חשבתי שהכל היה גרוע אחד ענק, ואז נזכרתי שהיו לי הרבה סוכריות קטנות ביום הזה.
אני צריכה להמשיך לזכור לראות את הפרטים הקטנים שמחייכים ביום, כי הכל טוב, ופשוט שחור זה צבע יותר כהה אז יותר קל להבחין בו.
טוב נו, אין לי כוח אבל אני צריכה.
פיספסתי את האוטובוס אבל עליתי על טרמפ עם שתי הבנות החמודות האלו(:
והן הורידו אותי בדיוק איפה שהייתי צריכה ונסעו מהר כדי שאספיק את הרכבת...
ובסוף הגעתי לפני האוטובוס(:
לא היה לי אכפת ממה שאנשים חושבים עלי.
דאגתי לעצמי.
וחברות שלי אהובות כל כך.
אמא.
כל כך כל כך.
וברור שגם אבא, סתם הוא עוד לא הגיע.
כל כך זכיתי בהורים מדהימים, ואני לא יודעת למה זה מגיע לי.
אחותי.
האוטובוס חזור.
לא זרקתי את הפתק ועלה פקח,
והיה לי מקום ולא נתקעתי בתיקים.
יש לי מקום משלי.
אני יודעת שגם אם אכשל יש אפשרות לנסות שוב ושוב, ובכל מקרה גם אם אכשל אני מוצלחת וטובה.
יש נסיונות אבל איזה כיף שיש אבא שהולך איתי יד ביד, עוזר, מחבק, מצ'פר...
אוהבת אותך אבא🥰😍😘
מי רוצה לכתוב דברים שמחים? אם אפשר לפרוק?
לפחות כנראה שהמגמה של החבר'ה בפורומים...
כיף לי
היו לי ימים מעולים מתחילת בן הזמנים, נוצלו היטב.
אודה לאל לבב חוקר
ברון יחד כוכבי בוקר"
והרוגע הנפשי משפיע על הכל.
על האווירה
על השיינה של כולנו
על הזוגיות
על התפילה
על החיים הטובים שה' נתן לנו.
תודה שלמרות העומס מוצאים בנפש רוגע.