כאבים בצדגולדסטאר
יש לי כאבים בצד ימין כמו כאבי ביוץ עוד משעשיתי בדיקת הריון
עקצוצים דקירות כאלה לא משהו משתק אבל זה רוב היום מורגש
זה גורם לי ממש לחשוש מחוץ רחמי
הבעיה שהבטא לא במספר שניתן לראות משהו בא"ס..
הכאב הזה הוא לא בנדוקה אחת הוא לפעמים יותר למעלה לפעמים יותר במפשעה ויש לי רןב היום ץחושה של שריר תפוס גם באיזור הברך
אתן חושבות שיש לי מה לחשוש?
זה כאב שמרגיש כמו סיוץ/עקצוץ/דקירות עדינות/כאבים כמו כשיש גזים
משהו לא ברור
מותק. תנסי קצת לשחרראורוש3
ממה שעקבתי. מודה שלא הכל. הכל נשמע תקין ומעולה. תנסי לנשום נשימות עמוקות. להסיח את הדעת. חוץ רחמי זה כאבי תופת. הכל טוב.
אצלי יש עקצוצים כשאני לא שותה מספיקבת הרים
גם לי היה ככה בדיוקאני10
ונלחצתי כל כך, אבל הלכתי לאולטראסאונד והכל היה תקין.
לי אמרו שעדיף לא לעשות א"ס מוקדם מדי כי לא רואים עדיין דופק וזה מלחיץ, אבל בסוף יצא שהגעתי בסוף שבוע 5 וראו דופק, אבל מה שיותר חשוב זה שראינו שההריון תוך רחמי ונרגעתי קצת.

בכללי ראיתי את השרשורים שלך ואת ממש מזכירה לי את עצמי לפני חודשיים.. הריון ראשון, פעם ראשונה, הכל חדש ולא מוכר, פחד משתק מכל הדברים הרעים שעלולים לקרות.. מבינה אותך ממש.

לא יודעת לומר לך בדיוק מה עזר לי, אולי זה פשוט הזמן שעבר וראיתי שעוד שבוע הכל טוב ועוד בדיקה הכל תקין, והיום ב"ה יותר פשוט, למרות שהחרדות עולות מדי פעם.
אבל אם יש לך דרך להסיח את עצמך מזה אז ממליצה ממש, כי חבל שתהיי בחרדה הזאת שבועות שלמים. זה קשה ולא עושה טוב, ובאמת שלהעביר את הזמן ברוגע זה הרבה יותר נעים (לא אומרת שזה קל, ואני יודעת כמה לפעמים זה לא מרגיש שיש בחירה בכלל..).
שיהיה בהצלחה, והריון תקין וארוך וקל עם תינוק בריא ומתוק בסוף

[ועדיין אם יש לך שאלות תשאלי.. לא באתי להוריד אותך. זה מעולה שיש איפה לשאול! וזה גם עוזר עם הלחץ הרבה פעמים]
תודה יקירהגולדסטאר
אני מנסה לא לחשוב על ההריון באמת
אבל אז הכאבים האלה באים ומטרידים אותי ממש
הייתי אצל הרופא אבל כמו שכתבת מיקדם מידי ולא רואים כלום
אני יודעת שאני פראנואידית מאוד הלוואי אדע איך להרגיע את עצמי אוף
וואי זה תמיד ככהאני10
כשמנסים להירגע הכל עולה..
תנסי למצוא דברים לעשות, אפילו עם עוד חברות או מישהו - לדבר, ליצור.. פשוט שהראש יתעסק בדברים אחרים באופן טבעי ולא אקטיבית לחסום את המחשבות כי זה הרבה פעמים יותר מלחיץ.

אם היית אצל הרופא והוא עוד לא ראה אז תבקשי ממנו הפניה לא"ס שתלכי לראות עוד שבועיים נגיד רק לראות שהכל טוב (או שאת הולכת אליו פשוט?).

