משתפת במחשבות (הפלה)אנונימית בהו"ל
מי שלא מסוגלת להגיב בעדינות מוזמנת לעבור לשרשור הבא. תודה!



אני בהריון אחרי הפלה. עכשיו שבוע 7.
הלכתי לרופא בגלל כתמי דם על התחתון שהלחיצו אותי וראיתי דופק.
הרופא אמר שבגלל הדימום הזה הוא ממליץ לא לקיים יחסים שבועיים שלוש כדי לתת להריון להשתרש או משהו כזה.
מודה, גזרה שקשה לי לעמוד בה.
אז אלוקים דאג לנו להפסקה של שבוע וחצי ונאסרנו בגלל שהרופא ראה דם על המטמר.
שבוע הבא אני צריכה לטבול אי"ה ויש לי הרבה מחשבות על מה נעשה בערב המקווה.
אני מתגעגעת לבעלי ונורא חסר לי המגע איתו והיחסים וגם ככה מחרפנת אותי המחשבה ש"סתם" נטמאנו רק כי הרופא דאג לעדכן אותי שראה דם על המטמר ושזה אוסר. אחרת הרב היה מוצא לי דרך לצאת מזה אבל בגלל שהרופא הנחמד דאג לעדכן אותי אז לא הייתי ברירה.

מצד אחד, אני ממש פוחדת לאבד את ההריון בגלל יחסים.
ההפלה הקודמת הייתה בבוקר שאחרי שהיינו ביחד. (אבל הדימום התחיל שבוע קודם ואז הרופאה אמרה שאין שום בעיה להמשיך בחיעם כרגיל אז כנראה שלא באמת יש קשר)
מצד שני, כל הרופאים שהייתי אצלם במהלך ואחרי ההפלה אמרו שאין קשר בין קיום יחסים מאמץ או כל דבר חיצוני אחר לבין הפלה בשבוע כזה מוקדם.
אז אולי זה לא נורא שנהיה ביחד.

לא יודעת מה לעשות.
ולא רוצה לקחת אחריות.
והרופא הקבוע שלי לא זמין משום מה אז לא מצליחה לקבוע אליו תור להתייעץ איתו, לגמרי סומכת עליו מאשר על כל שאר הרופאים שהייתי אצלם כולל זה האחרון.

לא יודעת מה אני רוצה מכן
אבל מי שבכל זאת תבחר להגיב, בעדינות עליי.
קודם כל אחותי, תודי להשם על המתנה הזאתמק"ר
שיש לך חשק וגעגוע לבעלך בתחילת הריון
וחיבוק גדול גדול
ושוב, איזה כיף לך, לכם, שזה השאלה שלך.

בכנות? הייתי מחכה, לפחות עד אחרי שהייתי מקבלת תשובה מהרופא שלי (וביניינו גם אחרי... )
אבל זה אני

בהצלחה והחלטות טובות

(אולי לדבר עם מכון פועה?)
חח האמת שתמיד אני קוראת פה על חוסר חשק בתחילת הריוןאנונימית בהו"ל
ואני תוהה איך אצלי זה הפוך. גם בהריונות הקודמים הייתי ככה.
בתחילת ההריון אני עם חשק משוגע

זאת גם הנטייה שלי באיזשהוא מקום אבל אני מתלבטת אם זה נכון.
זה קצת מרגיש לי לתת מקום לפחד מההפלה וללכת לקיצוניות השנייה.
אולי היום אצא עם בעלי לבד לסיבוב ואתייעץ איתו ונראה מה הוא יגיד. קצת חוששת לשתף אותו כדי שלא יתאכזב כי הוא יודע כמה אני מחכה ובטח בונה על זה.

מה מכון פועה יעזרו לי אם אין להם מושג ברקע הרפואי שלי והם לא בודקים אותי?


והאמת, מידי פעם עוברת לי המחשבה שאולי סתם נתנזר ובסוף בכלל אין דופק כבר.
אולי ללכת לבדוק דופק ביום שלכבתחילה
הטבילה?
להרגיע את עצמך שיש דופק, אח''כ תחליטו מה לעשות.

