הבעיה היא שנראה לי כאילו אנחנו במילכוד  - לכאורה אף פעם הטוב לא יהיה מספיק חזק כדי לנצח כי תמיד הרע יהיה חזק ומבלבל באותה מידה, ואז נחטא ושוב נתרחק מה'

אז מה הקטע לשאוף לגילוי שכינה/נבואה/צדיקים וכו'? לכאורה זה במילא לא יעזור.

איפה היציאה מהמלכודת הזאת?

לכאורה אמנם יהיה טוב, אבל הוא יהיה נסתר מהרבה אנשים

לדוגמא אם יהיה נביא, יהיה נביא של שקר שיגיד הפוך ויגרום לבלבול.  ואם יהיה בית מקדש יהיה לך עבודה זרה חזקה

אז זהו, שהמסילת ישרים אומר שהיציאה מגן המבוכה תלויה בהקשבה למי שכבר עבר אותו - שזה הצדיקים.

ואם יש בלבול איפה האמת, אז שוב אנחנו תקועים

ועוד, ככל שיש יותר אפשרות לטוב יש יותר תביעה על אנשים...תקן אותי אם אני טועה

אם אני מבין נכון, המצב הוא שלא נוכל להתרומם עד שתהיה גאולה?

זה המהלך שחייב להיות?

שאין גילוי שכינה, אין נביאים, אין רוח הקודש.

אנחנו כן שואפים שיהיה ומתפללים לזה.  

נניח מה שכתוב בגמרא,

שחכמים שמעו בת קול שאמרה שיש בדור שלהם מי שראוי להשראת שכינה כמו משה רבינו אבל הדור לא ראוי.

זאת אומרת שזה כן זכות לדור שיהיה לו גילוי שכינה.   

על זה אני שואל, אבל למה זה זכות אם לכאורה באותו רגע משמים ישלחו גם משהו שיהיה מתנגד לזה.

אז נניח שעכשיו יש מצב של בית מקדש ובו זמנית עבודה זרה שהרבה הולכים אחריה

כמו שאמרת - פוטנציאל הרס גדול.

אז העולם הולך קדימה או אחורה? כי הרי זה כבר היה והתוצאה הייתה חורבן.

יש לנו 2 טבעים-גוף ונשמה, רוח ואדמה, ואם נזכך את הגוף שלנו ( "וכל קרבי את שם קדשו" "יש ה' בקרבנו?"=בקרביים, ב"קישקע" שלנו, בגוף? כן! במידת הקדושה הגוף שלנו לא מפריע לנשמה והוא כמו מזבח, כלי מזוכך לנשמה.) אז לא תהיה סתירה ביניהם.

לעתיד לבוא תהיה התקדמות מטוב לטוב יותר (מה זה אומר אני לא יכול לדעת, אבל אני יודע שה' הוא אינסוף ואנו אמורים לבטא אותו-כך שתמיד צריך להיות לנו לאן להתקדם) ולא מרע לטוב.  כך היה אמור להיות ללא חטא אדם הראשון.

אין קיימות ונצחיות לרע, כל מה שהוא בא זה לנגד את הטוב ולחזק אותו, לברר אותו, פרי שפורץ מתוך קליפה הוא חזק יותר.  רע מלשון רעוע.

אם היה רק יצר טוב בעולם לא היה לנו קשה לבחור לעשות טוב, זה לא היה נעשה מבחירה.

וכנ"ל הפוך.

רבוש"ע תבע בטבע את הכח המיוחד הזה, שיוצר איזון ובחירה חופשית.

קשה? נכון. מעצבן? אולי.

אבל מגדל ובונה.

שמסביר שהעולם הזה הוא התמודדות.

"והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל ט): "פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי וכו'". השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו.

ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו."

באמת זה שונה מהרוחות הסובבות בעולם שהעיקר היא תוצאה, פה הרמח"ל מסביר שהדרך היא העיקר ההתמודדות. ממליץ לקרוא את הפרק.

לפי מה שאומר המסילת ישרים (אגב, קראתי את כולו) שהאדם נמצא תמיד בשיקול גדול וכו'

תמיד יהיה איזון בשביל הבחירה.

אז למה תמיד אנחנו אומרים שחבל שיש הסתרה, ואין נבואה וכו'

אם בעצם גם אם יהיה גילוי ויהיה נבואה, משמים ידאגו לאיזון שינטרל את ההשפעה - לכאורה.

זה בעיקר מה שלא מובן לי.. איפה התועלת בגילוי שכינה

המציאות עכשיו שקולה אבל יש מציאות שקולה שהיא הרבה יותר טובה

"צרות של עשירים" הם גדולות יותר כי יש להם יותר שפע, שפע זה דבר משמח.

אדם שמשלים עם זה שהוא נמצא במצב מסויים ובו הוא מנסה להצליח כמה שיותר עדיין יהיה יותר שמח כאשר יקבל יותר שפע.

חלק מהתמודדות עצמה בעולם היא להתמודד כדי לזכות בעוד שפע. 

התמודדות שמתווספת אליה עוד שפע היא התמודדות גדולה יותר, משמעותית יותר וגם משמחת יותר.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי