כיון שקיבלו ישראל מלכותו של הקב״ה עליהם, ואמרו: כל אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע (שמות כד;ז). ירדו שישים רבוא מלאכי השרת והניחו בראש כל אחד מישראל שני כתרים ככתרו של אדם הראשון, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע שנאמר: ואתה תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש (שם יט;ו). וכיון שסרחו ישראל במעשה עגל ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ונטלו אותם מהם, שנאמר: ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב (שם לג;ו).

יכול לעולם?

תלמוד לומר, ופדויי ה׳ ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה (ישעיהו נא;יא). בלבם לא נאמר, אלא על ראשם. אלא מלמד שעתיד הקב״ה להחזירם להם לישראל לימות בן דוד ולעולם הבא, לכך נאמר: ושמחת עולם על ראשם.

אמרו חכמים כשירד משה מהר סיני וראה את הסירחון שסרחו ישראל, נסתכל משה בלוחות וראה שפרח הכתב מעליהם ושברם מתחת ההר, מיד נתאלם משה ושוב אינו יכל לדבר.

מאותה שעה נגזרה גזירה על ישראל שילמדו את התורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטירוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין לו מזונות. ועל אותו הצער עתיד הקב״ה לשלם להם שכרם לימות בן דוד ולעולם הבא, שנאמר: הנה ה׳ אלוקים בחזק יבוא (ישעיהו מ;י). ובקבלה הוא אומר: מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא (איוב מא;ג).

1942


בִּבְכוֹת יְלָדֵינו בְּצֵל גַּרְדֻּמִּים

אֶת חֲמַת הָעוֹלָם לֹא שָׁמַעְנוּ.

כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים

אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.


כִּי אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים

מִנּוֹרְבֶגִים, מִצֶ’כִים, מִבְּרִיטִים.

וּבִצְעֹד יְלָדֵינוּ אֱלֵי גַּרְדֻּמִּים,

יְלָדִים יְהוּדִים, יְלָדִים חֲכָמִים,

הֵם יוֹדְעִים כִּי דָמָם לֹא נֶחְשַׁב בַּדָּמִים –

הֵם קוֹרְאִים רַק לָאֵם: אַל תַּבִּיטִי.


וְאוֹכֵל הַגַּרְזֶן בַּיָּמִים וּבַלֵּיל,

וְהָאָב הַנּוֹצְרִי הַקָּדוֹשׁ בְּעִיר רוֹם

לֹא יָצָא מֵהֵיכָל עִם צַלְמֵי הַגּוֹאֵל

לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד בַּפּוֹגְרוֹם.


לַעֲמֹד יוֹם אֶחָד, יוֹם אֶחָד וִיחִידִי,

בַּמָּקוֹם שֶׁעוֹמֵד בּוֹ שָׁנִים כְּמוֹ גְדִי

יֶלֶד קָט,

אַלְמוֹנִי,

יְהוּדִי.


וְרַבָּה דְאָגָה לִתְמוּנוֹת וּפְסָלִים

וְאוֹצְרוֹת־אֳמָנוּת פֶּן יֻפְצָצוּ.

אַךְ אוֹצְרוֹת־אֳמָנוּת שֶׁל רָאשֵׁי־עוֹלָלִים

אֶל קִירוֹת וּכְבִישִׁים יְרֻצָּצוּ.


עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת: אַל תַּבִּיטִי, הָאֵם,

אֵיךְ שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת הֻנַּחְנוּ.

חַיָּלִים וָתִיקִים וִידוּעִים לְשֵׁם,

רַק קְטַנִּים־בְּקוֹמָה אֲנַחְנוּ.


עֵינֵיהֶם מְדַבְּרוֹת עוֹד דְּבָרִים אֲחָדִים:

אֱלֹהֵי הָאָבוֹת, יָדַעְנוּ

שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים,

אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ.


שֶׁאַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הַיְלָדִים

לֵהָרֵג מוּל כִּסֵּא כְבוֹדְךָ.