מצטרפת להמלצות להתייעץ עם מכון פועה, מספרים להם את הרקע הרפואי שלך ויש להם את הניסיון לשאול שאלות מכוונות רפואית ולתת מענה הלכתי ורפואי.

בהצלחה ושההריון ימשיך תקין ותצאו בידיים מלאות!!
זה לא יעזוררגעים פשוטים
גם אם יהיה דופק ויש המטומה/שאריות המטומה יש בעיה עם יחסים בהריון במצב הזה
אבל אם הייתה המטומה הוא היה אומר לי, לא?אנונימית בהו"ל
בהריון הקודם גם לא הייתה המטומה.

ומה זה בכלל? למה זה מסוכן להריון?
הרבה פעמיםרגעים פשוטים
לא רואים את ההמטומה בהתחלה.
ודימום בהריון הופך את זה אוטומטית להפלה מאיימת.

אני לא יודעת להסביר בדיוק. חושבת שהדימום עלול להיות מסוכן אם הוא מתפשט וגורם להיפרדות של הקרומים/מפריע לשק ההריון.
אבל בטח.@yaelL תדע (מי עוזרת לי לתייג?)
וואי בדיוק מה שבאתי לכתובחגהבגה
זו ממש ברכה החשק.
ולפותחת- סליחה שאני חריפה, אבל אם רופא אמר, אז אמר..
יש זוגות שאסור להם להיות יחד כל ההריון.
אם הוא אמר עדיף להימנע- אז להימנע כמה ימים וזהו.
אם חס ושלום משהו יקרה, את תאכלי את עצמך עד סוף החיים...
מסכימה עם חגההכל בנחת
משתפת שבהריון תאומים יותר מחצי הריון היה אסור לנו להיות ביחד. אבל ברוך ה התוצאה שווה לגמרי. זה היה קשה וסיוט ממש..
ואצלנו ממש ראינו קשר בין להיות יחד לבין קיצור צוואר צירים וכו.
זה לא המקרה רק שיתפתי שחשוב להקשיב לרופא..

ולפותחת ההאהובה- בשעה טובה. משמח מאד ההריון.. יש מצב שהייתי מתייעצת עם מכון פועה.
הרבה בריאות אושר ושמחה ובידיים מלאות בעיתו ובזמנו.❤️❤️❤️❤️
נמנענו שבוע וחצי ואני תוהה עד מתי...אנונימית בהו"ל
אני לא מצליחה להשיג את הרופא שלי בשום מקום ולא סומכת על הרופאים האחרים אז אני בבעיה
חיבוקאחרונה בתור
קודם כל שמחה בשבילך על ההריון, שימשיך בטוב ובבריאות הלי חששות.
ככל הרופאים בהחלט חוששים מיחסי אישות בהריון, אז בכל חשש, אפילו רחוק, ממליצים להפסיק.
מכון פו"עה מבינים ומתייחסים אישית, ממליצה להתקשר אליהם
מעניין שלי אמרו אחרתאנונימית בהו"ל
אולי בגלל שהייתי ממש בהפלה או אחריה ולא רצו להפיל אותי יותר? למרות שזה נשמע לי מוזר שזה שיקול של רופא להגיד דברים

גם בבית חולים וגם בקופת חולים כל הרופאים אמרו לי שאין קשר (חוץ מאחות אחת שאמרה לי את זה בלחש והשתתקה כשמישהו נכנס לחדר)
וואי1234אנונימי
קשה ממש!
חיבוק על ההפלה ועל כל מה שאת עוברת ❤️

כשלי היה דימום בהריון, קיבלתי הנחיה לא לקיים יחסים. הרופאה אמרה שלא יודעים האם זה באמת עוזר, הדעות חלוקות, אבל עדיף ליתר ביטחון.

אז זה מה שעשינו, כדי לא לקחת סיכון.
גם לי יצא שהייתי צריכה לטבול בהריון

מה כן אפשר לעשות?
תתייעצו עם רב, אולי ייתן לכם פתרונות שכן תוכלו לעשות חלק, גם אם זה לא הכל.
אבל עם כל הקושי הייתי מחכה.

חיבוק גדול! בע"ה שהכל יעבור בשלום
.
אז למה לי לטבול בכלל?אנונימית בהו"ל
סתם יקשה על בעלי אם נהיה מותרים ככה.

