איפה כל הפוליטיקאים
מזה מה שקורה כאן
מרביצים ליהודים על ימין ועל שמאל
ושקטטט
מי יוצאת מחר להפגין
אבל אם נער היה זורק חצץ על מכונית של בן מיעוטים השב"כ היה מזמן מטפל בו

אולי המיעוט של המיעוט רוצה לשבת בשקט. רובם רוצים אותנו בים.
ולא. זה ממש לא מזעזע אותם כמו שזה מזעזע אותנו.
אנני בעד מחאת סטירות. אבל לכתוב מה שכתבת זה לא נכון.
יש תחושה שהעולם השתגע
איראנים נמאסתםםם
חלאס
שימותו כבר כולם שם
דייי
עכשיו חזרו לי המבחנים ואין גן לילדה
איך אפשר ללמוד ככה
לא יודעת מה עושים אם יש אזעקה
לק"י
בעלי אמור לחזור השבוע ללמוד בזום.
לא חושבת שזה יהיה לו כזה קל, אבל זה מה יש (הוא לומד לימודי ערב+שישי).
באמצע מועדי ב'
שבוע הבא משלימים את כל המבחנים שנדחו
והסמסטר עצמו שהיה אמור להתחיל שבוע הבא נדחה לאחרי פסח והתקצר
שאחרי שחילקו את הבחינות ורגע לפני שהתחיל היתה אזעקה וכל הסטודנטים שכבו על הרצפה עם ידיים על הראש כי לא היינו במקום מוגן בכלל.
נתנו לנו 15 דק לעדכן שהכל בסדר והתחלנו את המבחן
אין מצב אני נשכבת על הרצפה חחחח
אבל בטוח יש שם מרחב מוגן
רק לא בכיתות עצמן
אולי באמת יעבירו את המבחנים לשם פשוט
אני צריכה לברר
צריך שתי מצלמות, אחת לאזור הפנים ואחת לאזור הידיים (משהו כזה) כדי לוודא שאין העתקות.
לפחות ככה בעלי עשה כשלמד לתואר בתקופת הקורונה...
בקורונה כן היה
אבל עכשיו הודיעו שיהיה כרגיל
אבל זה לא מה שמלחיץ אותי
אני גם ככה פה בלי מרחב מוגן
אבל יותר מדאיג אותי מה יגידו לנו שעושים עם המבחן במקרה של אזעקה באמצע
לק"י
או שמראש המבחן יהיה שם.
אבל רק שלא יפסלו את הבחינה🤦♀️
כי הרי אפשר לדבר במקלט ולהעביר מידע עקרונית...
לא נעים לי שזה מה שמלחיץ אותי חח
גם ללמוד סתם, גם לנסוע רחוק בשביל סתם.
הייתי מבררת מראש מה הנוהל.
המצב שלי...
גם כשיש לי פה ושם טיפה זמן אין ראש לשבת ללמוד
קשוח לבד עם הילדים בבית..
חיבוק גדול ♥️♥️
מתואמתאני מאוד מקווה שכשתבוא הגאולה תהיה גם רפואה מיידית לנפש, כי אחרת אנשים מעורערים בנפש יעלו לרגל לבית המקדש...
ופרקטית - מה עם בעלך? הוא בבית?
אני ביום חמישי הסתגרתי בחדר לשעתיים ועבדתי קצת (לראשונה מאז תחילת המלחמה הנוכחית). בעלי שמר על הילדים בזמן הזה. זה היה טוב גם מבחינת תחושת השפיות... (נכון שהייתה התרעה באמצע כשהייתי שם, אבל עדיין זה קצת עזר)
אבל אם אין ברירה הוא יהיה בבית
הקושי הוא ללמוד כשהיא בסביבה
גם כשהוא שומר עליה
היא כל הזמן רוצה אותי
לא יודעת אם יש מקומות פתוחים עכשיו בעקבות המלחמה
אבל אם היא כל הזמן רוצה אותך אז הכי טוב לצאת מהבית
בשגרה הייתי מציעה לך ללכת לספריה, עכשיו בטח סגור.
אולי אמא שלך גרה קרוב ואת יכולה ללכת ללמוד אצלה?
לפני המתקפה
אבל לא יודעת מה פתוח עכשיו ומה לא
ואמא שלי לא רלוונטי
לק"י
רציתי חולצות לבני הבית....
והלוואי שאמצא בגד לי ולבת הגדולה מהשתיים.
ושיהיה אפשר לחפש בלי טילים מעופפים😅
משיין חודש לפני פורים ועוד לא הגיע
רק בגלל המלחמה, לא יודעת מתי יגיע.
הגיע תוך שבוע
מתלבטת אם להזמין עכשיו כי צריכה אבל מתבאסת אם לא יגיע בזמן
הגיע תוך שבועיים גג
הפעם התעכב מלאאא
ולא הגיע והזמנתי מלא דברים לפורים
קיבלתי הודעה שבעקבות המצב שה לא יישלח לפני ה30.3😅
אז נראלי פחות כדאי להסתמך על זה....
לישון במקלט צפוף עם תינוק קטן ואנשים משתעלים מסביב
או לישון בבית ולרדת איתו כל פעם מרחק של 5 דקות הליכה בערך
בשיא הקור?
איזה התלבטויות קשות....
יש לכם הרבה התרעות?
אז מבחינתי ברור שלא הייתי הולכת
לא לבד, ובטח שלא עם עוד משפחות
אבל זו אני
יש לכם אזעקות בתדירות גבוהה?
בשבוע האחרון היו לילות עם פחות אזעקות
חלק לילות היה רק בתחילת הלילה ומוקדם בבוקר
אני חושבת שעדיף לישון בבית עם מעילים ושמיכות מוכנים ליציאה
אני חייבת ממ"ד ולא מוצאת בית עם ממ"ד
הילדים לא מוכנים לרדת למקלט
אנחנו לא מספיקים גם תוך 10 דקות
הילדים בוכים
לא מוכנים לנעול נעליים
לא יכולים להרים את כולם
יש לי תינוקת פיצית
שניה אחרי לידה
ולא מצליחה
אני פשוט לא מצליחה
מה עושים
מרגישה חלשה ברמות
כל הגוף מפורק
מפורקקקקקק
חיבוק גדול!
אולי לנסות הפתעה מיוחדת שתחלקי במקלט למי שיורד יפה?
יש משפחה שאפשר לנסוע אליהם?
שניה אחרי לידה זה ממש תזמון גרוע, ולצאת עם ילדים באמצע הלילה ככה נשמע לגמרי לא אפשרי.
אם אין שום פתרון אני הייתי מרפה.
באופן אישי אנחנו כן עושים השתדלות גדולה להגיע למקלט בכל אזעקה, למרות שזה דורש מאיתנו לישון מחוץ לבית כל לילה.
אבל במצב כמו שאת מתארת, אני חושבת שזה מעבר ליכולת ההשתדלות שלך. אם אין איך להגיע למקלט, אז אין. ונשאר פה רק להתפלל...
(ואם ביום זה יותר אפשרי - אז ביום כן עושים השתדלות והולכים למקלט).
להעיר את כולם ולטרלל את כל הבית
אם היית מצליחה וזה רק מבאס זה אחרת
מקווה שתמצאי בית עם ממד ♥️
אחותי היקרה והאהובה,
זה שחגגת יום נישואין ראשון בתור אימא לתינוק בן חודש, לא אומר שאצל כולם זה ככה. וגם זוגות שלא מונעים הריון בהתחלה, לא תמיד ההריון יגיע כל כך מהר.
ועכשיו, כשהאחיין שלנו התארס, וכל המשפחה שמחה ומתרגשת, באמת שאין צורך להזכיר כל רגע ש"עוד מעט יהיו לו ילדים", כי אולי זה באמת יקרה, ואולי לא, וזה לא ענייננו. אבל בכל פעם שאת כותבת משהו כזה בוואצאפ, כמו כשהאימא של החתן מסרה איזה משהו של תינוקות, ואת הגבת "תשמרי לנכדים", או שאת מברכת שבעוד שנה יהיו לאבא ואימא נינים, בכל פעם, זה מזכיר את מה שאין לי וצובט לי בלב. בבקשה תניחי לעניין הזה, תני לזוג לחיות את חייו, ותני לי להתמודד עם הקשיים שלי בשקט, בלי תזכורות כאלה.