וְאַתָּה אֶת דָּמֵנוּ אוֹסֵף בְּכַדִּים

כִּי אֵין לוֹ אוֹסֵף מִלְּבַדֶּךָ.


וְאַתָּה מְרִיחוֹ כְּמוֹ רֵיחַ פְּרָחִים

וְאַתָּה מְלַקְּטוֹ בְמִטְפַּחַת,

וְאַתָּה תְבַקְשֶׁנּוּ מִידֵי הָרוֹצְחִים

וּמִידֵי הַשּׁוֹתְקִים גַּם יַחַד

כתוב במדרש שהבאתי בהתחלה. שאחרי חטא העגל העטרות שקבלנו בגלל ה"נעשה ונשמע" נטלו. השאלה היתה מה השוני. ולמה הוא עתיד לחזור בימי בן דוד. ומה מיוחד בדוד דווקא שמחזיר אותו ושמת בשבועות? אז התחלתי בהשלכות של חטא העגל בפסוקים.

הקב"ה רצה אחרי חטא העגל להוריד את הרף.
"ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך" כלומר אם אני אהיה איתך תהיה לך כליה.
כי אתם חוטאים אז " פניי ילכו והניחותי לך"

העם לא רוצה בכך. הוא מתאבל על זה. על מה? שלא תהיה שואה ושהכל יילך חלק אבל ה' ית' לא יהיה שם. רק מלאך.

"וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו"

משה רבינו אומר
"ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני: ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה: ויאמר פני ילכו והנחתי לך: ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה טז ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה"

בלעדיך זה לא שווה. ואז הבאתי את ההשלכות. השיר של אלתרמן.

בעצם זה ההשלכות שהיו לחטא העגל עד יום הכיפורים. שזה מה שהיו ב40 יום השלישיים. את פניך ה' אבקש. אנחנו רותים אץ הכל איתך. או זה או כלום

קראתי הכל, אהבתי ממש...

תודה רבה...!!

אבל תודה רבה

אממה?
זה מאוד יפה אבל משה רבינו כבר כפר לנו על זה
כך וגרם לנו לשוב לרף של ה' עמנו שבו יש שואה ופוגרומים. ואז יוצא שהיה תיקון לעגל. אבל המדרש שאני הבאתי אומר שיש עדיין משהו פגום. עד ימות המשיח הוא יהיה. אין לנו עטרות של נעשה ונשמע. אז מה חסר לנו עד עכשיו בתורה מאז חטא העגל?

לענ"ד זה עניין גדול- זה עניין של מלכות.

המדרש אומר:" כיון שקיבלו ישראל מלכותו של הקב״ה עליהם, ואמרו: כל אשר דיבר ה׳ נעשה ונשמע (שמות כד;ז). ירדו שישים"

המדרש כותב שבאותה שעה נגזר על ישראל שהמפגש שלנו עם התורה יהיה מתוך צער

מאותה שעה נגזרה גזירה על ישראל שילמדו את התורה מתוך הצער ומתוך השעבוד ומתוך הטלטול ומתוך הטירוף ומתוך הדוחק ומתוך שאין לו מזונות

שיהיה מפגש עם התורה לא כך. אבל איך יכול להיות?
אני חושב שזה מה שכותב הרמב״ם
"אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד" (הל' מלכים יב)
ומוסיף הרמב״ם שם
"לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה."

אמנם קבלנו שוב קשר עם ה' ית' אבל הקשר שבלוחות שניים לא היתה אנחנו רוצים להיות איתך רבש"ע. היתה לו עוד קומה "רצוננו לראות את *מלכנו*"
ממילא מובן למה זו קומה שבימי בן דוד תחזור.

דוד הוא המלוכה. הלוחות הראשונים היו מתוך המלכה. ממלכת כהנים.לכן קוראים גם את רות. בפסח היה לנו חסד. חסד נעורייך אהבת כלולותייך. זו ענווה. אבל בשבועות יש גם חסד שרות זו מגילה של חסד. אבל גם מלכות. זו קומה שעוד אין לנו.

