אחוז שההריון ישמר.

נכון אין וודאות בכל שלב. אני בת 23 ועשיתי מי שפירanonimit48
בגלל סיכוי של אחוז-שניים למחלה מאד מאד קשה.
זה נשמע שאת ממש נגד הבדיקה הזו ויכול להיות שנשים שפחות מבינות יקראו פה את הפוסט ויסכימו איתך אבל יש מצבים שמלכתחילה אין מה לעשות ואם רוצים לדעת חייב מי שפיר! או להמשיך הריון בחוסר וודאות.

לא מדברת על כאלה שעשו מיוזמתן בלבד ללא המלצת רופא...
אני חושבת שזה מאוד תלוי בסיטואציה הספציפיתבארץ אהבתי
אני זוכרת נכון שאת עשית מי שפיר בגלל x שביר?
במקרה כזה, ברור שניפט לא מספיקה. כשיש חשש ספציפי למשהו מסויים, אז צריך לעשות בדיקה שתהיה וודאית מספיק בשבילו.
אבל לרוב הנשים שאין חשש ספציפי למשהו מסויים, אבל יש חשש מסויים לתסמונת דאון, כי בגיל מבוגר יותר הסיכון לתסמונת דאון עולה, או אם יוצא בבדיקות הסקר חשד גבוה יותר לסתמונת דאון, אז במקרה כזה בדיקת ניפט יכולה להיות מספיק טובה כי האמינות שלה עבור תסמונת דאון היא בהחלט מאוד גבוהה.
ואם המטרה היא לבדוק כדי לשלול את כל הבעיות האפשריות, גם אם אין שום סיכון ידוע למשהו מסויים, אז אכן ניפט לא מספיק אמינה, ומי שפיר תתן מידע יותר מלא, אבל גם שם אין לה 100% - יש דברים שאי אפשר לגלות באמצעות מי שפיר (כמו אוטיזם), ולפעמים רואים שם דברים שרק מבלבלים יותר (שינויים גנטיים שלא ידוע מה יהיו ההשלכות שלהם) ואז זה מכניס לדילמות מורכבות יותר. וגם יש את ההבדל בסיכון - שבניפט אין שום סיכון, ובמי שפיר יש סיכון, גם אם קטן.
רק מילה של ידע לגבי שינויים גנטים מיואשת******
באמת מי שפיר במיוחד עם ציפ יכולה להכיל כל ייני דברים שאין לדעת מה הם והם מלחיצים, אבל כדאי לדעת שיש אופציה לבקש לא לדעת את הדברים האלו. אנחנו סימני את זה. ביקשנו לדעת רק דברים שברורים וידועים ולא כל מיני דברים שהם עדיין במחקר ולא יודעים אם ומה בכלל הם אומרים כדי לא לגרום לנו לבלאגן בראש.
תודה שאמרת. זה בהחלט חשוב..בארץ אהבתיאחרונה
אני לא נגד הבדיקה הזואורי8
יכול להיות שבסיטואציות ספציפיות שב"ה לא התנסתי בהן , גם אני הייתי מחליטה לעשות אותה.
היה לי חשוב לכתב שגם במי שפיר יש סיכון, ושמי שעושה אותה בגלל חששות כללים ורצון לודאות תהיה מודעת גם לסיכון שבה.
ולתסמונת דאון nipt אמינה באחוזים גבוהים מאוד, יתכן שיש תסמונות ומצבים שבהן גם אני היתי מחליטה לעשות מי שפיר.
זה גם מאוד משנה מה רוצים לבדוק, יש מחלות שנורא ואיום לחיות איתן, ויש שפחות, זה שיקול אישי של כל אחת מה מטרת הבדיקה.
כשאמרו לי שתוצאת החלבון העוברי בעייתית, עשיתי nipt כדי לדעת , ולא להיות בחרדות כל ההריון, שלא אתנסה אף פעם בדילמה הזו, אבל לא בטוחה שהיתי מפילה אם היתי מגלה תסמונת דאון, אז בשביל לדעת ולהרגע nipt , הספיק לי ולא שווה לי הסיכון במי שפיר.
אולי אם היה חשש לתסמונת נוראית יותר באחוזים גבוהים , שיש מצב שהמשמעות של הגילוי שלה היא הפלה, היתי מחליטה על מי שפיר, זה מאזניים של ניהול סיכונים.
אלא שאני רואה נשים צעירות, בלי שום ממצא בעיתי שעושות מי שפיר בשביל הודאות. כשהסיכון שיהיה להן משהו בעיתי גבוה מהסיכון שבבדיקה.
מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

והכי מאכזב בזוית האמונית של שביעי של פסחאובדת חצות
ציפיתי לאפוקליפסה וגאולה כשטראמפ אמר שימחק את הציביליזציה- קיוויתי שמתקיים המדרש שמלך אדום ישמיד את פרס.  ולא היה כלום. מנהיג העולם החופשי בחר בהסכם. כמה מאכזב. איפה הגאולה המובטחת? לא מבינה את המהלכים. כל הזמן סבבים ועוד סבבים.
נראה לי עברנו מספיקאפונה

בשביל ללמוד שיש מי שמנהל את העניינים

זה לא טראמפ

לא ביבי

ולא שום בן תמותה אחר...

והוא עושה את זה כמו שהוא רואה לנכון

ואנחנו יכולים להוריד את הרגל מהגז,

לעזוב פרשנים וכתבות ואפילו מדרשים

להפסיק לצפות שזה יהיה כמו שאנחנו חושבים שזה אמור להיראות -

ופשוט להיות, בדרך אל הגאולה.

מבינה אותך...למרות שהילדים שלי (לפחות חלקם) שמחיםיעל מהדרום

לק"י

 

אבל לי אין כח לזה.

 

אבל אצלינו מתחילים מחר בתשע, ואין צהרונים (וגם אם היו, יכולתי לאסוף לפני. למזלי אני בבית).

ובעבודה שלי שזה חנ"מ, כן מסיימים מוקדם.

ומקווה שבאמת יהיה בטוח🤷‍♀️יעל מהדרום
לק"י

אם היו חוזרים בלי הפסקת אש, כנראה שהייתי משאירה בבית.

איתך... אני ממש בדיסוננס מטורף.קמה ש.

בס"ד
 

חושבת שלהרבה (לרוב?) האנשים פשוט ממש אקוטי לעבוד ולכן יש צורך במסגרות. בסוף צריך להביא לחם הביתה בסוף היום.


 

לגבי האכזבה המטורפת של היום, אכן. אני מראש הייתי עם ציפיות מדודות מאד כי אני לא רוצה לקוות ולהתרסק. אבל עם כל הציפיה הנמוכה שלי, עדיין התאכזבתי מאד. עדיין מודה על כל הניסים שהיו ועדיין מאוכזבת ממה שהיה בסוף. או ההיפך.


 

ובעיקר מרגישה את הנפש שלי שזקוקה לכל-כך הרבה עיטוף וחיבוק...


 

חיבוק לך.

לא מבינה למה בכללי מחר זה לא יום שבתון לאומיראשונית

בלי קשר למלחמה

כמו יום העצמאות

אפילו שאני אשכנזיה זה נורא הגיוני שאחרי יום שחצי מעם ישראל בחגיגות אז יהיה יום שבתון


ותגידו, איך עושים הסתגלות לקטני שלא היה יותר מחודש אצל המטפלת והתפתח מאוד בזמן הזה?

מלחיץ אותי לשלוח ליום שלם אבל אין לי כ''כ ברירה

זה היה בעבר יום חופששבעבום

בהסכם החדש של ההסתדרות יש חופש בין יום כיפור לסוכות ותמורת זה לומדים באיסרו חג. מסכימה שחסר הגיון....

אני חושבת שהיא התכוונה ליום שבתון לכולםיעל מהדרום

לק"י


לא רק למסגרות חינוכיות.

(גם אני בהתחלה רציתי להגיב כמוך).

גם פורים זה לא יום שבתון וגם לא תשעה באב...שבעבום
זה יום בחירה לפחות.יעל מהדרום
גם המימונה זה יום בחירה 😆דיאט ספרייט

וגם חג הסיגד

וממש במקום בעיניי. 

באמת? לא ידעתי לגבי המימונהיעל מהדרום

לק"י


האמת שבגלל שבתור מורה קיבלנו 2 ימי בחירה, אני שומרת 1 לאיסרו חג פסח. שיהיה לי זמן להתאפס ולכבס וכו'. וככה לא בלחץ גם עם הילדים.

(כרגע אני בחל"ד עדיין).

יכולה לאסוף אותם מוקדםבוקר אור
בעיניי דווקא הגיוני שאם אפשר לחזור ללמוד ולא באמת יודעים כמה זמן יהיה שקט ישתדלו להחזיר כמה שיותר מוקדם 
אנחנו באזור כתוםדיאן ד.

וכרגע נראה שלא מחזירים את הלימודים פה. בטח לא השבוע.

וזה ממש מבאס

גם אני וגם בעלי ג'ינגלנו בטירוף קודם בין עבודה, בית, ילדים וניקיונות לפסח.

כ"כ שמחתי ששמעתי שיש הפסקת אש וחוזרים לשגרה.

ואז הבנתי שאנחנו מוחרגים אוףףף

ומניחה שכבר תהיה הרבה פחות הבנה בעבודה להיעדרויות ועבודה מהבית.

אני חושבת אחרת…רוני 1234

הבנתי כבר די מזמן שאי אפשר פשוט "לגמור את המלאכה" ושיהיו עוד סבבים בהמשך.


אני חושבת שחזרה לשגרה דוקא חשובה לבריאות הנפש של הילדים וההורים והשהיה הבלתי נגמרת בבית דוקא מזיקה.

בתור מורה את כמובן לא חייבת ללמד ממש את החומר, אפשר לדבר על מה שהיה ואיך מרגישים ולעבד את מה שעבר עלינו או סתם לשחק משחקים ולהתאוורר בהתאם לגיל. ההורים שעובדים בכל מקום אחר חוץ ממערכת החינוך חייבים להיות בעבודה כדי להרוויח את לחמנו…

אני איתךהמקורית
אני מאוכזבת לגמרי! חיכיתי למכת מחץ ניסית שתביא רוגחוזרת בקרוב

רוגע מוחלט!

צריכה ללדת באלול ובניתי על רוגע נפשי....

אצלינו יש רק מעון מחר ומתחיל ב10פרח חדש
הבנים בתת לא לומדים מחר כי ככה זה תמיד באיסרו חג
הקב"ה מוביל את המהלכים, לא טראמפיעל...

יש את הדמיון ואת הרצון שלנו, אבל הקב"ה מנהל פה את הכל באופן הכי מדויק.

הגאולה כבר בפתח, את זה רואים בעיניים. להחזיק חזק, לא להתייאש... בקרוב ממש!!

אצלנו בפ"ת יום מלא מהבוקר- הזיהאובדת חצות

ובגלל שאני מורה אני לא יכולה לא להגיע מצפונית

חייבת להגיע ליום מלא

איפה ההתחשבות???? איפה הרגישות? איך אפשר להגיע ליום מלא אחרי כל מה שקרה בפתח תקווה?

כמה מחשבות שליבארץ אהבתי

קודם כל - יש כמה אנשים ששומעים אותם יותר מידי שמנסים להוריד את הרוח מהמפרשים של כולנו.

אבל הם עושים את זה כבר שנתיים וחצי (ולמעשה הרבה יותר) - ותמיד יש להם ביקורת על כל דבר שהממשלה עושה, גם אם הם סותרים את עצמם מפעם לפעם.

כי בסופו של דבר המטרה שלהם זה להוכיח כמה נתניהו והממשלה גרועים, והם יבואו ויצילו את כולם אם נבחר בהם בבחירות הבאות.

אז גם אם כולם מהדהדים את הדברים שהם אומרים בתקשורת ובפייסבוק ובכל מקום אפשרי, זה לא הופך את הדיבורים שלהם לפרשנות הנכונה על המציאות. ושווה לשמוע עוד פרשנויות יותר משמחות ואופטימיות על המציאות.


 

 

לגבי ההסכם עם איראן -

למה את כותבת שאיראן לא מקבלת אותו?

ממה שאני קראתי, איראן התחננה להסכם, ולמעשה ירדה מכל הדרישות שהיו לה עד עכשיו.

זה נראה לי הרבה יותר כמו הסכם כניעה של האיראנים מאשר כמו הסכם מהסוג שאנחנו רגילים אליו עד עכשיו. עד כמה שאני מבינה, אנחנו לא ויתרנו על כלום חוץ מזה שכרגע מפסיקים לתקוף אותם (לשבועיים. לא יודעת מה יהיה אחר כך. ובלבנון אנחנו יכולים להמשיך לעשות את העבודה, למרות שהם מראש אמרו שלא יסכימו לשום הסכם שלא כולל הפסקת אש גם בלבנון). הם פותחים את מצרי הורמוז, התחייבו למסור את האורניום המועשר, ונשארו עם פגיעות קשות מאוד מכל מה שתקפנו עד עכשיו.

אז נכון - עוד לא קרס המשטר לגמרי. נתניהו אמר מראש שזה לא בידיים שלנו. אולי זה עוד יקרה. ובינתיים שינינו משמעותית את המציאות שהיתה. אנחנו ללא ספק במקום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן.


 

ולגבי הזוית האמונית והאכזבה ממה שציפית שיקרה ולא קרה -

אני חושבת שכל ה'מקורות' שמפרסמים בכל מלחמה כזאת, שגורמים לציפיות של קפיצות דרך בגאולה שלנו, הם לרוב מזיקים יותר מאשר מוסיפים.

אנחנו ללא ספק בתהליך משמעותי של גאולה. תהליך שנמשך כבר מעל 100 שנה, וממשיך ומתקדם בקצב מואץ בשנים האחרונות.

אף אחד לא יכול להבטיח כמה זמן זה יקח, ואיך השלב הסופי ייראה. ולפעמים כשמסתכלים רק על הנקודה הנוכחית הרבה יותר קל לראות את הקשיים מאשר להבין שזו גאולה. אבל בפרספקטיבה של זמן - המצב שלנו היום הוא באמת הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו בעבר. גם מבחינה מדינית וגם מבחינה רוחנית. (ככה אני רואה את הדברים. אני יכולה גם להסביר יותר).

לפעמים הציפייה למשיח שמגיע בבת אחת גורמת לזה שלא רואים את כל הצעדים שכבר התקדמנו. אבל גם המלחמה הזו מקדמת אותנו המון. גם אם עוד לא הגענו כבר לסוף.


 

ועוד מחשבה שהיתה לי -

אולי כל הדיבורים הממורמרים ששומעים על המציאות, זה גם איזושהי הכנה לגאולה.

כמו שבמצרים, השלב הראשון לגאולה היה 'ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה' - עצם זה שהם נאנחו מהעבודה, והבינו שזו לא מציאות שהם רוצים, זה היה השלב הראשון שהוביל אל הגאולה. הרב ראובן ששון מסביר שזה העניין של המרור - שההרגשה של המרירות היא כבר צד של גאולה, כי זה כבר הבנה שהמציאות הנוכחית היא לא מציאות שאנחנו רוצים, ומתוך כך מתפללים למציאות אחרת ופותחים את הפתח שהיא תוכל להגיע.

אז גם היום - יש הרבה התמרמרות על זה ש'אין ניצחון מוחלט'. אנשים מצפים שכל אויב שיש לנו ואנחנו נלחמים נגדו - נגיע מולו למצב של 'ניצחון מוחלט', שהוא לא יוכל יותר לאיים עלינו או לפגוע בנו בכלל. אבל למעשה מציאות כזו שאין לנו שום אויבים שיכולים לאיים עלינו או לפגוע בנו זו מציאות של גאולה שלמה.

עד עכשיו עמ"י אפילו לא יכל לחלום על מציאות כזו. אבל עכשיו אנחנו כן חולמים על זה.

אז זה מתבטא כרגע במרמור, וגם בכעס על הממשלה, שלא באמת מוצדק לדעתי. ואני הייתי רוצה שזה יבוא יחד עם הודיה על כל מה שכן הצלחנו ועל כל הניסים שהקב"ה עשה איתנו עד עכשיו (ומשתדלת להיות במקום כזה בעצמי).

אבל בכל אופן מנסה לראות את הצד החיובי של מה שאנחנו רואים סביבנו...

