אבל משיעורים ששמעתי מהרב מנשה וינר מישיבת מעלות

הוא אומר שהם היו תאומים זהים (כולל הקול!!) למעט השערות על הידיים.

אחרת אין שום אפשרות שיעקב היה מצליח לעבוד על יצחק. 

(תנסה לדמיין את הסיטואצייה, שבה יצחק שואל את יעקוב - מי אתה בני - ויעקב עונה בקול צייצני - אנוכי עשיו בכורך)

ברור שהם היו בעלי אותו קול, ההבדל היה בבחירת המילים , וכו

"הקול קול יעקב" משמע שהיו להם קולות שונים/שהוא הבדיל, מעניין

המכבדת יותר של יעקב, מול המזלזלת של עשיו

חייבים להסביר כך, שמדובר באמת בבחירת המילים..
יישר כוח על החידוש...!!
והסיבה פשוטה וניתנת להסבר, אנסה להסביר קצת את העניין...
כתוב בלידתם של יצחק ועשיו כך:
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב"..
ניתן לשים לב להבדל בין אהבת יצחק לעשיו לאהבת רבקה ליעקב, יש כמה, אבל הבדל בולט הוא שאהבת יצחק לעשיו תלויה בדבר, כתוב בפסוק סיבה לאהבה, "כי ציד בפיו", ואילו האהבה של רבקה אינה תלויה בדבר, לא מוזכרת סיבה בפסוק, פשוט כתוב: "ורבקה אוהבת את יעקב".
מדוע, אם כן, יש סיבה לאהבה של יצחק לעשיו לעומת האהבה של רבקה ליעקב שאינה תלויה בדבר...?
התשובה היא שעשיו הוא היה ייצוג של חומריוּת, הטבע בשיא התגלמותו, שהרי קוראים לו עשיו משום שהיה כבר בלידתו: "עשוי" ומוכן לחיים, גבר צעיר שכבר היה עם הרבה שיער. ואילו יעקב היה יותר עדין נפש, היה מתואר בתור "איש תם יושב אוהלים", אחד שנמצא עם אמו בבית, לומד תורה ומבשל במטבח, לא אחד שיוצא לשדה לצוד כמו עשיו.
ולפני שאמשיך, רק אומר שיצחק לא היה טיפש, הוא ידע שיעקב צדיק לעומת עשיו שלא היה הכי צדיק בעולם, אך למרות זאת הייתה סיבה שהוא אהב אותו.
כתוב ברש"י שעשיו היה עובד על יצחק, רש"י ד"ה "בפיו": "כתרגומו בפיו של יצחק ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו"
ועל פסוק שלפני כן רש"י אומר על המילים "יודע ציד" כך: "צוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור אביו שהוא מדקדק במצות".
אולם, עדיין לא נאמר שיצחק היה טיפש, ותיכף אסביר איך עדיין זה מסתדר עם פירוש רש"י הקדוש.
אז ככה, יצחק ידע שעשיו הוא חומרי, לעומת יעקב שהוא רוחני, אך הוא עדיין בחר "להשקיע" בעשיו. מדוע...? משום שיצחק ראה בעיני רוחו לעתיד לבוא את כל כוחותיו של עשיו החומריים, כוחות עצומים ונשגבים, שבאים לידי ביטוי בקודש, הוא רצה שהוא ינתב אותם אל הקודש, ולכן הוא בחר להשקיע בו, וחשב שאולי בזכות זה עשיו בסופו של דבר יחזור בתשובה וינתב את כוחותיו לטוב.
שמעתי על זה שיעור, יש מחלוקת האם בזה יצחק טעה ורבקה צדקה או ההיפך, לא משנה כרגע, לא נלאה בדברים.
בקיצור, אז כאשר יעקב מגיע לעשיו לבוש בבגדי החמודות של עשיו ועל ידיו ועל חלקת צואריו יש עורות גדיי עיזים, הוא פתאום מדבר בשפה העדינה של יעקב, ולא בשפת רחוב של עשיו, בהתחלה יצחק לא מאמין כמובן ומממש את ידיו, אך כאשר הוא מממש את ידיו הוא אומר לעצמו: "אולי עשיו השתנה וחזוני התגשם, אולי סוף סוף הוא התחיל לדבר כמו יעקב" ואז הוא בא לברך אותו בכל לבבו, עד אשר מתגלה איפוא שמדובר היה ביעקב.
והוכחה פשוטה לדבר הוא שאפשר לראות את ההבדל הפשוט בין דברי יעקב לדברי עשיו, דברי יעקב הם כאלו: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה' אֱ-לֹקיךָ לְפָנָי", ולעומת זאת דברי עשיו הם: "וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ".
יש עוד הבדלים, אבל ההבדל העיקרי הוא שבדברי יעקב מופיע שם ה', ואילו בדברי עשיו לא.
וזו הוכחה פשוטה לפי דעתי..
ודו"ק.
וצ"ע.
@נשמה כללית (לא עובד לי התיוג, אשמח אם מישהו יתייג...שכוייח)

