כשיצאתי לרופא שיניים חבשתי כובע, אומנם כובע פידל קסטרו שחור מתון למדי, אבל אני מתקדמת לאט לאט
יום אחד אני אהיה בנאדם שהולך עם כובעים מגניבים!

ובהערת אגב, מה קורה לי?
אני מדברת עם אנשים בנחמדות, מפטפטת עם רופא השיניים על להקות ישנות ואהובות בזמן שהוא מכין את הכלים לסתימה (אני לנצח אהנה מההפתעה של אנשים כשהם מגלים שאני אוהבת הבי-מטאל ודומיו, משום מה אני נראית עדינה מידי בשביל זה, או דוסית מידי, עדיין משעשע אותי...) צוחקת עם המזכירה בזמן שאנחנו קובעות את התור הבא כאילו אנחנו מכרות ותיקות, ממליצה על הקורס שאני לומדת לאסיסטנטית שמתעניינת, וגולשת לדיון על הקרב העקוב מדם והעתיק ביותר של חתולים לעומת כלבים כחיות מחמד.
מה נסגר איתי?
זה מפחיד, בקצב הזה אני אגיע למצב שבו אני מתנהגת כאילו אני אנושית ומכירה בחוקי החברה
פיכסה⁦🤦🏽‍♀️⁩
זה באמת מביך אבל

הצחקתם אותי...