גם לי זה הזוי שלפחות לא יום קצר, שיתחילו מאוחר..אוהבת את השבת
גם ככה הם עברו מלא טלטלות.. תעשו מדורג..

ולא ככ ישים להביא מאוחר או לאסוף מוקדם כי אז מרגישים שהפסידו התרחשויות..

אצלינו כן מתחילים קצת מאוחריעל מהדרוםאחרונה
לק"י

ואין צהרונים.

סבון כלים סנו SPARK- האם כשר לפסחפינק ליידי

נגמר לנו סבון הכלים שרשום עליו כשר לפסח, יש רק spark שיש עליו חותמת בדץ עדה חרדית, ומאושר לכל ימות השנה.

האם זה שכתוב עליו מאושר לפסח שונה במרכיבים שלו, או שעושים לקראת פסח קו ייצור מיוחד?

חושבת שחומרי ניקוי נחשבים "פוגמים" ולא צריכים הכשררוני 1234
אבל אני לא רב…
תבדקי בכושרות. לא נראה לי שצריךיעל מהדרום
אנחנו נוהגים שצריךרקאני

זה משתנה בין מנהגים

חשבתי שהיא מתלבטת אם צריך או לאיעל מהדרום
לק"י

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

בדקתי, והם אומרים שרצוייעל מהדרום
אם כתוב לכל ימות השנה, זה כולל פסח. לא?קופצת רגע
בבדץ לא. כשרות בדץ לכל השנה אינה כוללת את פסחנפש חיה.
אה אז זה מבלבל. כי לרוב כתוב 'השגחת הבדץ אינהקופצת רגע
כוללת פסח' או משהו בדומה לזה. או שכתוב לימות השנה *בלבד*.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

באותיות הקטנות כתוב שזה אינו כולל פסח כדי להבהירנפש חיה.

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

הסתכלתי עכשיו, יש לנו נוזל כלים ספארק שבאת כתובקופצת רגע

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.


כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

נכוןנפש חיה.אחרונה

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

הנקהניגון של הלב
טיפים להנקה של קטנטן שכל הזמן מפסיק באמצע? לפעמים מתנתק, לפעמים נשאר מחובר אבל מפסיק לינוק ולפעמים ממש מתנתק ולא מוכן לחזור ואחרי כמה דקות מראה שוב סימני רעב. מה אפשר לעשות כדי להרגיל אותו לינוק ברצף?

ובקשה לעידוד- מתישהו זה נגמר והם מתחילים לינוק נורמלי נכון? כי כרגע הוא יכול לינוק חמש דקות ושעה, ומרווחים בין הנקות של בין חצי שעה ליותר משלוש שעות

בן כמה הוא? בדקתם לשון קשורה?מתואמת
כמה ימיםניגון של הלב
לא בדקנו רשמית, אבל גם האחיות במחלקה וגם יועצת הנקה שהלכתי אליה הסתכלו וראו שאין.

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

אם המשקל שלו נמוך - אז הגיוני שקשה לו לינוקמתואמת

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

אצלישירה_11

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

אולי יש לו גרפס?יעל מהדרום
לפעמיםניגון של הלב
לרוב אבל לא, ואני כן עוצרת באמצע ומחכה שיעשה, והוא עדיין יכול לעצור גם דקה אחר כך
תינוקות קטנים באמת עלולים להתעייף מהר יותריעל מהדרום

לק"י


את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

בסוף הוא כן יונק מספיקניגון של הלב
רק שלוקח לו המון זמן

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

עדיין זה יכול להיות קשור לזה שהוא קטן ומתעייף מהריעל מהדרום

לק"י


ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.


ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

מזל טוב!כתבתנו
מזל טוב יקרה, הנקת קטנטנים לוקחת יותר זמן, הםאמהלה

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

הנקתי בעבר קטנטנהמתיכון ועד מעון
נולדה 2460, זה היה קשוח ולקחת המון המון זמן כל הנקה, העליה הייתה איטית מאוד, הייתי צריכה להעיר אותה כי היא לא קמה בעצמה 
לצערי בדיוק באותו סרטסטודנטית אלופהאחרונה
חיסון-4 חודשים.לתת רוטה או לחכות?חוששת ששוב יסבול.פלפלונת
מה בעצם יועיל לחכות? לא בטוח שעוד חודשיים יעבוריעל מהדרום

לק"י


יותר בטוב..