יש מצוות ששייכות במלך דווקא. בית המקדש הוא עיר מלוכה. בלי בית המקדש חסר לנו תורה. "מלכה ושריה בגויים אין תורה". "כיון שגלו ישראל ממקומן אין לך ביטול תורה גדול מזה"
ובאמת אחרי התפילה אנחנו מתפללים. "שייבנה בית המקדש במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך"
"ור' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר הכי רבון העולמים גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם" (ברכות יז א)
יש צד שאת שאור שבעיסה תיקננו בפסח. בטלנו את החמץ את היש והגאווה. אבל שעבוד מלכויות אנחנו מתקנים בשבועות שם דווקא מקריבים שתי הלחם חמץ. זה חג הביכורים. דוקא הטוב והמובחר שבמעשה ידינו אנחנו מעלים. " בני בכורי ישראל" "קודש ישראל לד' ראשית תבואתה".

זו תורה אחרת לגמרי. הרבה מדברים ביום העצמאות על פיתוח התורה שיש בזכות המדינה. גם הרב עובדיה דבר. אבל יותר ממה שזה עשה לתורה בכמות- זה עשה לה באיכות " אין תורה כתורת ארץ ישראל". אנחנו מתחילים ממש קרובים לימות המשיח. לצאת משעבוד מלכויות. זו איכות שונה לגמרי. קולנו נשמע, להקים קיבוץ ממש. כמו שאמרה השכינה לתלמידי החכמים בצפת כמובא בשל"ה שהם צריכים להיות בא"י ואחרי שבאו לא"י - אם הם היו עשרה היו נגאלים.
זו קומה אחרת בקשר לתורה. ואני חושב שזו הקומה של שבועות. שאנחנו כ"כ קרובים לה כ"כ רוצים אותה וכ"כ נכונים לה

"וכיון שסרחו ישראל במעשה עגל ירדו מאה ועשרים רבוא של מלאכי חבלה ונטלו אותם מהם, שנאמר: ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב (שם לג;ו).

יכול לעולם?

תלמוד לומר, ופדויי ה׳ ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה (ישעיהו נא;יא). בלבם לא נאמר, אלא על ראשם. אלא מלמד שעתיד הקב״ה להחזירם להם לישראל לימות בן דוד ולעולם הבא, לכך נאמר: ושמחת עולם על ראשם."

"שהרי אין ישראל נגאלים לא מתוך הצער ולא מתוך השיעבוד ולא מתוך הטילטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם מזונות. אלא מתוך עשרה בני אדם שהם יושבים זה אצל זה והיה כל אחד ואחד מהם קורא ושונה עם חבירו וקולם נשמע, שנאמר: ובהר ציון תהיה פליטה והיה קודש (עובדיה א; יז)".
(אליה זוטא יד)

לא יודע אם זה נחשב קושיה... ובכ"ז.

לגבי הדיבור של מרן רה"י על הנסירה (בדרוש לפורים). שאחור באחור זה הנבואה ופב"פ זה תושב"ע.
לכאורה מה המקום של הנבואה לעת"ל?
אפשר לומר בפשטות שהמשל לא מדויק עם הנמשל וזה רק מבטא את המעבר הראשון מנבואה לחכמה. ועתיד להיות עוד מעבר מחכמה לנבואה ולא בזה עסקינן.
ובכל זאת....

מופלא ביותר...!!

אהבתי ממש...

אשמח אם תכתוב כל שבוע או לפחות פעם בשבועיים, אם זו לא בקשה מוגזמת....

תודה רבה ושבוע טוב...!!

אשמח שתתייג אותי כל פעם שאתה מעלה דברי תורה , באמונה ובנגלה ,
ובמטותא ממך תעלה לכאן יותר מהאוצרות שלך

לילה טוב נחמיה

(בינייש)

בס"ד

שלום בנצי 👋)