כאילו בכל מקרה צריך לעשות א"ס בשבוע 7-8, אבל אם הרופא שלך מבין אותך אולי הייתי מבקשת גם יותר מוקדם רק לראות שהכל תקין.
ואם הוא לא נותן - תנסי לא להילחץ (קל להגיד...), תעשי דברים אחרים, תחשבי מה משמח אותך ומרגיע אותך ותשתדלי להתעסק בזה, ובע"ה הזמן יעבור מהר ותראי את העובר הקטן והחמוד.
כן הוא עושה לא צריך הפנייהגולדסטאר
תראי כשאין כאבים נירא קל לי לא לחשוב ויש רגעים כאלה שאין
כשזה בא זה כזה תסביכים הראש רץ מחשבות
ברור..אני10
תזכרי שהכאבים האלה הם כאבים טובים, הרחם שלך גדל כדי להכיל את התינוק ולתת לו את כל הספייס והמשאבים שהוא צריך, וזה מלווה בכאבים וכל מיני תופעות לא בהכרח נעימות, אבל זה אומר משהו טוב בדרך כלל
בא"ס הראשון שעשיתי הרופאה ראתה שאני ממש לחוצה אז היא ישבה והסבירה לי את זה, והאמת שזה ממש עשה לי טוב.
בכללי מה שאמרו לי שהייתי בלחץ זה שיש כלל אצבע למה צריך ללכת לבדוק מיד - דימום, מים שיורדים וכאבים איומים.
השניים הראשונים די ברורים, השלישי קצת טריקי, במיוחד בתור חרדתית (זה נחשב כאב בסדר? אולי הסף שלי גבוה? אולי ההגדרה רחבה מדי? אעהעההההה), אבל באיזה שהוא מקום בפנים ידעתי מה זה כאב חזק אבל סביר, וניסיתי לזכור את ההסבר של הרופאה בכל פעם כזו
אבל כאב בצד אופייני?גולדסטאר
אצלי?אני10
אצלי עד עכשיו (כמעט שבוע 16) עדיין הרבה יותר כאבים בימין מאשר בשמאל.. (בשבועות הראשונים היה ממש רק בימין ואחכ התחיל להתאזן עם שמאל, אבל עדיין יותר בימין) וכבר עשיתי כמה בדיקות והכל היה מעולה. וגם אמרתי לרופא שכואב לי הרבה בצד והוא היה כזה - תראי זה לא נעים, אבל הכאבים האלה הם טבעיים..
לא יודעת אם זה אופייני באופן כללי לכל ההריונות שיש יותר כאבים בצד אחד, אולי אני יוצאת דופן, אבל אצלי ככה וב"ה זה בסדר
אולי זה הצד שבייץ אולי?גולדסטאר
מעניין ממש
כן מידי פעם התחושה עוברת לצד שמאל אבל בקמה נמוכה יותר
מעניין
מעניין..אני10
יכול להיות, לא יודעת אם יש דרך לבדוק את זה..
אם אפשר לנצלש שניהזוית חדשה
מה זה אומר מים שיורדים?
שאלה מעולה, גם אני שאלתי..אני10
והוא אמר "כמו שזה נשמע.. במקום מהמקום של השתן יוצאים מים מהנרתיק" זה היה לי קצת עמום אז קראתי אחכ והבנתי שזה באמת ככה..
ב"ה לא קרה לי ואני עוד רחוקה מאד מהלידה אז אין לי נסיון, אבל אולי נשים עם נסיון כאן יוכלו לתאר יותר טוב איך התחושה
גם בשבועות הראשונים זה משהו שיכול לקרות ?anonimit 123
חשבתי שזה כשההריון יותר מתקדם.לא בשליש הראשון...
לא נראה לי שאמור להיות בהתחלהאני10
הוא פשוט אמר את זה בכללי על "מתי לדאוג"
הבהלת אותיזוית חדשה
כי יש לי כמו טיפטופים כאלו...
כמו הפרשות אבל מרגיש שזה יוצא יותר בטיפטוף
לא כל הזמן, אלא מידי פעם...
לא אל תדאגיאני10
ממה שהבנתי ממנו זה אמור להיות משהו רציני לא סתם טפטוף.. גם לי יש מלא הפרשות, אבל הוא אמר שזה ממש מורגש.
שוב, אין לי נסיון בזה ב"ה אז לא יודעת לומר בוודאות, אבל הוא תיאר את זה כמשהו משמעותי ולא סתם הפרשה דלילה או טפטופים קטנים..
מצטערת אם הלחצתי 😬
אה אוקי... פיווו תודה!זוית חדשה
סליחה על ההלחצה..אני10
הכל טוב🤗זוית חדשה
כאב שמצריך בדיקה זה כאב שאת לא יכולה לתפקד איתואולי בקרוב
גם אם לקחת משכך כאבים שאת רגילה לקחת. ככה אמרו לי במיון. כל עוד הכאבים נסבלים זה כנראה בסדר. למה כנראה? כי כל עוד את לא בודקת כל דבר אפשרי כל רגע, את לא באמת יודעת מה המצב.. זה לא אפשרי, כל רגע לעשות אולטרסאונד או בדיקת דם או כי בדיקה אחרת, נכון? אז צריך לסמוך על הקב"ה ולהאמין שיהיה טוב. בהריון הרבה דברים, גם כאבים שונים, הם תקינים. אם ח"ו ח"ו יקרה משהו, כנראה תדעי וגם אם לא וזה יתגלה בבדיקה שגרתית כנראה זה בסדר. אין לנו שליטה על הכל בחיים, ככה ה' ברא את העולם. את עושה את ההשתדלות שלך בבדיקות השיגרתיות שאת עושה ובעז"ה הכל יהיה טוב.
ממני, שבטיפולים ועברה הפלות. וכל זה מחשבות שעוזרות לי.
היה לי בול ככה בהיריון הנוכחי.קול ברמה
והיה גם דימום, אז ממש פחדתי מחוץ רחמי.
הלכתי להיבדק וב"ה הכול היה בסדר.