צודקת. אבל אולי יקל לפצל או לתת רק בגיל 6 ח'?פלפלונת
שימי לב שלחיסון רוטה יש טווח זמן מוגבלהשם שלי

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.


אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

אין לי מושג..יעל מהדרום
אני לא מחסנת ברוטהכובע לבן

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק


כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה


אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

הגדולה שלי נדבקה ברוטה ונזקקה לאשפוז ממושךגלסגולכההאחרונה
מאז מבחינתי אי הנוחות בחיסון שווה את ההגנה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אני חושבתרקאני

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

אבל העניין הבריאותי כן קייםבארץ אהבתי

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.


אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).


אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

בהחלט כשרזיתי תוך תקופה קצרה ההוריםבוקר אור
שלי היו מודאגים מזה, בתור נערה
אני הפותחת מהשרשור ההוא…רוני 1234

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

בתור אחת שהייתה רזה מאוד וכמה שניםהמקורית

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

ההבדלSevenאחרונה

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבת

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

מנצלשתאנונימית בהו"ל

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

הכובעמקקה
שבו מכניסים את האמצע אמור להיות מקדימה ואמורים להרגיש שהוא נכנס עד מעל לעצם
ואם אני לא מרגישה עצם?אנונימית בהו"ל
ככה אני הודרכתימקקה

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

אני מרגישה עצם אבל אם אני שמה מעליה אזאנונימית בהו"ל

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

 

אז זה אומר שהיא לא יושבת טובהמקורית

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

מה הכונה מעליה?אפונה
העצם צריכה להיות מחוץ לדיאפרגמה, כלומר שהדיאפרגמה נמצאת עמוק יותר.
הייתה לי טבעת בעברמתיכון ועד מעון
והיה ממש אחלה, הכנסה והוצאה ממש קלה, שמה בפנים ושוכחת מזה עד מתי שצריך להוציא, אני גם הצלחתי לחבר אז זה בכלל היה מעולה
מנצלש"ת על טבעתשמחה כפרוייקט

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לא מפריע בכלל…רוני 1234אחרונה

לא מרגישים את זה.

ולא שמעתי או חוויתי שזה פוגע ברצפת האגן

גיליתי הריון ושתיתי בפסח יין. לחוצה מאדדדאנונימית בהו"ל

אני בערך בשבוע 4 וחצי..

בליל הסדר שתיתי חצי כוס יין. ובבוקר שאחכ עוד קצת יין בכוס בגובה של בערך סנטימטר וחצי. ושבוע לפני זה לגימה בבירה לבנה.

אני בלחץ ממש!!!

לקרוא באתרים של משרד הבריאות הלחיץ אותי מאד מאד.

אשמח להרגעה..אמאלה.

ממש ממש אין לך מה לדאוג ו- מזל טוב!!תהילה 4
החשש ביין הוא מכמויות גדולות ובגלל שלא נמצאה הגדרה מדוייקת אומרים להימנע.

אבל לשתות יין בקידוש וכאלה זה ממש רחוק מסכנה. 

בדרך כלל בשבתותהשם שלי

אני שותה בקידוש חצי כוס יין.

גם כשהייתי בתחילת הריון ועוד לא ידעתי.


לא קורה כלום מקצת שתייה בשלב הזה.

את לא אמורה להתנזר מכל מה שאסור בהריון, גם בשלב שאולי מתחיל משהו.

בשעה טובה על ההריון!שירה והודיהאחרונה
יין לקידוש לא מכיל הרבה אלכוהול ולא מזיק בכמות כזאת. בטח אם זה לא הרגל קבוע. הכל טוב.
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

עונהאחת פשוטה

1. נחושת

2. האריך ביום.

3.לא היו.  בדקתי ראשון שלישי שביעי. תחתון צבעוני. בלי מוח דחוק.

4. בגדול כן.  חוץ מזה שהיה לי מאוד מאוד מאוד קשה מבחינת הזמנים שאסורים ולכן פעם הבאה שמתי התקן הורמונאלי והחיים חזרו לשפיות

אולי יעניין אותך