שאדם של אמת יכול לזהות אצל אחרים חוסר אמת. 

ולגבי ענווה אני חושבת שלפחות בעניינים של בין אדם לחברו אני מונחת במקום טוב ב"ה.

תמיד אפשר להשתפר בענווה, אבל חשוב קודם כל ענווה כלפי בין אדם לחברו.

(זה באמת רעיון לכתוב איך מתבטאת מידת הענווה בתקשורת בין אישית ובין אדם לחברו)

אח"כ השמיים הם הגבול במידה הזאת. 

אולי לדעת איך להמנע ממריבה, ואיך להשאר בשיח מכבד....

ואולי גם שווה לפתוח על זה דיון בפורום..

איך ענווה מתבטאת בתקשורת בין אישית

וגם חוכמה מאוד גדולה

גם איך למנוע אותה

וגם כשרואים שהיא מתקרבת איך לקרר אותה לפני שהיא מתפרצת... 

זה הרבה מודעות לתהליכים וגם הרבה שימת לב לתקשורת בפרטים הקטנים שלה לדעתי... 

כנות זו מתנה שאשם נתן לבני אדם.

ענווה זה משהו טהור כל כך!!

אלו שתי אבני יסוד חשובות ממש שמי שזכה בהן, צריך לדעת איך להשתמש בהן.

אבל לא בהכרח מראה על מידת האמת

אולי אפשר להגיד אחרת

כנות זה לא הביטוי השלם של מידת האמת

מידת האמת כוללת הרבה דברים, קצת קשה להגיד ככה על רגל אחת

אבל מה שעולה לי כרגע

אמת זה-

*לשנוא ולתעב את השקר, כי רק מי ששונא ומתעב שקר לא יעז לשקר אפילו לא שקר קטן או "לבן" כמו שנוהגים להגיד

או רק "שצריך" או ב"לית ברירה" אלא פשוט בשום אופן ומצב.

הצורה החיצונית של האמת זה לדבר אמת בלבד, גם שזה פחות נעים/נח. לדוג' שמספרים סיפור עובדתי, או ששואלים אותך שאלה על החיים האישיים שלך וכו'

יש כל מיני סיטואציות בחיים שיש לך אפשרות לשנות מעט מן האמת מכל מיני סיבות (שהן לא שלום) ושם נמדדת מידת האמת שלך אם תבחר להגיד אמת נקיה. 

ברגע שמתרגלים לדבר אמת בלבד, מתנקים מכל שקר אפילו שקר שהוא לכאורה לא מזיק ולא נורא, אז משהו בנפש נהיה אמיתי יותר. לדעתי לפחות... 

(יכולה לשתף שאנשים שזיהיתי שהם לא אנשי אמת מטבעם היה להם איזה מנהג כזה של לומר שקרים קטנים כאלה, כאילו שקרים שאין להם באמת איזה עניין... הם מצידם חושבים שזה לא כזה נורא, כי אולי אצלם שקר זה לא כזה חמור אם הוא בקטנה, רק שהם לא מבינים ששקר אפילו הקטן ביותר פוגם מאוד בכל מהות האמת בנפש) 

יש עוד צורות של מידת האמת. אולי בעתיד אכתוב בעז"ה

יש לדוג'

אמת מצד עבודת ה' 

ויש אמת מול החברה

ויש אמת מול עצמך 

@לב אוהב, כי יש אנשים שיטענו שהיומרה להגיע לאמת ולאחוז בה היא גאווה.

זה בפרט מטופח בעולם הפוסטמודרני של ה"אין אמת אחת" וכו'.

אולי אתה מתכוון שאנשים שזועקים על האמת ודורשים אמת 

או אנשים שקנאים לאמת

בפרט בעניינים של הלכה ועבודת ה'

אז יש כאלה שלא יאהבו את הדרך שהם עושים את זה ויקראו לזה גאווה כאילו?

אוקי אז אם התכוונת לזה

אז רק אומר

שיש אנשים שהם באמת קנאים לאמת

רק שהם סרוחים מגאווה

ואם ככה, זה אומר באמת, שמידת האמת שלהם לא שלימה

(לכן ציינתי באחת התגובות שיש אמת בעבודת ה' ויש אמת מול עצמך ומול החברה וכו'...)

כפי שתות"ח כתב את ההקשר בין שני המידות האלו 

הבעיה היא שבדור הזה יותר מידי אנשים חושבים שזה מוכרח להיות ככה

שכל מיש קנאי לאמת - הוא בטח גאוותן.

מעניין אותי איך הוא עם מידת הענווה שלו יותר... 

וצריך לזכור משהו חשוב, בנוסף לעובדה שאנו מאמינים שדרכינו היא הנכונה והאמיתית, צריך לזכור שיש לנו לקבל מכל אחד, וכל מגזר הוא לא השלמות, לכל מגזר יש לו יתרונות וחסרונות, ועלינו לקבל וללמוד מכולם, מכולם יש מה ללמוד.
כמו שנאמר: "איזהו חכם הלומד מכל אדם".
זהו.

בא לי ממש לכתוב על זה מתישהו

אבל באמת יש הרבה סוגים של אמת כביכול... 

אכן, מסכים מאוד...!!
ואגב, @נשמה כללית, לא הבנתי כ"כ אם התכוונת לכך שיהיו כאלו בתור מה שהם אומרים לא נכון או מה שהם אומרים נכון...
בכל אופן, זה לא סותר לפי דעתי...
משה היה איש אמת, לעומת אהרון שהיה איש שלום.
וכתוב על משה רבינו: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".
עם כל הגדולה שלו, עם כל השררה שהוא קיבל, הוא היה עניו.
רק משה רבינו היה יכול לקחת את כל עול ההנהגה של עם ישראל, מבלי שזה יצור שחיתות וכדו'...
אחרי זמן משה ויהושע שירש אותו, היה צריך לפצל וההנהגה הרוחנית לא הייתה ביחד עם ההנהגה החומרית.
אמנם, לפעמים ענווה יכולה להיות פסולה.
כתוב על גדעון שבני ישראל מבקשים ממנו שימלוך עליהם והוא עונה להם: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם".
אך זו הייתה ענווה פסולה, משום שעם ישראל לא היה בדרגה שהיה יכול להיות כפוף ישירות תחת הקב"ה והיה צריך מישהו שיתווך, וגדעון היה ראוי למשימה, אך היה עניו וויתר על כך, והתוצאה הייתה בהתאם אחרי מותו שכתוב: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת גִּדְעוֹן וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים : וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' אֱ-לֹקיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב : וְלֹא עָשׂוּ חֶסֶד עִם בֵּית יְרֻבַּעַל גִּדְעוֹן כְּכָל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם יִשְׂרָאֵל."
זה שאדם עניו, זה אומר גם שהוא מודע לעצמו וליכולות שלו, ואם בשם ה"ענווה" הוא מתכחש לזה, הוא חוטא לו ולקב"ה, הוא צריך להשתמש במה שהקב"ה נתן לו לטוב כמה שניתן, ולא להמעיט את זה ח"ו.
אכן, צריך שהאדם יזכור שהוא לא יותר טוב מאחרים, ובכל זאת, מדובר על מתנה שהקב"ה נתן לו, שאגב, יכולה להילקח בכל רגע, שנאמר: "ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם", ואסור לו להתגאות ולהתנשא משום שה' חנן אותו בכך וכך כשרונות. ועל זה נאמר: "לך לאומן שעשאני וכו'..."
באמת, המידות האלו ממש משלימות, כי מי שהוא איש אמת באמת (שנון...), יודע שהכל מאיתו יתברך ולכן אל יתגאה לב האדם, כמו שנאמר: " מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, נוסח אשכנז: מה ישועתנו, מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ, מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, ה' אֱ-לֹקינוּ וֵא-לֹקי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי נוסח עדות המזרח: כֹל מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ כל השאר: רוֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל" (קהלת ג יט). נוסח ספרד: לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ"
כל הכשרונות כולם מאיתו יתברך, ולכן אין טעם להתפאר ולהתנשא מעל אף אחד.
ונכון, עיקר המריבות וכו'...הן נובעות מאגו ומגאווה, מחוסר יכולת לקבל ביקורת שתבנה את האדם, שהרי יש לאדם הרבה מאוד ללמוד גם מהחברה ומאנשים שמעירים לו (אגב, מחברה לא, מחברים-כן. מי שמכיר אותך הוא דווקא זה שיכול לתת לך ביקורת, כל השאר לא באמת מכירים אותך וסתם זורקים את דעתם ע"פ התבנית שבה הם קבעו אותך...) ולהשתנות (כמובן, לקחת רק את הדברים הטובים, לא לקבל את דעת החברה ושלא חלילה זה מה שינהל את האדם בעולם...) לטובה.
אך למה אנחנו לא מקבלים ומשתנים לטובה ומשתפרים מכל הדברים האלו...?
סיבה אחת: אגו.
אנחנו עסוקים בלהגן על הכבוד שלנו, ולא משקיעים את האנרגיות האלו בלהשתפר ולהיבנות, פשוט חבל.
ומי שלא צריך להשקיע אנרגיות בטיפוח והגנה על האגו, מקבל כ"כ הרבה כוחות ואנרגיות שיכול לקחת אותן למקומות טובים של בנייה וצמיחה, מתנה משמיים ממש. (שלא יתנשא בגלל המתנה הזאת...)
וכמובן, לכל אחד יש מה להשתפר ולעבוד על מידותיו, ואפשר כמובן ללמוד מסילת ישרים או תומר דבורה, או אורחות צדיקים וכו'...
אך הערה חשובה:
להרבה אנשים חסר דימוי והערכה עצמית, והם דווקא צריכים מאוד את ה"טפיחה על השכם" או את המחמאה, ודווקא הרבה פעמים צריך את זה.
זאת אומרת, לפי דעתי, כדאי בימינו לזרוק מחמאות, לא להתקמצן, ויהיו יותר אנשים שיבנו מזה ויעשה להם טוב מאשר אנשים שיפגעו מזה כי צריך דווקא להוריד להם את האף.(כמובן, הכי עדיף זה לתת לכל אחד את מה שהוא צריך: "חנוך לנער ע"פ דרכו"...).
ויש אנשים שבאמת יש להם דימוי עצמי טוב וכו'...והם צריכים לעבוד על מידת הענווה כמה שיותר, זה מה שגורם להרבה בעיות.
וגם זה באיזונים, יש כאלו שלמרות שהם עובדים על הגאווה שלהם, לא תזיק להם מילה טובה על הטוב שהם עושים, וההיפך, ופשוט אפשר לראות ע"פ הצורך, אם רואים שלבן אדם עלה לו והוא בגאווה, צריך להוריד אותו זריז מהעץ, וכמה שיותר מוקדם פחות כואב באגו, ואם אדם צריך חיזוק ותמיכה אז לתמוך ולתת עידוד, מילה טובה, חיבוק וכו'....
מקווה שעזרתי...

במיוחד על החלק של האגו... 

שמח לשמוע שדבריי עזרו...
@נשמה כללית, אתה מרשה לי באופן רשמי לכתוב תגובות פה בפורום...?
אני נותן לך את הכוח להחליט, ואקבל כל מה שכבודו יגיד לי בעז"ה בלנ"ד...

אני לא בעל הבית פה

סתם, סתם...

עזוב, זה מהעייפות, לא משנה...
אבל ברצינות, אתה חושב שאני ראוי לכתוב פה בפורום...?
כאילו, אנשים פה יותר גדולים ממני וזה...?
כמובן, לא בדברים של מבוגרים, רק בנושאים מעניינים כאלו, שיש לי מה להגיב עליהם...

לא תפקידי וסמכותי

נו, ובכל זאת...?

מה, לפתוח שרשור על כך...?
אני גם לא יכול לתייג לפה לשרשור כי אני לא מכיר ניקים של מבוגרים....
מבין את הבעיה...?
אתה היחיד כרגע שיכול לעזור לי....

תודה...

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה