אל תרחק מאנשים רעים - תלמד איך להפוך אותם לטובים בעבורך!

המתכון לחיים מאושרים-הוא מאוד פשוט.
לוקחים שמחת חיים, מערבבים אותה עם טיפה של מזל, מוסיפים אושר, שמים את העבודה הקשה ולשים אותה עד שיוצא סיפוק עצמי, מוסיפים בושם לניחוח טוב.
שמים הכל בקערה אחת, מכניסים לתנור החיים והופכים את הצדדים: כשאנחנו צריכים לאפות את הצד השני נהפוך, ובחזרה.
להוציא כזה חרוך ומוכן לחיים.
ואז אפשר להתחיל למכור.

אוף, סתם יצא לי מחורטט...
בוא נעשה עכשיו משהו נורמלי...
"אם אתה עומד, סימן שאתה חסר מנוחה, אם אתה שוכב-סימן שאתה סטלן במנוחה, אך אם אתה יושב- זו כבר הצלחה".
"זה טוב להיות טוב".
"אופה אמיתי הוא אחד שיודע לא לתת לשאור להחמיץ את העיסה יותר מדי".
"חוסר ערנות הוא הדרך להיות ערני, חוסר אכילה הוא הדרך לצבור כוחות, חוסר איזון הוא הדרך להתייצב, רק צריך את הטיימינג והאופן הנכון.."
"השטחיות יכולה לעיתים להיות מאוד עמוקה, רק צריך להיזהר לא לטבוע בה".
"העדר השקר הוא בהכרח גילוי האמת".
"כמו הגשם היורד מן השמים, המשקה את צמח האדמה, כך התורה שמשנה את ליבו של האדם לטובה, רק להיזהר שלא יהיו אלו גשמי קללה".
"אם אתה חפץ במשהו, תשתמש באותו חפץ כדי לגלות מה חפצך האמיתי". (וואו, חזק...!! למי שלא הבין, תרתי משמע...)
"העלאת המודעות יכולה להוביל לקלקול התמימות, צריך לפעמים להיות בתוך תיבת נוח".
"השינוי הגדול בין אדם לאדם הוא דווקא המחשבה, ומשום שיש שינוי גדול בין המעשים של כל אדם ואדם, אזי חשיבות המחשבה הינה גדולה מאוד, ותפקידנו לשנות תודעות ומחשבות של פרטים וקבוצות כאחד לשכל הישר הא-לוקי".
"חשיבות הדמיון הינה גדולה, בתנאי שהדמיון מפליג למקומות טובים, ולא בספינת שודדים".
"העיקר גובר על הטפל, אך הרבה פעמים דווקא התבלין הוא זה שגורם לכל האוכל להיות בר-טעם".
"חוף ים זה מעניין, הגלים עולים ויורדים, אך החול נשאר..האנשים באים והולכים, והים עומד איתן".
"טוב זו לא מילה, זו מציאות".
"מי לה' אל עצמו".
"הגבורה האמיתית היא לשתוק".
"לפעמים באדם יש חסרון קטן שמספיק טיפול שיניים אחד והכל טוב, אך לפעמים הדבר מצריך טיפול שורש".
"הציניות היא כמו מגן-יכולה להציל מפני בריונים, אך יכולה להגן מפני הפרחים שנזרקים לעברך".
"לדרוך על נמלה זה אולי לא המעשה הטוב בעולם, אך לדרוך ולרמוס אנשים זה גרוע עשרת מונים".

וואו, כתבתי מלאא...😅!!
אם יהיו לי עוד, ויש לי עוד, סליחה, אם יהיה לי כוח, אני אכתוב עוד...
שכוייח על פתיחת השרשור...!!
@מאן דאמר

@נשמה כללית

את כל זה חיברת בעצמך?

אהבתי את הזה עם החפצים... חח שנון וחד, עם תוכן.

אה, וואלה, התלבטתי אם זה עבד או לא...
תודה רבה...!!

לי יש מחברת שרשמתי בה כל פעם משפטים שעולים לי בראש אחרי חשיבה ארוכה (שטיפת כלים, שטיפת רצפה, סדר הבית, בייביסיטר, הליכה... וכו'...)

או במהלך דיון פילוסופי...

ויש לי כבר המון משפטים שלכל אחד יש לי דרכים להוכחה.

סתם כתבתי מה שעלה לי לראש באותו רגע, לא ביג דיל...
וואו, יפה...!!
אימצתי בעז"ה בלנ"ד...!!
וואו, ממש יפה...!

אוקיי, נכתוב עוד קצת...
"כוח הדיבור חזק מאוד, אך כוח השתיקה גדול הרבה יותר".
"לעיתים דברי החוכמה הכי גדולים, דווקא נשמעים מהשפחה שטוחנת את הריחיים".(זה ספציפית לא משפט שלי, לא זוכר אם ציטטתי במדוייק...)
"לימוד מאסיבי יכול להיות יעיל מאוד, אך אין כמו לימוד שנבנה בצורת שכבות".
"צפייה במסך איננה מנוונת, מה שמנוון זה השכל שנזרק שנייה לפני".
"דווקא כשיש הרבה חושך מסביב, האור זורח שבעתיים ולומדים להעריך אותו הרבה יותר".
"שיהיה לך ספר חדש של פסיכולוגיה במדף הספרים-זו אינה חוכמה, החוכמה היא שיהיה לך ספר ישן במדף הספרים".
"החלונות הכי גדולים נפתחים דווקא כשאתה נדחק לפינה".
"מה שמונע ממנו להגשים את עצמינו בצורה הטובה ביותר בעיקר זו השאלה "מה היה אילו...?"
"אפילו הטישו הפשוט מורכב משתי חתיכות".
"כמו שיש חשיבות לאש השחורה, כך יש חשיבות רבה לאש הלבנה, ואפילו יותר". (בהשראת דברי חז"ל שהתורה נכתבה "אש שחורה על גבי אש לבנה"...)
"כשקשה לנו לקבל את זה שיש אנשים גדולים מאיתנו, זה דווקא הכי מראה על קטנותינו. אם באמת היינו גדולים היינו יודעים שהם יותר גדולים מאיתנו".
"גם למרובע הכי סימטרי יש אלכסונים וקצוות".
"ספר לא נגמר בדפים ודיו, ספר רק מתחיל בדפים ודיו, ונגמר בנשמה שנמצאת בכל מילה ומילה".
"ההשראה הכי גדולה נופלת הרבה פעמים ברגעים הכי בלתי צפויים, ואולי דווקא ברגעים הכי בלתי צפויים".
"כשאתה רואה את העצים מלבלבים, החיות פורחות, וכל הטבע נפרש מולך, זה מדהים ויפה יותר מכל אמנות שיש בעולם".
"המקצוע של האדם איננו מה שהוא עושה בעיקר, אלא מה שהוא עושה לעיקר".
"נייר חלק יכול לפעמים לחתוך".
"לפעמים דווקא הריקנות מובילה לעמקות יותר גדולה".
"הסימניה הטובה ביותר היא הראש של האדם, זה לא יכול ליפול או להילקח ע"י אחיך הקטן".

יאללה, זהו להיום בעז"ה בלנ"ד...😅
יום טוב...!!

*אם

אם הלב שלך נקי ורגוע הוא יהיה פנוי להקשיב לפנימיות ליבו של האחר 

וגם לך @שושיאדית !! 

"אהבה זה כמו נר, אתה אוהב אחרים, מגדיל את השלהבת, בלי לבזבז כלום, זה בחינם..וגם היא כמו נר, היא שורפת ובוערת, כמו שכתוב בשיר השירים: "עזה כמוות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה : מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישרפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו"

"על דף ונייר אפשר לתמצת מחשבות עמוקות, על רגש האדם אפשר לשפוך גם שתיקות ובכיות".
"כל כלי הוא עשוי מחומר, אפילו האדם עשוי מחומר, רק כאשר האדם נותן את נשמתו בעזרת החומר, זה הופך לקודש, לרוח".

"עיפרון חד, עט כדורי, העיקר שהמוח לא יהיה מרובע".

"אם גבר הוא מר, אשה היא מרה? (תשובה: כן, כתוב על רות שאמרה שיקראו לה מרא כי המר ש-ד-י לה מאוד...)

"הרבה פעמים כשמשחקים מחבואים, מאחורי העץ שספרנו מתחבא מישהו, אז אם אתה מחפש מי להאשים, כדאי שקודם תסתכל קרוב, לתוך עצמך".

"אם חשבת לפני שאמרת משהו, רוב הפעמים לא הפסדת, לעומת זאת אם לא חשבת, אתה יכול להפסיד הרבה".

"הקלמר שבתוכו יש את הכלים שלך להתמודד מחכה שתפתח אותו, רק תפתח את הריצ'רץ' ותשתמש או תשאיל לאחרים".

"דווקא במקום הכי שכוח א-ל, מתגלה הא-ל בהופעתו הגדולה". (שנאמר: "לא ברעש ה'" וכו'..."כי אם בקול דממה דקה"..)

"הרוצה להיות עז כנמר, להיות קל כנשר, לרוץ כצבי, להיות גיבור כארי, שיקום לתפילה בבוקר"..

@אנונימי1002

זה כ"כ נכון...

דע לך

כי לכל אחד ואחד

יש שביל מיוחד משלו

ובורא העולם

הוא היחיד שיודע

מה הכי טוב בשבילו ...

תחשבו רגע שוב על המילה "בשבילו" ...

לא ניתן לשחזר בני אדם.

"לדעתי, אני לא סובייקטיבי".

אינני אלא הצל של החברה. אני מחקה את מה שהיא עושה אחד לאחד. אהפוך להיות עצמי כשהאור הפנימי שלי יתגלה ויחשוף את הפנים האמיתיות שלי.

אינו דומה גיר לבן על לוח שחור לגיר שחור על לוח לבן.

לפעמים צריך להתחיל את העלילה מהאמצע כדי לעניין את הקוראים, אך לפעמים צריך להתחיל את העלילה מההתחלה, כדי להראות תהליכים.

אנחנו בין לבין, בין קודש לחול, בין אורה לחושך, בין שמחה לצער, בין מכה לתרופה, בין חיי המעשה ללימוד התורה, בין עבודה לגידול ילדים. נכון, אמנם, אנחנו צריכים לחיות ולשלב את שניהם אך שלא בטעות נישאר בשלב של ה"בין" ולא נחיה באמת את התורה, לא נהיה באמת באור, לא נהיה באמת בשמחה, כי נישאר בבין. תפקידנו הוא לחיות למרות שזה ב"בין".

עם הקיר הלבן הכי אהבתי.

שכוייח על פתיחת השרשור...!!

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.