אבל למה בכל זאת התורה בחרה להשתמש במילה 'קול' ולא 'שפת יעקב' או 'דיבור יעקב'?

זה הגיוני שגם השפה הייתה שונה והפירושים נפלאים אבל לא הבנתי איך זה מוכיח שהקול היה זהה בעוד שפשט הפסוק המפורש "הקול קול יעקב"

אך עדיין חושב כך, ויש לי הוכחה שנראה לי די מספקת...

“ויִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”: אמרו חז”ל בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו ובזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו, כלומר בשעה שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז אין ידיו של עשו יכולות לשלוט, ובזמן שאין קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז עשו יכול לשלוט בידיו, יש להבין מנין לחז”ל להוסיף בפסוק את המילה “אין” ולדרוש בזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו הרי בפסוק לא כתוב כלל תיבת אין ואדרבה משמע להיפך שהקול קול יעקב והידיים ידי עשו באותו זמן .

הנה נאמר במדרש על פסוק זה “בזמן שהקול קול יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידיים ידי עשו שולטות בכם” והקשה הגר”א ז”ל מוילנא הרי לפי זה  היה צריך להיות כתוב “הקול קול יעקב ואין הידיים ידי עשו” ואילו מלשון הכתוב נראה שאף על פי שהקול קול יעקב מ”מ הידיים ידי עשו, ותירץ שבתורה נכתבה מלה זו חסרה “הקל” בלי האות וא”ו כלומר כאשר קול התורה הוא חלש וחסר, או אז ידי עשו שולטות אבל כאשר קול יעקב הוא מלא בלי הקלה וחולשה אז אין הידיים ידי עשו שולטות בכם.

אצרף קישור שממנו נלקחו הדברים (הבאתי את זה כמובן בעיקר בשביל המקור מדברי חז"ל לגבי המילים הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו):
פרשת תולדות | הרב יגאל שריקי

שמדובר על לימוד התורה, ולא על קול כפשוטו, ועל כן גם בעניין הנ"ל מדובר על תרבות הדיבור שלו, על כך שהוא מזכיר את שם ה' (היו שם עוד שינויים, השפה שלו הייתה יותר עדינה ופחות כגסה, כי כידוע התורה מעדנת את האדם...).

ששניהם היו באותה שליה

וזה גם מסביר למה יעקב אחז בעקב עשו

"ופליאה גדולה היתה זאת הלידה בעבור שכל בן אדם יוצא בשליא שהיא מכסה עליו והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד:"

זה לא אומר שהם לא היו תאומים זהים לשיטתו כי ייתכן שנפרדו בשלב מוקדם

אבל כן נראה שיש איזו מחלוקת במה היה שם בדיוק

אני זוכר שגם קראתי איפשהו שלא עשו לו מילה כי הדם לא נבלע באיברים.. משהו כזה.

תודה על ההארה!! 