אמור לך לא לקיים יחסים כל ההריון? רק שזה לא יקרה לי...

אולי אנסה עכשיו שוב לקבוע תור לרופא ואם לא אצליח אז באמת נתייעץ עם רב.
אבל פאדיחה, להגיד לו שהרופא אמר לא לקיים יחסים אבל אנחנו רוצים?
אבל קיום יחסים ממש לא מחייב חדירה.חלונות
תשאלו רב.
יש עוד כמה פתרונות...
לטבול1234אנונימי
כדי לגעת, בשביל חיבוק.
ומעבר לזה, יחסים לא בהכרח מחייבים חדירה, אפשר גם בלי. יכול להיות שלפי גישתכם בשביל זה צריך לשאול רב, אבל אפשר להנות גם בלי חדירה.

אצלי אחרי הדימום ראו המטומה, אז אמרו לי שכל עוד ההמטומה קיימת, אי אפשר לקיים יחסים.
לא מפרטת כאן כי זה פורום פתוח, אבל ממש ממליצה לכם להתייעץ עם רב.
זה לא פדיחות! זה הכי טבעי ולגיטימי בעולם
זה מהמם ובריא שאתם רוצים אחד בקרבתו של השני, זה נורמלי לגמרי והכי תקין בעולם. אתם בני זוג! זה כל כך מובן

יש פתרונותרגעים פשוטים
גם אני הייתי במצב כזה..
כדאי לשאול רב.
תסבירי שרפואית אסור לך (תבררי עם הרופא אם מדובר על חדירה או גם הנאה שלך) ואם יש פתרון עבור בעלך.
וממליצה מאוד לשמור. רוב הרופאים מחכים עד שההמטומה נספגת וגם אז לא ממהרים ומחכים עוד קצת.
חיבוק בהחלט מבלבלות כל המחשבותמתחדשת11
שאלת רב לגבי הדימום? מטמר לא בהכרח מטמא. השאלה היא מה מקור הדימום
ולגבי השאר לא חייבים להיות ביחד, יש הרבה מסביב שאפשר לעשות ועדיין להרגיש מחוברים
שתעברו את התקופה בקלות ובטוב!
בוודאי. הוא אמר שבגלל שהרופא ראה על המטמר זה מטמאאנונימית בהו"ל
מקור הדימום הוא מהרחם ועדיין היה אפשר להתיר את זה אם לא הרופא הגאון הזה.

לגבר זה קשה. אין לי עניין להקשות על בעלי מעבר למה שקשה.
הבנתי, מהרחם זה באמת שונה..מתחדשת11
לא אמרתי שתעשי דברים שמקשים עליו🙂
אבל ביחד אתם בהחלט יכולים למצוא פתרונות טובים ומספקים, בהתאם לנסיבות
בהצלחה!!❤
ברור שזה לא מה שאמרת, לרגע לא חשבתי ככה.אנונימית בהו"ל
סליחה אם זה היה נשמע ממני אחרת.

לא מכירה אופציה כזאת של להיות מותרים אבל עד גבול מסויים אז מאוד קשה לי לחשוב על משהו שיכול להיות נעים לשנינו ולא יקשה עליו.

תודה לך על התגובה! ❤
בהצלחה יקירה!!❤❤מתחדשת11
ומה אם לקיים יחסים לא אופן מלא?מקקה

ממליצה להתייעץ עם הרב רפי אוסטרוף.

ובלי קשר אולי זה רעיון ללכת רק עד האמצע....

בלי לגמור? זאת נשמעת לי התעללותאנונימית בהו"ל
נותנים היתר לגמור בחוץ לפעמים?
מה זה ללכת עד האמצע?
כן, נותנים היתר כשצריך.חלונות
אני לא יודעת מה מקובל לכתוב פה בפורוםמקקה

אשדל לעדן את מילותי, מתנצלת אם לא מתאים

אבל ממש לא לזה התכוונתי. בטח לא מצד הבעל.

עד כמה שאני יודעת (לא רופאה) הסיכון ביחסים הוא שניים:

1. הגמירה אצל האישה עלולה לגרום להתכווצויות

2. הזרע עצמו עלול לגרום להתכווצויות

 

חדירה יכולה להיות גם חלקית, או בפתח הנרתיק, או לגמרי בחוץ,  ואז הזרע לא מגיע פנימה...

אני לא יודעת מאיזה מגזר את אבל יש הרבה רבנים שניתן להתייעץ איתם בנוגע לעניינים האלה וינהגו בגישה המקלה.

כאמור ממליצה על הרב רפי אוסטרוף.

תודה! נשמע שבאמת כדאי להתייעץ עם רבאנונימית בהו"ל
לא חשבתי שיש איזה היתר
ממליצה לך להתקשר לקו ההלכה הספרדיאני זה א
לא יכולה לפרט כאן יותר מדי אבל לי מצאו היתר מסויים כשהיה איסור לקיים יחסים בגלל מצב רפואי.
קודם כל חיבוק יקרה!השקט הזה
מצב באמת מאתגר..
קודם כל להבא, ממליצה לשאול את הרופא מה בדיןק ביחסים בעייתי בעיניו. החדירה? עצם ההנאה? וכו'..
עם ההנחיה המדוייקת יותר אפשר ללכת לרב, ומפתיע ממש לגלות כמה רחוק הולכים עם הפתרונות ההלכתיים למצב הזה, העיקר לחבר ולקרב בין איש לאשתו.

זו באמת התמודדות לא פשוטה כשיש רצון לקיים יחסים ומותרים, וזה מורכב מבחינה רפואית. אבל אני בטוחה שההנחיה לא גורפת לכל ההריון, ויש עוד המון חודשים לפניכם שבהם תוכלו להיות יחד ולהנות. אבל אפשר לנסות למצוא סוג חדש של קרבה בניכם, כן של מגע אבל לא בהכרח מגע מיני, ולהתייחס לזה כאל תקופה זמנית שתעבור.

יכולה לשתף, שאנחנו קיבלנו היתר מסויים מהרב בגלל שליית פתח בתחילת ההריון (שעלתה מאז ב"ה) והתקופה הזאת שבה היה לנו את ההיתר ההלכתי, גרמה לנו ממש לגעגוע "לדבר האמיתי" והייתה בזו מעין הזדמנות ליצור סוגשל מרחק וגעגוע מסויימים גם בימים שאנחנו מותרים, הזדמנות להתחדשות גם בתוך התקופה הארוכה הזאת שמותרים.
אז זו זווית שאולי יכולה להסתכל קצת אחרת על העניין.

וכמובן לשתף את הבעל ולדבר על זה ולהחליט יחד מה עושים..
תודה על ההבנה והעצה!אנונימית בהו"ל
פעם הבאה באמת אדע לשאול מה הבעייתיות ביחסים, לא חשבתי על זה שיכול להיות כמה סיבות. תודה!
יקרות, תודה לכל אחת ואחת שטרחה לקרוא ולהגיבאנונימית בהו"ל
לא עניתי לכולן ישירות אבל קראתי את כולכן וכל אחת בתגובתה עוזרת לי.
תודה ❤❤
כמו שכשאסורים את מצליחה לעמוד בזה.מיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך כ"א בניסן תשפ"א 23:07
כי זה דבר ה, נכון?
הקבה שלח לך את ההריון הזה
הקבה שלח אותך לרופא שאמר לך כך.
רצון הקב״ה עכשיו שתעשי כך כדי לשמור על ההריון.
אמרת להגיב בעדינות,אז אני מנסה, אבל באמת יותר חשוב לך לקיים יחסים מאשר לשמור על ההריון? כי אני בטוחה שלא, אבל ככה זה נשמע. תחשבי על זה.
המשך תקין ומשעמם 🌺
לא. אבל חשוב לי שבעלי יהיה איתי בזהאנונימית בהו"ל
וזה קשה לו כשההוראה כזאת מעורפלת ובצדק.
גם לי זה קשה בגלל זה, מבחינתי להימנע גם עוד חודשיים אבל אני בכלל לא בטוחה שזה מה שצריך לעשות ושזה מה שיעזור.

הוא באמת מקסים ומתחשב אבל כשלי אין תשובות בשבילו וכשהרופא לא זמין אז אין לי שום יעד להגיד לו עד כאן לא.
וגם לעצמי, אז אם נמנע עוד שבוע זה יספיק? ואולי צריך עוד שבועיים או כל השליש הראשון?

אני דואגת כל כך. מוצאת את עצמי מתפללת להיאסר שוב
אבל למה רופא? את צריכה רבחלונות
שיסביר לכם איך מקיימים יחסים בלי חדירה. וזהו.
עד שתשיגי את הרופא, תימנעי את מלהגיע לשיא.(לנשים בדרך כלל יותר קל לשלוט בזה)

חבל לדאוג ככה ולהצטער❤️
ולקיים יחסים בלי חדירה זה בטוח בסדר?אנונימית בהו"ל
אני פוחדת מידי. לא רוצה שאם חלילה זה יפול נהיה עם מצפון על זה אבל גם לא רוצה להימנע סתם.

אני לא מבינה מה זה אומר יחסים בלי חדירה (ושעדיין יהיה בסדר הלכתית) אז זה מפחיד אותי שאולי זה גם מסוכן.
אולי באמת צריכה להתגבר על הפאדיחה ולהתקשר לרב.
לא מבינה מה זה ״להימנע סתם״מחכה_ומצפה
את לא נמנעת סתם, את נמנעת בהוראת רופא כדי לשמור על ההריון שלך.
אף אחד לא מבטיח לך שאם לא תימנעי ההריון יחזיק, אף אחד לא מבטיח לך שאם תקיימי יחסים בטוח תהיה הפלה. פשוט לא יודעים, ולכן נוקטים בגישה השמרנית של הימנעות.

גם לי לא ברורה ההודעה שלך. מבינה את הבאסה, אבל קצת פרופורציות... להימנע (ועוד כולה שבועיים-שלושה לפי מה שהרופא אמר לך כדי לשמור על ההריון) זה מחיר ממש פעוט בעיניי לשלם. ובעלך ילד גדול, אני בטוחה שהוא יתמודד, וגם את.
וגם אם ״נמנעת סתם״ (ולעולם לא תדעי אם זה היה ״סתם״ או לא) - זה לא עדיף לך מאשר לקחת סיכון מיותר נגד הוראה מפורשת של הרופא?
תודה שהתנדבת לעזור לי להיכנס לקצת פרופורציותאנונימית בהו"ל
חזרת כאן כמה וכמה פעמים על ״אולי אני נמנעת סתם״מחכה_ומצפה
את לא נמנעת סתם, את נמנעת כדי לשמור על ההריון שלך, שהוא בעיניי יותר חשוב מלהימנע מיחסים לשבועיים-שלושה. יכול להיות שזה יעזור, יכול להיות שלא, יכול להיות שזה לא משנה. בכל מקרה, לעולם לא תדעי אם זה היה ״סתם״ או לא. אז אני לא מבינה מה ההתעסקות הזו באם זה ״סתם״ או לא סתם. את יכולה להחליט שזה ״סתם״ ולא מתאים לך להקשיב לרופא, זכותך. אם את מצפה שמישהו יתן לך ערבויות ויגיד לך שזה בטוח בסדר או בטוח לא בסדר אז אין מישהו כזה, גם לא הרופא. מה לעשות, רפואה היא לא מדע מדוייק.
לא בטוח בכלל שזה בסדר.לא כרגע
לפעמים גם ההתכווצויות של האישה מסוכנות להריון.

היא בהחלט צריכה קודם כל רופא ולא רב.
לכן יעצתי לה להמנע מהגעה לשיא, עד שתשאל רופא.חלונות
לאשה זה בד"כ יותר פשוט...
נראה לי קצת נסחפתםמיואשת******

הרופא אמר לך - שבועיים שלוש

מתוך זה כבר עבר שבוע וחצי

אז נשאר שבוע וחצי, ועוד שבוע בערך הרופא הקבוע שלך יהיה זמין

בסדר

למה לעשות מזה כזה עסק של אולי עוד חודשיים אולי כל השליש הלוואי שניאסר שוב, בעלי לא איתי, וכל זה?

יש לכם שבוע וחצי לשרוד - קיבלת פה עצות מעולות לדבר עם פועה ועם רבנים מסוימים שיכולות לעזור בשבוע וחצי הזה

אחר כך תדברי עם הרופא שלך ותראי מה הלאה

ואז זה כבר לא יהיה הוראות מעורפלות אלא ברורות

ובעלך בוודאי רוצה שההריון יהיה תקין וישאר, בדיוק כמוך, אז אתם לגמרי ביחד

את לא צריכה להסביר לו למה הרופא צודק או לא צודק, בינתיים זה ההוראה שקיבלתם שניכם, מבאסת מאד, אבל זה ההוראה.

שניכם רוצים הריון תקין ובריא, לשניכם קשה, אבל לקחת סיכון על הריון בגלל שקשה שבוע וחצי זה כנראה לא משהו שתרצו לעשות, אתם ילדים גדולים, בכל זאת, למרות הקושי. 

חבל לקחת את זה למקום של - אולי זה יהיה עוד מלא זמן וכל זה, סתם להיכנס לסטרס וללחץ שיש סיכוי טוב שמיותר. בע"ה מאחלת לך שהרופא יגיד לך שהכל בסדר ויהיה לכם כיף כל ההריון סה"כ יש סיכוי טוב מאד שזה מה שיקרה, אז רק עוד קצת!

תנשמו, תשרדו את השבוע וחצי הזה, ואז תראו מה הלאה.

בהצלחה.

לא יודעת מאיפה הביטחון שלך בתגובה הזאתאנונימית בהו"ל
אני מנסה להשיג את הרופא כבר שבועיים ולא מצליחה, וגם כשאצליח כנראה שלא יהיה לי תור לעוד שבוע.

בעלי לא איתי בהבנה של הצורך להישמר עכשיו. את חושבת שהוא כן איתי למרות שאני אומרת שהוא לא?

ותודה שהגבת.
סליחה, אולי לא הבנתי נכוןמיואשת******

הבנתי משום מה שהרופא שלך יהיה זמין עוד שבוע.

 האם לא תוכלי להתייעץ איתו בטלפון? אין לך דרך להשאיר לו הודעה? אצל המזכירה או דרך המרפאה או משהו? קצת מוזר רופא שלא זמין כל כך הרבה זמן לשום התייעצות.

לגבי בעלך , התכוונתי לומר שזו ההוראה שקיבלתם מרופא, וזה לא אחריות שלך להסביר לו אותה, זה לא שאת יודעת יותר ממנו, זה מה שהרופא הרי אמר. (וגם בהודעה הראשונית שלך היה נשמע שזה בעיקר קשה לך ולא דיברת על בעלך אז כנראה הבנתי לא נכון את הסיטואציה)

 מה בעלך מציע לעשות? להתעלם ולקיים יחסים? ואם יקרה משהו? הוא מרגיש בסדר עם לקיחת הסיכון הזה? אולי כדאי להציע לו שהוא זה שיתקשר לרב, יסביר שזה ההוראה שאשתו קיבלה מהרופא והרב ידריך אותו מה לעשות? 

תודה!אנונימית בהו"ל
לא יודעת מה קרה לרופא, התאדה.
נעלם משתי מרפאות והשלישית רחוקה מאוד וניסיתי לקבוע לשם תור אבל זה רק לעוד חודש.

נכון. בהודעה הראשונה באמת התכוונתי שלי קשה מאוד עם זה, כי ידעתי איך בעלי יגיב. ובשבת דיברתי איתו וגיליתי שצדקתי.

כן. הוא מציע שנהיה ביחד לאט ובעדינות. הוא לא באמת מבין. הוא סומך על הרופא שלי אז רציתי שנלך אליו ושהוא יסביר לו וישאל אותו את כל מה שיש לו לשאול אבל כאמור לא מצליחה להשיג את הרופא.
שאלתי אותו אם הוא רוצה לקחת את הסיכון שזה יפול שוב, הוא אמר שאם אני רוצה נדבר עם רב ונראה מה יגיד.
בעלי יתפדח להתקשר לרב, אני זאת שאתקשר כנראה אבל אולי באמת כדאי שאעשה את זה איתו ביחד כדי שישמע ישירות הרב.

ובאמת תודה לך על התגובות. עזרת לי לחדד עם עצמי שכדאי להתקשר לרב ושעוד יותר כדאי שזה יהיה ביחד איתו. וגם לשתף בזה מישהו עוזר לי. תודה.
בשמחה, באמת מצב מאתגרמיואשת******

אני חושבת שהייתי אומרת לו שאני מבינה שהוא סומך רק על הרופא הזה, אבל עד שלא נשיג את הרופא הזה שיתן אישור, אז כנראה שזה ההשתדלות שהקב"ה קבע לנו בינתיים לשמור על ההריון, כי זה הרופא שהוא זימן לנו כרגע, ואנחנו לא רופאים אז לסמוך על עצמינו אי אפשר. 

ואני בכוונה כותבת הכל בלשון רבים, כי חשוב שלא תקחי על עצמך את האחריות כאילו את זו שהחלטת נגדו, סהכ ההריון של שניכם והרופא נתן את ההוראה הזו, לא את, אז את לא צריכה לקחת אחריות ולהרגיש כאילו *את* זו שמונעת יחסים מבעלך, כי זה ממש לא ככה. אם כבר *הוא* זה שרוצה לא להקשיב לרופא.

 

באמת להתקשר לרב ביחד זה רעיון טוב (את מקסימה, אני במצב כזה הייתי אומרת סליחה, אתה זה שלא מוכן לסמוך על הרופא יתקשר כבודו לרב בעצמו. ואם לא אז לא, אין יחסים... כל הכבוד לך )

 

המשך תקין קל ומשעמם (ואת יכולה לנחם את בעלך שאת כנראה אחת ממאה שיש לה חשק ליחסים בשלב הזה, אז בד"כ הוא זוכה, ואולי תכף הרופא יאשר לכם והוא ימשיך לזכות, אבל סה"כ הוא לא במצב גרוע, רב הגברים בשלב הזה של ההריון מתנזרים מחוסר ברירה... הוא בחברה טובה)

אולי זאת הבעיה הגדולה באמתאנונימית בהו"ל
שאני מרגישה אשמה, כאילו אני זאת שבוחרת למנוע ממנו יחסים. אז אני מחפשת תירוצים והסברים למה אני מתעקשת על זה.
אין לי כח. אוף.

) אני אמסור לו שהוא צריך להעריך אותי כפליים
נכון מיואשת******

באמת הוא צריך להעריך ולשמוח (אני בטוחה שהוא מעריך)

ואת צריכה קודם כל להרגיש בטוחה בלב שלך פנימה שאת עושה את הדבר הנכון- מקשיבה לרופא עד שלא יבוא רופא אחר שאת סומכת עליו ויוכיח אחרת. ואם זה היה "לחינם", זה לא משנה. הרי את לא יכולה לדעת את זה, את לא אלוקים. הלכת לרופא, זה מה שהוא אמר, אז בינתיים זה מה שעושים.

ברגע שתרגישי בטוחה בזה, לא תבואי ממקום מתגונן אלא ממקום פשוט וברור- עושים מה שהרופא אמר, בצער, בקושי, באכזבה, אבל בידיעה שזה מה שהקב"ה שלח לנו כהשתדלות כרגע. ובאהבה - ביחד, ברצון זוגי להריון תקין וגם ליחסים, והבנה זוגית שכרגע זה לא הולך ביחד. 

תשתתפי בקושי שלו, תגידי לו איזה באסה, איך אני רוצה, מעצבן הרופא, מעצבן שלא משיגים את הרופא שלנו, הכי תביעי תסכול שלך והבנה לתסכול שלו, אבל בלי לערער את העובדה שבכל אופן יש להקשיב לרופא כרגע. קשה מאד, אבל לא נתון לויכוח. ובוא נתעצבן על זה ביחד...

 

 

ומוסיפה - אולי אם תעבירי לו קצת אחריות זה יעזור. כלומר- הרופא אמר ככה, ואתה אומר שאתה סומך רק על הרופא השני אז אולי תנסה להשיג אותו? אני ניסיתי ולא הצלחתי. אולי תתקשר למכון פועה? (זה אנונימי) ונתייעץ איתם? כלומר, תעבירי לו את המסר שלעשות נגד מה שהרופא אמר זה לא אופציה, אבל אפשר במלא דרכים לנסות למצוא פתרונות ושהוא יקח אחריות וינסה למצוא איתך פתרונות כי זה מאד חשוב לו. את רוצה, את מנסה, שיעזור גם הוא וזה יהיה של שניכם ולא את נגדו או הוא נגדך אלא שניכם כזוג מנסים למצוא פתרון כדי גם לשמור על ההריון כמובן וגם יחסים. 

הייתי במצב דומהאני זה אאחרונה
נאסר עלי לקיים יחסים.לי היה קשה אבל בגלל שהבנתי את העניין וגם הרגשתי כל כך גרוע היה לי פחות קשה מלבעלי.
הסברתי לו שזו ההוראה כרגע ואין ברירה( לכן גם התאמצתי והיקשתי היתר מרב לדברים שכן היו אפשריים מבחינת הרופא)
מה החזיק אותנו ככה זה שכל פעם הסתכלנו שבועיים שלוש קדימה לא מעבר כל 3 שבועות לפעמים פחות הייתי בהיקורת ותמיד שאלתי לגבי יחסים( אפילו שלי זה היה פחות חשוב) כי הבנתי את הצורך של בעלי. אצלנו הקושי התחבר גם עם זה שהייתי ממש כבויה בכל המישורים בגלל הבחילות..
ותתפלאי אחרי כמה שבועות הרופאה אמרה שאפשר לנסות ולהיות עם היד על הדופק ובאמת ברוך ה כרגע זה אפשרי.
אל תחשבי כמה חודשים קדימה תחשבו לטווח הקצר. ותדברו על הקושי לנו זה מאוד עזר
היה פעם אחת שרבנו בגלל זה אבל אחכ למדתי שצריך לדבר וכמה שיותר אפילו שבעלי לא אדם של דיבורים.הוא היה צריך להרגיש שאני מרגישה ומזדהה עם הקושי שלו זה נתן לו כוח.
וזה באמת ניסיון לא פשוט אבל בעזרת ה תעברו את זה יחד
קודם כלשירוש16
לא ברור למה דם על מטמר מטמא..
את לא יודעת כמה דם הוא ראה והאם זה הגיע מהרחם...
באופן כללי בהריון דם לא אמור לצאת מהרחם, ואם הוא יוצא הוא בדרך כלל לא מטמא אלא אם כן מדובר בשטף ממש כמו מחזור או שטימא בגלל דין "מראה".

אבל דין מראה לא ממש קיים כשמדובר על מטמר שהוא עשוי מפלסטיק - פלסטיק לא מקבל טומאה ולכן דם שנראה עליו לא אוטומטית נחשב למטמא. אם בכלל...
אם הרופא ראה דימום פעיל או ישן מהרחם אז אפשר לחשוב שמדובר מהמקור. אבל כל עוד הדימום אינו פעיל, הדם הוא חלק מהפקק רירי או אפילו מצוואר הרחם ייתכן והוא כלל לא מטמא.

לגבי טבילה -
הייתי עושה את זה רק בשביל המגע שמתאפשר לאחר מיכן. לא מדמיינת את עצמי מתמודדת בסיטואציה של דמם בלתי פוסק ועוד חשש להריון בלי יכולת להתנחם בחיבוק מבעלי.. זה משהו בסיסי..
גם אם אי אפשר לקיים יחסים מלאים יש עוד הרבה באמצע שאפשר ורצוי.

בהצלחה
גם לי לא ברוראנונימית בהו"ל
לכן שאלתי רב כי אני לא מספיק בקיאה בכל הפרטים וסומכת עליו שהוא שאל את השאלות הנכונות כדי לפסוק לי לפי ההלכה.

ברור שאטבול, מהסיבה הפשוטה שלא דוחים טבילה...
היי מזדהה איתך - קרה לי אותו דברמוריה מ.

גם היינו עם תשוקה גדולה מאוד

וזה היה מאוד קשה - אבל שווה להמתין ולהתאזר בסבלנות בשביל לשמור על ההריון .

מה שאנחנו עשינו ביום המקווה - בעלי שם משחה מרדימה קצת 

ואז היינו הרבה יותר משוחררים להתנהל רגיל 

 

בהצלחה

והריון קל 

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך