מן הסתם כתבו פה זה לא מכבר על הנושא אז מי שנמאס לו יכול לפרוש....
נתחיל מהרקע... אני בתנועה כבר זמן לא מועט, אני הייתי מבין מקימי הסניף שלי, אפשר לומר שאף שתי ידיי הדלות עזרו בבניתו (הרוחנית... גשמית בעז"ה בקרוב...). למדתי איפה שרובו של הסניף למד ובסה"כ הייתי די בעיניינים. עברתי ללמוד במקום אחר שאפשר לומר במילים עדינות שהוא פחות אליטסטי/מתנשא ויותר פתוח ותיכף אפרט את השוני. פשוט הרגשתי איך חייתי בצביעות וראיתי איך חברותיי ממשיכות לחיות כך. תשימו לב בדיוק על מה אנחנו מדברים בדיוני העומק של חבריא ב', למשל: אנחנו רוצים לעזור לעמ"י, אבל לא להיות באותו מקום איתם, "לעזור להם ולתת להם מהטוב והשפע שזכינו לו..מבלי להתקלקל ח"ו יש כאן בוודאי כמה אנשים שזה לא יישמע להם מוזר האמירות האלו, אז בואו אני אתן לכם את הדוג' הבאה שזה אותן בנות למשל שאומרות את המשפטים לעיל, בשנת שירות, אני במקרה לומדת עכשיו בעיירת פיתוח ויש שם הרבה בנות שירות, ואם יש סוג מוגדר של בנות שירות שלא סובלים אותם זה הבנות שבאות מהאולפנות ה"חממות" של הציבור הדתי, ולא מתביישות להגיד בפה מלא שבאנו לפה כי אנחנו מעולות, ואנחנו צריכות לעזור לכם המסכנים שלא זכיתם.... גיליתי שגם אני הייתי כזאת! גילתי שאני הייתי בתנועה ובסניף מתנשא, שכול ההורים למשל אכפת להם בדיוק מהחינוך של ילדיהם ולא שום דבר אחר, והתאכזבתי, וד"א גילתי שזה גם משפיע על הדברים הנעשים בתוך הסניף, על ההתנשאויות החוסר כבוד לבני אדם, השקרים שרצים, המריחות ודי לחכימא.... נשמע מבולבל אבל חכו שאתם תגיעו לנק' שתגלו את זה... יכול להיות שזה יהיה בעוד שנה חמש ואולי אפילו עשרים...
שלא תבינו אני מודה לתנועה על כל מה שנתנה לי וגם לסניף, אבל עכשיו מה לעשות, קצת מביך אותי להשתייך לכאן....