כתבתי שזה לא הפשט, ובנוסף - יש גם דרש האומר את ההפך

לא כתוב שהם היו זהים, ולא כתוב שהיו לא זהים.

לפסוק ביידענות כאילו זו עובדה מוגמרת, לא נראה לי נכון.

בשיר השירים כתוב "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה. רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז; קְוֻצּוֹתָיו, תַּלְתַּלִּים, שְׁחֹרוֹת, כָּעוֹרֵב"- איך יתכן שהוא ג'ינג'י וגם בעל תלתלים שחורים?

אז בעל הדעת מקרא מפרש שאדמוני זה בעל סומק, וצבע השיער לא נכתב. (וזה נכון גם לדוד המלך)

מה שאני זוכרת מ"חווה לא אכלה תפוח"- ספר ממש מומלץ, כדאי לקנות ולא להשאיל (כמו שעשיתי לצערי) שכדי שהיה אותו בשלוף.

לדעתי גם יותר

מצד מישהי עם הפרעת אישיות דיסוציטיבית.

האישיות שלי היא פלסטיק שעולה 3₪ מax

יום הרווקים. הרווקו תגם?

אבל יאללה, לקחתי. למה לא

במהות הוא מצד אחד חג אבל מצד שני יום חול שאפשר לבחור את התוכן שלו.

לעצור

לעשות חשבון נפש

לקבל החלטות חדשות

לחיות בלי שכל 🙈

היום צעקתי על בתי כך ששמעתי את דלתות השכנים נסגרות בדיסקרטיות.

(גם החלונות). הפצתי המון המון חושך. ניסיתי להדליק נר אבל לא הצלחתי כי הידיים שלי

רעדו מרוב כעס ועצבים..... הכי נורא שהיא לא היתה אשמה, המסכנה. זו היתה פשוט

הצטברות של דברים שנחתו עליה פתאום בלי הכנה מוקדמת (אני תמיד עושה דברים

בלי הכנה מוקדמת, זה היחודיות שלי.....)

אנחנו בני אדם ולא מלאכים

ראש השנה לאמונה ולאוןמה הישראלית (לפחות כך הנתיבות שלום ראה את זה)

הזה שונה ואני יכולה להגר אליו במהירות האפשרית.

בעברי חורבן,

בהווה בנייה, תיקון והתחדשות

הכנות, קניות, הוצאות כספיות, טרחה רבה?

עם הכל ולא להספיק הכל. שינוי מהשגרה וכו' וכו' וכו'.....

ראש השנה נורא מלחיץ אותי. כבד. שלא אכוון מה שצריך לכוון

שלא ארגיש מה שצריך להרגיש. שהתפילה תהיה חיצונית ולא אמיתית.

ביום כיפור אני יותר רגועה וזה ה כ י מלחיץ אותי!

כולן בבית הכנסת מתייפחות נוראות ואני בבחינת

היוצא מהכלל המאשר את הכלל.....nada!

חייבת לספר לכם איך נפתרה הבעיה....

משום מה, לקראת סוף מוסף (אם אני זוכרת נכון) עלה בי

מן הרהור מבעית שאולי בנעליים שלי יש שמץ של עור...

אלו נעליים נחמדות שקניתי לפני כשנתיים לא בהרבה

כסף (מאה +), הן תוצרת איטליה ולכן כנראה הן מחזיקות

מעמד יפה למרות שאינן עשויות מעור...כלומר...

ומשום מה, כפי שכתבתי, פתאום חשבתי באמצע התפילה

שעצם העובדה שהן עדיין נראות כל

כך טוב כמעט כמו ביום הקנייה, אז

אז... אמא'לה!... אולי...?!

קצת ניחמתי את עצמי שבתור אדם עם נרווים וגם היסטרי

לא קטן - אז די מתאים לי לחשוב כך...

קצת שכחתי מזה, ונזכרתי שוב לפני נעילה (תפילת נעילה

הכוונה.....). התיישבתי ובדקתי את הנעליים

ולמרבה הזוועה, מצאתי רצועת עור (כך זה נראה) צרה ומשובחת, בחלק

העליון של הנעל. מבפנים...

הרגשתי שאני או טו טו לפני התקפת לב,

אירוע מוחי או משהו דומה...

(למזלי (סד"ש?), הבן שהיה בבית השאיר את נעלי

הבית הסינתטיות שלו וכך יכלתי לדדות לבית הכנסת.

(האפשרות האחרת היתה להגיע לבית הכנסת יחפה,

או בכלל לא...).

ובכיתי. אוהו בכיתי. כל הדרך....

עד עכשיו לא התאוששתי מזה.

"משל לעבד שהגיש לאדונו קיתון מים

והוא שפך לו את זה חזרה בפניו...."

אבל אצלי זה הוקדם קצת.....

אולי היה בזה חסד; רצית דמעות?...

בבקשה!

אף פעם אף פעם לא קרה לי דבר כזה.

וזה, יחד עם המתח של יום כיפור, אי היכולת

להתחבר ממש לתפילה כפי שרציתי וכו', הצטרף לדברים נוספים

שהצטברו, וגרם לכך שאת המים האלה

שנשפכו עלי חזרה מלמעלה, שפכתי על בתי

המסכנה.... הייתי חייבת שעוד מישהו ישתתף

אתי בקטסטרופה!

לא אספר לכם לאן היא ברחה, למה שהפורום

הזה הוא כל כך לאומי אדוק...

רמז קטן: לא לצפת.

סליחה על האריכות. עדיין מזועזעת.

חג סוכות שמח לכולכם!!!

באמת.

תודה שהקשבתם.

וכולם ביחד מזכירים לי קיץ, ואני בכלל איש של חורף

אבל את שבועות אני אוהבת בגלל עוגות הגבינה שאיני יכולה לעמוד בפניהן

(ואחרי שסיימתי כמה כאלו, גם לשבת לא.....)

שהיו זוכים לתגובות מזועזעות.....

אחד מבני המשפחה אמר לי את זה ודי נחרדתי. לא כי

זה למעלה מהשגתי אלא שאני רוצה לעצמי ולהם שהכל

ילך פיקס! יורגש פיקס! יוחגג פיקס! וכו' וכו'....

שמחה, נתינה, ביחדנס

אני אוהבת אנשים ואוהבת לתת

ששילמת מחיר גבוה על זה.

אין מה לעשות, ככה נפש האדם עובדת (למרות שיש מקרים שבהם אפילו אדם יודע שזה פלצבו זה משפיע עליו, במיוחד אם יש כבר התניה פבלובית לפני)

במחקרים רפואיים, הנסיינים לא צריכים לשלם על לקיחת התכשיר, ובכל זאת גם חברי קבוצת הביקורת מגיבים לפלצבו.

כך גם ילד שמקבל תכשיר מהוריו, בלי שהוא שילם עליו דבר. או יולדת שמקבלת דיקור בבית החולים בחינם, והדוגמאות עוד רבות.

אתה צודק שאם נגיד לאדם שהכדור יקר יותר, תהיה לו ציפייה גדולה יותר ולכן האפקט יכול להיות משמעותי יותר.

יקרה רק מקבלים בחינם. אבל עצם המחשבה שתרופה יקרה, בין אם שילמתי או לא, יוצרת אפקט פסיכולוגי שהתרופה שווה מבחינה רפואית

למשל- פרוצדורה ניתוחית בבי"ח היא פלצבו יותר חזק מכדורים שרופא נותן, או מסשן לא חודרני קצר של משהו.

Fasting can be challenging, especially when someone is experiencing weakness or other symptoms. I think it’s important to be careful with advice involving pills or medication and to rely on safe, medically appropriate guidance rather than unverified instructions.

אז לא חסכתי כלום 😂

של שיטה שבגדול הרעיון שלה זה לא לאכול. אלא "לאכול מהאוויר".

טוב, מסתבר שהגוף מאמין לזה. לא יודע אם לימים שלמים אבל זה מספיק בשביל השלוש שעות של סוף הצום.

הידיעה שעוד מעט יהיה מותר לאכול,

היא הפלצבו הטוב בעולם...

היה נוטה לקרוס סביב 16:00-17:00.

אמורא אחד נחלש ביום כיפור עד שהוצרך לאכול. ברגע שהתירו לו, התחזק וכבר לא נצרך

חושבים שהוא התרופה האמיתית.

אבל האמת שלעיתים גם אם יודעים שזה פלצבו זה עוזר פסיכולוגי

בפיתו בסלו האמת היא מה שעוזר.

שמיים וארץ.

ויאמרו לו שמותר לו לאכול זה יעשה אותו אפקט, כל עוד הוא חושב שזה אמיתי

חשוב לקחת את הכדור הנ"ל עם 2 כוסות מים כל שעה עגולה (חשוב להיות מדוייקים!)

וכוס מים נוספת כל חצי שעה עגולה

למשך 5-6 שעות לפני כניסת הצום.

סגולה בדוקה ומנוסה

גם השתדלתי לשתות כ2 ליטר מים לאורך היום, וגם נשנשתי כמה צימוקים מידי פעם, וגם לקחתי צומקל ליתר ביטחון ולסגולה להצלחה

הפלצבו הזה עוזר לי, אז למי אכפת...

35 שקל "חיסכון" זה לא מה שיעשה אותי עשיר יותר. לעבור צום בקלות, לעומת זאת, שווה לי יותר.

זה הצריכה של אדם בוגר במזגן (אפילו מינימלית)

צריך לשתות יותר כדי שהגוף יגיע רווי לגמרי בנוזלים.

לא להעמיס יותר מדי.

אבל לדעתי לפחות 3-4 ליטר מים

אני שותה יותר...

כי 1.5×1.5, ועוד כוסות מחוץ לבקבוקים, ועוד צלחת מרק

90% מהקושי בצום זה חוסר בנוזלים.

בבית הכנסת וזה לא כל כך נעים.....

ונגועים. מאז אנו לא משתמשים למרות שאנו מאוד אוהבים אותם.

במידה וכן משתמשים בהם, הוא מסביר איך לבדוק. זה קצת בדיעבד נדמה לי.

אני סומכת עליו.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

אבל זו רעה חולה במובן זה שמאוד קשה לקום בבוקר, כמובן.

ומפסידים הרבה. גם לא מתפללים בזמן. זה לא טוב.

אלה המהודרים; מהערב עד הבוקר. נטו.

תודה.

בלי אור לבן אחרי 20:00 בערב

בלי סוכר וקפאין (והמהדרין בלי אוכל בכלל) אחרי 21:00

כל המחשבות הטורנדיות כתובות עם תאריך יעד למחר

מינימום שנ"צ

בתור התחלה.

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

על דבר כזה? זו לא פגיעה מינית. וזה ללא שם. אז מדוע?

מי ומה עלולים להיות מנצלים/מנוצלים כאן?

אנשים רעים שמחפשים טרף קל

הרבה פעמים אנשים עם קושי או חולשה מסויימת עלולים להיות כאלה. ואז זה מתחיל בהזדהות ורצון לעזור ויכול להמשיך למחוזות לא רצויים

אף פעם אנחנו לא באמת יודעים אם מי שמולנו זה באמת מי שהוא אומר שהוא והאם מה שהוא מספר על עצמו אמיתי וכמה מזה.

אז פשוט צריך להיות זהירים, ולחשוב פעמיים לפני שמשתפים דברים אישיים באינטרנט, זה הכל;)

כמובן גם אם יודעים מי נמצא בצד השני, צריך להיזהר שלא ינצלו אותנו, זה יכול לקרות עדיין.

שיתוף בנקודה מאוד רגישה יכול לסייע לנצל חולשות עבור אנשים רעים ולכן כדאי מאוד להיזהר בפרסום חולשות שלנו, אפשר דרך הניק לפגוע בבן אדם בסוף.