גם לי הלימוד גרם להרבה מחשבות והרבה ייסורי מצפון או הרבה תביעה עצמית כזה

של כמה אפשר להגיע ולהשיג וכמה צריך להזהר וכאילו אתה אומר רגע אנחנו חיים פה בעולם

ואין לי את האפשרות הזאת להשתלם כמו מה שאולי נדרש או מה שכדאי....

או שלדוג' אתה נחשף לכל הכאב הרוחני שיש בעולם 

הצער שיש לקב"ה ממי שלא לומד תורה

והצער שיש על אנשים שלא שומרים שבת

והצניעות 

והשכינה

וזה צער שלא פוסק

כאילו רגעע מה

באנו לכאן כדי לבכות?

קיצר זה לא פשוט

שנכנסים לזה לפעמים זה גורם לאיזה שקיעה לתוך איזה עולם מלא בכאב וצער...

ככה לפחות אני הרגשתי...

היו רגעים מתוקים זה לא שלא, וזה ממלא מבפנים מאוד

אבל זה גם מאוד דורש ומחייב כזה

כתבתי בקצרה אבל בעיקרון זה הרבה יותר מזה... 

זה מאוד דורש ומחייב כזה ו...? 

אכתוב שוב אולי יותר בפירוט

הרגשתי אצלי שהכניסה לעולם הרוחני אם זה דרך התבוננות או לימוד או תפילה 

מאוד משפיעה על המחשבה והרגשות 

מצד אחד יש דחף להתקדם ולהתעלות יותר ויש הרבה סיפוק ושמחה

מצד שני יש הרבה כאב על המקום הנוכחי, על הריחוק מה', על הצורך להתקדם יותר ולא באמת להצליח

זה אולי בעצם כיסופים, שהם מצד אחד מתוקים מצד שני כואבים 

להכנס לעולם הרוחני זה במידה מסוימת לוותר על חיות העולם הזה... ובתור אישה (אולי גם לגבר...) זה יוצר הרבה קונפלקטים 

וזה לא רק הכאב על המקום שלי, פתאום נכנס לך כאב של כל מי שמסביבך...

ואם אתה יודע שלתפילה יש הרבה כח, ולכל עשיה רוחנית יש הרבה השפעה אז אתה מתבאס שאתה לא יכול לעשות יותר 

או שאין לי מספיק כלים לרצון הגדול שהוא מתגבר ככל שיותר נכנסים לרוחניות

ויש מחשבות על מה בעצם העולם הזה, ומה עניין כל הסבל, או מה עניין של מוות, ותיקונים וחשבונות וכו'

זה לא רק ניתוק מול חיבור לחיים

יש הרבה טווח באמצע שכולל איתו הרבה רגשות ומחשבות והתנהגויות מסוימות

וזה גם מאוד תלוי אופי או סוג נשמה

אנשים שנהנים מדברים רוחניים בלי קשר לדת, זה החיבור שלהם לחיים! דרך הרוחניות שיש לעולם להציע

וזה לא אומר עכשיו שיש ניתוק מאוכל ושתיה והנאות אחרות של החיים... פשוט המינונים שונים והרגשת הסיפוק שונה

מצד אחד הניתוק ומצד שני הכאב שאם את שואלת אותי הם לא על אותו ציר בכלל והכאב כן מעיד על חיבור לחיים... הניתוק הפוך- הוא רצון להיות שרויים כל הזמן בצל מקור הטוב והאמת, לידו הכל מתגמד 

מה שאת מתארת: "ואם אתה יודע שלתפילה יש הרבה כח, ולכל עשיה רוחנית יש הרבה השפעה אז אתה מתבאס שאתה לא יכול לעשות יותר/ או שאין לי מספיק כלים לרצון הגדול שהוא מתגבר ככל שיותר נכנסים לרוחניות" דווקא נראה לי נובע מלימוד שלא מספיק מחובר לידיעה הזאת... כי לדוגמא מי שיודע כמה שלתפילה יש כוח- הוא מתפלל בכל הכוונה! ולכל עשיה רוחנית יש השפעה- הוא מתחיל לשים לב לכל מעשה קטן... לכל רצון... אין מספיק כלים זו הרגשה שנובעת מחיבור לחיים ולא להיפך... 

השאלה מה אתה עושה עם הלימוד... את נראה לי ישר מנסה לחבר אותו לחיים, ואני הפוך- אני צריכה להוריד אותו אחרי שהכל נראה דבש ואז מסתבר שזה לא בדיוק ככה ואנחנו בני אדם🙃 

*זה נראה לי הרבה יותר עמוק אבל זה מה שהבנתי מזה עכשיו... 

מה את אומרת?...

לא חושבת שזה סותר

כי הלימוד מצד אחד מגביר את החשיבות שאתה נותן למצוות ולתפילה ולכוונה שאתם שם בהם...

אבל מצד שני מגביר את הרצון לגדול ולהתקדם ובעניין הזה לא תמיד באמת זה מתאפשר...

וזה מעניין מה שאת אומרת, לא חשבתי על זה בהקשר של החיבור לחיים... את אולי מתכוונת לפרקטיקה בעצם?

כאילו איך ליישם את הלימוד בחיים... 

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה