שאדם של אמת יכול לזהות אצל אחרים חוסר אמת. 

ולגבי ענווה אני חושבת שלפחות בעניינים של בין אדם לחברו אני מונחת במקום טוב ב"ה.

תמיד אפשר להשתפר בענווה, אבל חשוב קודם כל ענווה כלפי בין אדם לחברו.

(זה באמת רעיון לכתוב איך מתבטאת מידת הענווה בתקשורת בין אישית ובין אדם לחברו)

אח"כ השמיים הם הגבול במידה הזאת. 

אולי לדעת איך להמנע ממריבה, ואיך להשאר בשיח מכבד....

ואולי גם שווה לפתוח על זה דיון בפורום..

איך ענווה מתבטאת בתקשורת בין אישית

וגם חוכמה מאוד גדולה

גם איך למנוע אותה

וגם כשרואים שהיא מתקרבת איך לקרר אותה לפני שהיא מתפרצת... 

זה הרבה מודעות לתהליכים וגם הרבה שימת לב לתקשורת בפרטים הקטנים שלה לדעתי... 

כנות זו מתנה שאשם נתן לבני אדם.

ענווה זה משהו טהור כל כך!!

אלו שתי אבני יסוד חשובות ממש שמי שזכה בהן, צריך לדעת איך להשתמש בהן.

אבל לא בהכרח מראה על מידת האמת

אולי אפשר להגיד אחרת

כנות זה לא הביטוי השלם של מידת האמת

מידת האמת כוללת הרבה דברים, קצת קשה להגיד ככה על רגל אחת

אבל מה שעולה לי כרגע

אמת זה-

*לשנוא ולתעב את השקר, כי רק מי ששונא ומתעב שקר לא יעז לשקר אפילו לא שקר קטן או "לבן" כמו שנוהגים להגיד

או רק "שצריך" או ב"לית ברירה" אלא פשוט בשום אופן ומצב.

הצורה החיצונית של האמת זה לדבר אמת בלבד, גם שזה פחות נעים/נח. לדוג' שמספרים סיפור עובדתי, או ששואלים אותך שאלה על החיים האישיים שלך וכו'

יש כל מיני סיטואציות בחיים שיש לך אפשרות לשנות מעט מן האמת מכל מיני סיבות (שהן לא שלום) ושם נמדדת מידת האמת שלך אם תבחר להגיד אמת נקיה. 

ברגע שמתרגלים לדבר אמת בלבד, מתנקים מכל שקר אפילו שקר שהוא לכאורה לא מזיק ולא נורא, אז משהו בנפש נהיה אמיתי יותר. לדעתי לפחות... 

(יכולה לשתף שאנשים שזיהיתי שהם לא אנשי אמת מטבעם היה להם איזה מנהג כזה של לומר שקרים קטנים כאלה, כאילו שקרים שאין להם באמת איזה עניין... הם מצידם חושבים שזה לא כזה נורא, כי אולי אצלם שקר זה לא כזה חמור אם הוא בקטנה, רק שהם לא מבינים ששקר אפילו הקטן ביותר פוגם מאוד בכל מהות האמת בנפש) 

יש עוד צורות של מידת האמת. אולי בעתיד אכתוב בעז"ה

יש לדוג'

אמת מצד עבודת ה' 

ויש אמת מול החברה

ויש אמת מול עצמך 

@לב אוהב, כי יש אנשים שיטענו שהיומרה להגיע לאמת ולאחוז בה היא גאווה.

זה בפרט מטופח בעולם הפוסטמודרני של ה"אין אמת אחת" וכו'.

אולי אתה מתכוון שאנשים שזועקים על האמת ודורשים אמת 

או אנשים שקנאים לאמת

בפרט בעניינים של הלכה ועבודת ה'

אז יש כאלה שלא יאהבו את הדרך שהם עושים את זה ויקראו לזה גאווה כאילו?

אוקי אז אם התכוונת לזה

אז רק אומר

שיש אנשים שהם באמת קנאים לאמת

רק שהם סרוחים מגאווה

ואם ככה, זה אומר באמת, שמידת האמת שלהם לא שלימה

(לכן ציינתי באחת התגובות שיש אמת בעבודת ה' ויש אמת מול עצמך ומול החברה וכו'...)

כפי שתות"ח כתב את ההקשר בין שני המידות האלו 

הבעיה היא שבדור הזה יותר מידי אנשים חושבים שזה מוכרח להיות ככה

שכל מיש קנאי לאמת - הוא בטח גאוותן.

מעניין אותי איך הוא עם מידת הענווה שלו יותר... 

וצריך לזכור משהו חשוב, בנוסף לעובדה שאנו מאמינים שדרכינו היא הנכונה והאמיתית, צריך לזכור שיש לנו לקבל מכל אחד, וכל מגזר הוא לא השלמות, לכל מגזר יש לו יתרונות וחסרונות, ועלינו לקבל וללמוד מכולם, מכולם יש מה ללמוד.
כמו שנאמר: "איזהו חכם הלומד מכל אדם".
זהו.

בא לי ממש לכתוב על זה מתישהו

אבל באמת יש הרבה סוגים של אמת כביכול... 

אכן, מסכים מאוד...!!
ואגב, @נשמה כללית, לא הבנתי כ"כ אם התכוונת לכך שיהיו כאלו בתור מה שהם אומרים לא נכון או מה שהם אומרים נכון...
בכל אופן, זה לא סותר לפי דעתי...
משה היה איש אמת, לעומת אהרון שהיה איש שלום.
וכתוב על משה רבינו: "והאיש משה עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה".
עם כל הגדולה שלו, עם כל השררה שהוא קיבל, הוא היה עניו.
רק משה רבינו היה יכול לקחת את כל עול ההנהגה של עם ישראל, מבלי שזה יצור שחיתות וכדו'...
אחרי זמן משה ויהושע שירש אותו, היה צריך לפצל וההנהגה הרוחנית לא הייתה ביחד עם ההנהגה החומרית.
אמנם, לפעמים ענווה יכולה להיות פסולה.
כתוב על גדעון שבני ישראל מבקשים ממנו שימלוך עליהם והוא עונה להם: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן לֹא אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם ה' יִמְשֹׁל בָּכֶם".
אך זו הייתה ענווה פסולה, משום שעם ישראל לא היה בדרגה שהיה יכול להיות כפוף ישירות תחת הקב"ה והיה צריך מישהו שיתווך, וגדעון היה ראוי למשימה, אך היה עניו וויתר על כך, והתוצאה הייתה בהתאם אחרי מותו שכתוב: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת גִּדְעוֹן וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים : וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה' אֱ-לֹקיהֶם הַמַּצִּיל אוֹתָם מִיַּד כָּל אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב : וְלֹא עָשׂוּ חֶסֶד עִם בֵּית יְרֻבַּעַל גִּדְעוֹן כְּכָל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם יִשְׂרָאֵל."
זה שאדם עניו, זה אומר גם שהוא מודע לעצמו וליכולות שלו, ואם בשם ה"ענווה" הוא מתכחש לזה, הוא חוטא לו ולקב"ה, הוא צריך להשתמש במה שהקב"ה נתן לו לטוב כמה שניתן, ולא להמעיט את זה ח"ו.
אכן, צריך שהאדם יזכור שהוא לא יותר טוב מאחרים, ובכל זאת, מדובר על מתנה שהקב"ה נתן לו, שאגב, יכולה להילקח בכל רגע, שנאמר: "ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם", ואסור לו להתגאות ולהתנשא משום שה' חנן אותו בכך וכך כשרונות. ועל זה נאמר: "לך לאומן שעשאני וכו'..."
באמת, המידות האלו ממש משלימות, כי מי שהוא איש אמת באמת (שנון...), יודע שהכל מאיתו יתברך ולכן אל יתגאה לב האדם, כמו שנאמר: " מָה אָנוּ, מֶה חַיֵּינוּ, מֶה חַסְדֵּנוּ, מַה צִּדְקֵנוּ, נוסח אשכנז: מה ישועתנו, מַה כֹּחֵנוּ, מַה גְּבוּרָתֵנוּ, מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ, ה' אֱ-לֹקינוּ וֵא-לֹקי אֲבוֹתֵינוּ, הֲלֹא כָּל הַגִּבּוֹרִים כְּאַיִן לְפָנֶיךָ, וְאַנְשֵׁי הַשֵּׁם כְּלֹא הָיוּ, וַחֲכָמִים כִּבְלִי מַדָּע, וּנְבוֹנִים כִּבְלִי הַשְׂכֵּל, כִּי נוסח עדות המזרח: כֹל מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ כל השאר: רוֹב מַעֲשֵׂיהֶם תֹּהוּ, וִימֵי חַיֵּיהֶם הֶבֶל לְפָנֶיךָ, "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל" (קהלת ג יט). נוסח ספרד: לְבַד הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁהִיא עֲתִידָה לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ"
כל הכשרונות כולם מאיתו יתברך, ולכן אין טעם להתפאר ולהתנשא מעל אף אחד.
ונכון, עיקר המריבות וכו'...הן נובעות מאגו ומגאווה, מחוסר יכולת לקבל ביקורת שתבנה את האדם, שהרי יש לאדם הרבה מאוד ללמוד גם מהחברה ומאנשים שמעירים לו (אגב, מחברה לא, מחברים-כן. מי שמכיר אותך הוא דווקא זה שיכול לתת לך ביקורת, כל השאר לא באמת מכירים אותך וסתם זורקים את דעתם ע"פ התבנית שבה הם קבעו אותך...) ולהשתנות (כמובן, לקחת רק את הדברים הטובים, לא לקבל את דעת החברה ושלא חלילה זה מה שינהל את האדם בעולם...) לטובה.
אך למה אנחנו לא מקבלים ומשתנים לטובה ומשתפרים מכל הדברים האלו...?
סיבה אחת: אגו.
אנחנו עסוקים בלהגן על הכבוד שלנו, ולא משקיעים את האנרגיות האלו בלהשתפר ולהיבנות, פשוט חבל.
ומי שלא צריך להשקיע אנרגיות בטיפוח והגנה על האגו, מקבל כ"כ הרבה כוחות ואנרגיות שיכול לקחת אותן למקומות טובים של בנייה וצמיחה, מתנה משמיים ממש. (שלא יתנשא בגלל המתנה הזאת...)
וכמובן, לכל אחד יש מה להשתפר ולעבוד על מידותיו, ואפשר כמובן ללמוד מסילת ישרים או תומר דבורה, או אורחות צדיקים וכו'...
אך הערה חשובה:
להרבה אנשים חסר דימוי והערכה עצמית, והם דווקא צריכים מאוד את ה"טפיחה על השכם" או את המחמאה, ודווקא הרבה פעמים צריך את זה.
זאת אומרת, לפי דעתי, כדאי בימינו לזרוק מחמאות, לא להתקמצן, ויהיו יותר אנשים שיבנו מזה ויעשה להם טוב מאשר אנשים שיפגעו מזה כי צריך דווקא להוריד להם את האף.(כמובן, הכי עדיף זה לתת לכל אחד את מה שהוא צריך: "חנוך לנער ע"פ דרכו"...).
ויש אנשים שבאמת יש להם דימוי עצמי טוב וכו'...והם צריכים לעבוד על מידת הענווה כמה שיותר, זה מה שגורם להרבה בעיות.
וגם זה באיזונים, יש כאלו שלמרות שהם עובדים על הגאווה שלהם, לא תזיק להם מילה טובה על הטוב שהם עושים, וההיפך, ופשוט אפשר לראות ע"פ הצורך, אם רואים שלבן אדם עלה לו והוא בגאווה, צריך להוריד אותו זריז מהעץ, וכמה שיותר מוקדם פחות כואב באגו, ואם אדם צריך חיזוק ותמיכה אז לתמוך ולתת עידוד, מילה טובה, חיבוק וכו'....
מקווה שעזרתי...

במיוחד על החלק של האגו... 

שמח לשמוע שדבריי עזרו...
@נשמה כללית, אתה מרשה לי באופן רשמי לכתוב תגובות פה בפורום...?
אני נותן לך את הכוח להחליט, ואקבל כל מה שכבודו יגיד לי בעז"ה בלנ"ד...

אני לא בעל הבית פה

סתם, סתם...

עזוב, זה מהעייפות, לא משנה...
אבל ברצינות, אתה חושב שאני ראוי לכתוב פה בפורום...?
כאילו, אנשים פה יותר גדולים ממני וזה...?
כמובן, לא בדברים של מבוגרים, רק בנושאים מעניינים כאלו, שיש לי מה להגיב עליהם...

לא תפקידי וסמכותי

נו, ובכל זאת...?

מה, לפתוח שרשור על כך...?
אני גם לא יכול לתייג לפה לשרשור כי אני לא מכיר ניקים של מבוגרים....
מבין את הבעיה...?
אתה היחיד כרגע שיכול לעזור לי....

תודה...

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

כל השאר לא שווה באמת, זה אחיזת עיניים.

מנסה לעבוד על זה

השאיפה היא להצליח לפעול טוב ככל יכולתנו בכל מצב שאנחנו נקלעים אליו.

אין לי שום ביטחון שאצליח להמשיך כך עד סוף ימי, אבל כל עוד אני יודע שהשתדלתי כמיטב יכולתי, אני רגוע.

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?