באופן קבלת ההחלטות, אני מניח שאתה תעדיף מישהי שמקבלת החלטות מהשכל ולא מהרגש (אני טועה?).

בכל השאר (כלומר בהתנהגות יומיומית, בשיחות, בחיבור בין בני אדם וכו') אני לא חושב שצריכה להיות סתירה, וגם בחורה מאוד מאוד שכלית יכולה להיות מאוד אמוציונלית ורגשית.

זה נקודות אופי הפוכות, האם היא חיה בעולם של רגש ושופטת את העולם בצורת מבת רגשית ומתוך זה גם מחליטה עלפי הרגש או שהיא שכלית ואז היא פחות מוציאה את הרגשות שלה החוצה
כשאני אומר שכלית אני לא מתכוון לבחורה חכמה

"הייתי מוסיפה שבעצם אתה מחפש חיוּת. כשחיות מתבטאת בחיבור לביטוי המעשי של החיים התורניים הן מצד השכל והן מצד הרגש"

הבאת את מחשבותיי לידי מעשה, תודה לך. 

ו @בייניש נח ועכשיו חלק מההגדרה מחדש כדאי שתגדיר לעצמך יותר מה האיזון של החיוּת שאתה מחפש

ומקווה שבקרוב ממש תפגוש בנות כאלה. 

שאלת גם טכנית : אז טכנית יש הרבה בנות דוסיות וגם רגשיות 

ובלא טכני- חושבת שמה שיותר חשוב הוא שתגדיר לעצמך יותר מה זה אומר עבורך בחורה "רגשית" 

ועוד נקודה- 

אתה מתאר את עצמך אדם שכלי , אז עולה לי המחשבה אולי לא כדאי לחפש את ההפך הגמור 

אלא בחורה גם ריגשית בתוך עולם השכל 

יש הרבה בנות שמקבלות החלטות רציונליות 

שפועלות בצורה שכלית 

אבל המקום הריגשי שלהן מאוד מפותח 

מאוד מחוברות אליו 

@איכה תדע להסביר מדויק יותר 

פשוט מה זה  - דוגמא

תחפש, אתה תמצא בע"ה..

יש המון כאלה ב"ה

את מה שאתה מחפש נשמע שלא מסובך למצוא.

מעניין

זה די הגיוני... בחורה עם יראת שמיים אמורה ללכת קודם עם השכל, מסכים איתי? אבל זה לא אומר שהרגש לא נוכח, היא יכולה להיות מאוד רגישה ועדיין להיות יותר מזה... זה דווקא הכי יפה. אולי אתה מחפש אופי שיותר מחצין רגש או מתלהב? או חמים? בטוח יש

אבל בתוך הגבולות יכול להיות המון רגש...

מה אתה מתכוון לא שכליות?

ברור שלא יהיה - הרי זה דבר והיפוכו! זה נגד המציאות שזה יקרה!

אולי זה עניין איזון בין שתיהם?

אגב, מעניינת החשיבה שלך..

יש בדת דבר שמאוד 'שיכלי', 'קר' - מה זה 'הלכה'? תעשה ככה, אל תעשה ככה.

לעשות דברים בלי הצד אישי אלא מהצד הכללי - כי ככה צריך, ככה נכון 

אבל מעבר לכך יש גם את המימד אמציונלי ב'עבודת ה'' 

כוונה בתפילה באה מתוך געגוע וחוסר ולא מתוך תנועת הנפש 'לעשות מה שצריך'.

כמו כן כל מה שאפשר להוסיף ולראות אותו בתור חיבור.

באופן אישי, לא הייתי מנגד את ה'דת' לרגש, כי בעיני היא מעבר לשכל ולרגש.

וזה רק עד שמכירים אותם לעומק. 

פשוט לא נעים לחשוף את המקום הרגשי- הקצת יותר פגיע שלך כל עוד אתה לא מרגיש מוגן ובטוח

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.