באהבה, אחותך הקטנה, שתכף חוגגת יום נישואין רביעי, ועדיין מצפה להריון.
בע"ה שיגיע בקרוב ממש!
והייתי מנסה להעביר את המסר. חבל שימשיך להציק לך...
מניחה שהיא מתלהבת ומתרגשת אבל זה באמת אאוצ'..
אם יש לך קשר טוב איתה אפשר לכתוב לה משהו
לצערי מכירה את התחושה מקרוב וכמה שזה צובט..😢
חושבת שכן כדאי להעביר לה את המסר בצורה עקיפה (אולי ע"י אמא או אחד האחים).
ולך מאחלת בשורות טובות בקרוב😘😘
בסמיכות לאריאל. עם קהילה צעירה יחסית. תורנית.
שאפשר להשכיר שם דירה (או קראוון) במחירים יחסית זולים/ לא מאוד זולים אבל עם תחב"צ סביר.
אפשר גם קצת יותר סגנון של גבעה. אבל לא משהו ממש פיראטי. שיהיה תנאים סבירים ובלי חשש רציני של פינוי.
תודה רבה
מה הסגנון שם? מה המחירים?
אני לא חושבת שהאוטובוסים מגיעים עד לשם
בכל אופן לא מכירה מקרוב
תחבצ לאיפה? לאריאל?
מה הסגנון של השכונת קראוונים? יודעת להגיד לי מחירים?
מחפשים או מקום זול ואז נהיה עם רכב או יקר ועם תחבצ סביר.
יודעת מה הסגנון?
יודעת מחירים?
אם תדעי אשמח
גם שכונת קרוואנים.
לא בטוחה איך האופי שלה היום אבל שווה לבדוק..
שם קראוונים?
סגנון יותר פתוח.
תנסי גם ב-
קרית נטפים
רחלים
תפוח
נופי נחמיה- בלי תחבצ
בשילה יש שכונת קראוונים צעירה ונחמדה.
אני חושבת שבכל ישוב יש שכונת קראוונים.
לא ממש תורני אבל יש גם תורניים
היתרון שזה ממש קרוב לאריאל ויחסית לא מאוד יקר
קשוח לי
רק צריכה את הקפה של הבוקר בשקט
ואי אפשר לקום כל כך מוקדם ועוד לפני הילדים כי הם קמים ב6!!
אין לי מה לעשות מ5 בבוקר ערה
מנסה לסגור את הדלת בחדר שינה כדי לשתות בנח לכמה שניות והם דופקים ודופקים ובדיוק הכי רעבים והכי צמאים בעולםםםם (אחרי שאכלו עוגיות עם שוקו)
איך אתן בבוקר?
האמת שגם לי זה יכול לקרות אבל אני לא נחמדה אם לא שתיתי קפה..
אומרת להם שעכשיו אמא שותה קפה כדי להתעורר בנחת ושלא יפריעו. ואם הם ממשיכים אז כמו מנטרה - אני לא קמה עכשיו וזה מפריע לי
אבל תלוי בגילאים גם
עוגנים זה דבר נצרך, אבל סוג העוגן הוא לא תורה מסיני ואפשר לחליף עוגנים כשעוגן אחד לא מתקיים.
זה דורש גמישות מחשבתית וקשה בזמן שגם ככה הל הקרשים,
אבל מכיוון שעברו כבר כמה ימים מתחילת המלחמה ואין צפי סיום, כדאי לפנות מעט אנרגיה בשביל זה,
ובתמורה זה ימלא לך את הסוללה בהמשך.
ממליצה כל ערב או כל יומיים,
אחרי ההשכבות, במקום להתהלך כמו זומבי, או לגלול באופן חסר מעש, לחפש שיעורים/ הדרכות בדיוק בסגנון הזה שממלאות את המצברים.
קצת פחות משעה, חלקה הרפיה מודרכת וחלקה כמה טיפים וחיזוקים.
ככה לאט לאט צוברים שגרה בריאה ויותר כוחות.
אם תרצי שאחפש את המארגנות של הקבוצה הזו תגידי לי כי זה קצת לנבור כי יצאתי מהקבוצה כבר,
אבל אם זה יעזור לך או למישהי אחרת אז בשמחה.
במצבים כאלה אני פשוט נועלת את החדר ומתעלמת כי אחרת אשתגע . מתי שאני מרגישה שפויה יותר פותחת..
תנסי להעסיק אותם אולי בזמן הזה, להפעיל איזה סרט חינוכי במחשב או לתת להם איזה ממתק ....
אם הם אכלו עוגיות ושתו שוקו.
הם כנראה רעבים מבחינה נפשית.
הגיוני שילדים צריכים עזרה במעברים (בוקר/ ערב)
תנסי לא להילחם בזה, אלא לתת להם ביד רחבה.
לדוגמה להזמין אותם להתכרבל איתך במיטה כשהם עוד עם פיגמות.
קצת לדגדג, להתחבק,
אפשר להשמיע להם סיפור בפודקאסט תוך כדי שהם מנמנמים לילדך.
כשהאנרגיות עולות לשלוח אותם להתארגן בזמן שאת שותה קפה, אפשר במרפסת אם יש. קצת לעמעם רעש.
או לתת להם את העוגיות והשוקו במטבח בזמן הזה.
מושלם? לא.
אפשרי? כן.
זמן יותר סביר לקפה בשקט זה סביב 12:00 בצהריים כזה.
תנסי לבנות סדר יום ריאלי עם זמני אוורור.
לא כדאי להתקבע על קפה שקט על הבוקר אם לא ריאלי.
באופן כללי, טיפ.
יותר ישים ללמד ילד לבוא להורה באופן שמתאים להורה, מאשר לגרום לו לא להגיע בכלל.
ככה שאם יש ילד בן שנתיים/ שלוש שמצליח "לברוח" אליך בזמן שהגדרת כשקט, יותר יעיל ללמד אותו לבוא בשקט, לשים ראש עלייך.
או רק לעמוד לידך או אם במרפסת להסתכל על הרחוב, ואז זה לא מפריע
מאשר להחזיר אותו, לכעוס, או לנעול את הדלת.
נכון שאם נותנים לאחד זה יכול לגרום לתגובת שרשרת, אבל לפעמים זה לא גורם.
במיוחד אם קיבלו לפני רגע מנה גדושה של ביחד, אם אין תחושה של נמאסתם עלי, גם בילדים מגיבים בשחרור וחוסר תלות.
כמו שאם ילש בן שנתיים בה כשאמא שלו מניקה, אם עושים לו תנאי אתה יכול לבוא ולשבת ליד ולקחת תעסוקה מקופסת תעסוקות,
זה הרבה יותר יעיל מאשר לנסות להסביר לו שעכשיו הוא לא יכול לבוא לאמא כי היא מניקה.
אז על אותו עיקרון.
ככה לימדתי ילדים פיצים ממש לבוא אליך לא בוכים בתקופה שהייתי רגישה מאוד לרעשים ובכי היה עושה לי מגרנה ומשבית אותי.
צורך בקרבה לאמא הם קיבלו ונרגעו.
פורקן דרך בכי הם לא קיבלו.
העדיפו ככה מאשר לא לבוא אלי בכלל וזה לגמרי עבד.
יש לי עוד דוגמאות שככה זה עבד הרבה יותר טוב.
נגיד עוד אחד שאני זוכרת.
כשנכנסו אלי לשירותים, עשינו משחקים מצידי הדלת
למשל אני עושה סדרת נקישות והם אחרי.
או שעושים ציור על הדלת וצריך לנחש.
(לא באמת יש דרך לנחש, כן? הם לא קלטו את זה)
כשגדלו קצת למדו לשחרר מעצמם.
אם את איתם לבד בימים ובלילות, כדאי להזמין בייביסיטר שעתיים אחר"צ כל יום, שיהיה לך הפוגה יותר משמעותית.
הילדים שלי בני 12, 14 לא מפחדים בכלל.
אחלה תקופה לעשות כסף.
הצעתי לבן שלי לעבוד בניקיונות פסח, הזדמנות בשבילו לעשות כסף קל (עבורו)
כל הנוער אצלנו ברחובות או במרפסות רואים יירוטים.
