לא יודע מה המקור אבל גם הידברות פירסמו את זה..
*אישה*
כאשר הקב"ה ברא את האישה, הוא עבד עד הרגע האחרון ביום השישי...
בא מלאך ושאל: "מדוע אתה נמצא איתה כל כך הרבה זמן?"
ענה הבורא: "ראית את כל המפרטים שאני צריך לבצע כדי לתת לה צורה?"
● היא חייבת לעבוד בכל מיני מצבים.
● היא חייבת להיות מסוגלת לחבק כמה ילדים באותו זמן.
● חיבוק שיוכל לרפא כל דבר מברך חבולה ועד לב שבור.
● היא חייבת לעשות כל זאת רק בשתי ידיים.
● היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה והיא יכולה לעבוד 18 שעות ביום.
המלאך התרשם מאוד:
-"רק שתי ידיים. בלתי אפשרי!
-וזה הדגם הסטנדרטי?"
המלאך התקרב ונגע באישה.
-"אבל עשית אותה כל כך רכה, אלוקיי."
אמר הבורא,
-"היא רכה, אבל עשיתי אותה גם חזקה. אין לך מושג כמה היא יכולה לסבול ולהתגבר."
שאל המלאך:
-"היא יכולה לחשוב?"
ענה הבורא:
"היא לא רק יכולה לחשוב; היא יכולה להיות שקולה ולנהל משא ומתן".
המלאך נגע בלחייה:
-"קלי, נראה שהיצירה הזאת נמסה! העמסת עליה יותר מידי מטלות".
הבורא תיקן את המלאך:
-"היא לא נוזלת... זו דמעה".
שאל המלאך:
-"בשביל מה זה?"
ענה הבורא:
-"הדמעות הן הדרך בה היא מבטאת את כאבה, את ספקותיה, את אהבתה, את בדידותה, את סיבלה ואת גאוותה"...
דברים אלה גרמו למלאך התרשמות עמוקה:
-"אלוקיי, אתה גאון. חשבת על הכל. אישה היא דבר נפלא".
אמר הבורא:
-"למעשה
■ יש לה כוח שמדהים את האיש.
■ היא יכולה לנהל בעיות ולשאת נטל כבד.
■ יש לה שמחה, אהבה ודעות.
■ מחייכת כשהיארוצה לצעוק.
■ שרה כשהיא רוצה לבכות, בוכה כשהיא שמחה וצוחקת כשהיא פוחדת.
■ היא נלחמת על מה שהיא מאמינה.
■ אהבתה היא ללא תנאים.
■ ליבה נשבר כשבן משפחה קרוב או חבר נפטרים, אבל היא מוצאת את הכוח לאסוף את השברים להמשיך הלאה בחייה."
שאל המלאך:
-"אם כך, היא היצור המושלם?"
ענה לו הבורא:
-"לא. יש לה רק חיסרון אחד:
לעיתים קרובות היא שוכחת מה היא שווה."
*אישה*
כאשר הקב"ה ברא את האישה, הוא עבד עד הרגע האחרון ביום השישי...
בא מלאך ושאל: "מדוע אתה נמצא איתה כל כך הרבה זמן?"
ענה הבורא: "ראית את כל המפרטים שאני צריך לבצע כדי לתת לה צורה?"
● היא חייבת לעבוד בכל מיני מצבים.
● היא חייבת להיות מסוגלת לחבק כמה ילדים באותו זמן.
● חיבוק שיוכל לרפא כל דבר מברך חבולה ועד לב שבור.
● היא חייבת לעשות כל זאת רק בשתי ידיים.
● היא מרפאה את עצמה כשהיא חולה והיא יכולה לעבוד 18 שעות ביום.
המלאך התרשם מאוד:
-"רק שתי ידיים. בלתי אפשרי!
-וזה הדגם הסטנדרטי?"
המלאך התקרב ונגע באישה.
-"אבל עשית אותה כל כך רכה, אלוקיי."
אמר הבורא,
-"היא רכה, אבל עשיתי אותה גם חזקה. אין לך מושג כמה היא יכולה לסבול ולהתגבר."
שאל המלאך:
-"היא יכולה לחשוב?"
ענה הבורא:
"היא לא רק יכולה לחשוב; היא יכולה להיות שקולה ולנהל משא ומתן".
המלאך נגע בלחייה:
-"קלי, נראה שהיצירה הזאת נמסה! העמסת עליה יותר מידי מטלות".
הבורא תיקן את המלאך:
-"היא לא נוזלת... זו דמעה".
שאל המלאך:
-"בשביל מה זה?"
ענה הבורא:
-"הדמעות הן הדרך בה היא מבטאת את כאבה, את ספקותיה, את אהבתה, את בדידותה, את סיבלה ואת גאוותה"...
דברים אלה גרמו למלאך התרשמות עמוקה:
-"אלוקיי, אתה גאון. חשבת על הכל. אישה היא דבר נפלא".
אמר הבורא:
-"למעשה
■ יש לה כוח שמדהים את האיש.
■ היא יכולה לנהל בעיות ולשאת נטל כבד.
■ יש לה שמחה, אהבה ודעות.
■ מחייכת כשהיארוצה לצעוק.
■ שרה כשהיא רוצה לבכות, בוכה כשהיא שמחה וצוחקת כשהיא פוחדת.
■ היא נלחמת על מה שהיא מאמינה.
■ אהבתה היא ללא תנאים.
■ ליבה נשבר כשבן משפחה קרוב או חבר נפטרים, אבל היא מוצאת את הכוח לאסוף את השברים להמשיך הלאה בחייה."
שאל המלאך:
-"אם כך, היא היצור המושלם?"
ענה לו הבורא:
-"לא. יש לה רק חיסרון אחד:
לעיתים קרובות היא שוכחת מה היא שווה."