לעשות מיני קייטנה של שעתיים שלוש זה כסף קליל.
ויש גם אוכלוסיית המתפרנסים שכר מינימום שהם הראשונים להיפגע כלכלית וישמחו לעשות קצת כסף.
בקיצור הקושי של האחד זו הזדמנות של השני.
ותנסי לא תפסידי.
הבני נוער בכלל לא מפחדים.
עושים אחלה כסף עכשיו.
עוזרים בבייביסיטר בניקיון בקיפולי כביסה
אצלי הולכים לישון בעשר או אחת עשרה בלילה
ואז קמים ב8-9
אבל עם הגדולים יותר בהחלט.
והקטן אני מבקשת ממנו לשכב לידי בזמן שאני נחה
כלומר
אני מכינה לי ולהם
לכל אחד כוס שוקו ועוגיה ולי קפה
רק כשהקפה שלי מוכן הם מקבלים את שלהם, יושבים איתו בשולחן ואני על הספה כמה דקות...
זה אמנם לא כמו קפה ממש לבד בשקט
אבל זה כן מאפשר לי לשתות את הקפה שלי בלי ילדים על הראש
הם יודעים שהם לא יקבלו שוקו בלעדיי...
יש לו מאות סיפורים לילדים ממש מעניינים וחינוכיים ותורנים
הילדים לשי ממש מכורים
וככה אני שמה להם ברצף כמה סיפורים כשא י צריכה זמן קצת שקט
תוך כדי שהם בונים במקנטים או צובעים דפי צביעה
או סתם ככה
או כתמריץ להתארגן מהר לשינה
לי זה ממש עוזר ובתקופה הזאת ש'ווה כל שקל 'של המנוי
או סיפורים אחרים כמובן 'יש לך
או
לתכנן מראש תעסוקה מוגדרת עבורם
נגיד סלסילה מיוחדת לש רמה חומרי יצירה 5ו משחק מיוחד שלא נגיש להם ומסקרן אותם ואת מביאה להם במיוחד בזמן הזה ואס מתפנה לקפה
אצלי קבועעעע מתחילת המלחמה כל פעם שמרתיחה מים לקפה בכל 'שעה- יש אזעקה חח
שמה להם את העוגיות ומסבירה -
חמודים, אמא עכשיו שותה קפה, תהיי לידם, ולא מבקשים ממני כלום עד שהקפה נגמר.
שילמדן להמתין, אף אחד לא ימות בחמש דקות האלה.
ואם הוא בוכה - אמאאא נשפך לי השןקוווו!
אוי מתוק. זה לא נעים, אני אסיים את הקפה ואעזור לך.
כשהם רואים את הקפה מול העיניים זה מסמל להם עוד כמה זמן בערך זה יקח, כשאת בחדר זה טיפה מלחיץ.
לא משנה מה קורה!! (אלא אם כן מישהו פתח את הראש) את לא עוצרת את הקפה באמצע לטובת ילד!
גם אם הוא צריך שינגבו לו בשירותים.
הילדים זוכים לקבל:
-הבנה ש גם לאמא יש צרכים.
סבלנות
- איפוק
כבוד לאמא.
אמא זוכה:
איפוס
טעינת אנרגיה
כמה רגעים של נחת
תעמדי על זה 3 ימים ותראי לאט לאט הם מפנימים.
אני לא מבינה איך מסתדרים ככה
זה ממש לא מובן ךי מאליו שאני צריכה לבא לכל המשרה כרגיל ולהשאיר תינוקות וקטנים ..לא יתאפשר ץמיד שבעלי יהיה- והוא גם בכוננות גיוס
זה נורמלי לקבל הקלות?
זה הגיוני להסתכן ולנסוע 30-40 דקות בשעות לילה מאוחרות בכבייש'ם לא אידאלים גם ככה?שאי אפשר לעצור בצד
מרגישה כאילו זה כזה מובן מאליו לכולם. ורק אני תוהה לעצמי איךך
בטח עם אפס שינה בלילה
אבל את רוב העובדים הטובים
רוצים לשמר
ואם לא
מקום העבודה הנ"ל לא ראוי להם