מאוד יכול להיות שיש ציסטה קטנה או משהו כזה. אל תחשבי על האופציה הכי גרועה... (מי שמדברת ).
אם יש כאבים, ואת חוששת, תלכי להיבדק.
בע"ה הכול הכול בסדר.❤
מה זה ציסטה? סורי לא שמעתי על זה פשוטגולדסטאר
ציסטה זו בועת נוזלמקקה
נשארת לפעמים בשחלה אחרי הביוץ היא יכולה לגרום לכאב אם היא גדולה. לרוב היא לא מסוכנת ונעלמת בהמשך
אבל אם הרופא עשה לך א"ס הוא היה רואה אם יש
וזה כואב ככה מרגיש?גולדסטאר
מה שאת מתארתמקקה
נשמע לי כאבים רגילים של תחילת הריון
ציסטות יכולות לגרום ללחץ וכאב בצד, קצת קשה לתאר
זה ממש לא מורגש במאמץ יותר במנוחהגולדסטאר
נגיד התקלחתי שטפתי כלים כל הזמן הזה לא הרגשתי כאב
עכשיו ששוכבת, קצת מעקצץ
לי פעם הייתה ציסטה כתוצאה מהביוץ,קול ברמה
והרופאה לא טרחה לומר לי עד שאמרתי שקצת כואב לי באזור השחלה.
צודקת, מתקנתמקקה
אם זה גדול ויש לזה משמעות קלינית הוא בטח היה אומר
משהו מאוד שכיח.קול ברמה
בועה עם תוכן נוזלי שנמצאת בשחלה. לרוב נספג לבד. יכול קצת לכאוב...
נשמה זה נקרא מיחושים.. בהריון יש מיחושים..תיתילאחרונה

תחשבי שבאולטראסאונד זה לפי ימים... 8+1 8+2.. בכל שניה קורה בגוף משהו... הגוף חייב לעבוד ולפעמים זה גם מורגש.. ומעבר לזה בהריון יש יותר גזים, יותר לחץ על הבטן... בקיצור כל מה שאת מרגישה לגיטימי לגמרי. 

 

 

וגם אני כותבת לך שוב, בהריון יש תקופות ארוכות מאוד של חוסר בהירות. לא עושים אולטראסאונד כל שעה ויש תקופה ארוכה עד התנועות. ממליצה לך לחשוב איך את עוברת את התקופה הזאת בלי לחץ (שהוא בטח לא מועיל, נגיד משהו לא בסדר. מה תעשי עם זה עכשיו? זה שלב ממש מוקדם..) ואולי אפילו לשקול איזשהו טיפול תומך. 

חייבת לפרוקאנונימית בהו"ל

אין אותי יותר פשוט אין. בעלי עובד כל יום כל היום אני עם הילדים שבתוכם תינוקת בת שלושה שבועות. אין לנו עזרה הילדים חרדתיים עוד מעם כלביא, והמלחמה הזאת רק נציפה הכל עטד יותר. אין אפשרות כמעט לצאת בטח לא בשעות שאני לבד איתם יש פה הרבה אזעקות יחסית והם לא ממושמעים. וכשבעלי מסיים לעבוד הוא עייף כבר. לפני שתגידו אז אין פה בייביסטריות הם הפכו לזומבים של מסך, עצבניים ורבים כל היום. המצב הזה רק מציף למה כמה דחוף חלקם צאריכים טיפול וזה חייב לחכות כמה חודשים מכל מיני סיבות.

אם כל זה לא מספיק חמותי כל יום שולחת לי הודעות אם הכל בסדר ואיך אני מרגישה. זה נחמד מצידה אבל אין לי פניות לענות פעמיים שלוש ביום למישהי שהקשר שלנו מנומס וקר פשוט בגלל חוסר כימיה מוחלט.

אני שבורה בנפש אני לא יכולה יותר לשמוע את הילדים שלי. אמרתי לבעלי שאני הולכת. אני לא יכולה להישאר כבר. הדבר היחיד שאני רטצה זה להיכנס לחדר מלא כלים ולשבור את כולם

ועוד משהו.. זה משכב לידה אז צריך לשכבאוהבת את השבת

אבל בשכיבה אפשר גם להיות על הספה בסלון

לספר סיפורים

להניק תוך כדי..


חשוב ישהיה לך הרבה זמני מנוחה ושינה

אבל כשלא

הילדים מאוד רעבים לנוכחות שלנו

ולכן לספר סיפור בשכיבה או לשחק איתם קצת טוקיו וכזה בשכיבה גם שומר עלינו וגם נותן להם הרבה..

על מה מגיע לך צל"ש היום?מכחול
מחשש לזיהוי - בארגון ציבורי מלמעלהשושנושי
אשמח לכל טיפ לניקוי תנורצלולה

מתביישת לחשוף כמה זמן לא עשינו ניקוי רציני לתנור🤭 אז המצב שלו די גרוע.

איך אתן מנקות את התנור? איזה חומרים צריך לקנות?

אשמח לשמוע מנסיונכן🤗

לא. בליהמקורית
החומר הוורוד זה אם בקיטורית לא תועיל
חייבת רגע איזון בחשיבה שלילאאא מובן לי

אבל לא מצליחה

לא מצליחה!!!

מנסה להיכנס לראש של אותן אמהות שבאמת מעודדות פתיחה של המסגרות

ועוד מדברות שצורה כל-כך לא נעימה לקרוא!

עכשיו באמת,

אני חיונית,

בעלי במילואים,

הילדים (6) אצל הסבתא הזאת והסבתא הזאת

והגדולה אצל אחותי

אתם כבר מבינות את הלופ!

לא מסוגלות לחשוב על פתיחת מסגרות.

ויש כאלה שאני מכירה זה שיח חזק אצלנו

שמדברות "שיפתחו כבר את המסגרות אין לי כוח אליהם"

"מי ישמע אין פה אזעקות בכלל"

היה באמת כמה בודדים

אבל עדיין! עדיין!

ואוווו

קשה לי השיח הזה

וסליחה אם אני נשמעת ביקורתית

אבל שמתי לב שבדור שלנו ממש אין כח לגדל את הילדים

או שאני טועה? הפעם השאלה ברצינות… ולא ממקום של ביקורת

אולי למישהי יהיה משהו לרשום לי שיפקס אותי.

למה כולנו מותשות מהילדים שלנו?

הרי היו מלחמות, וגם הסבתות שלנו גידלו כמות יפה של ילדים

וסבתא שלי מספרת לי שלא התלוננו על כלום אף פעם


מה שונה הפעם? למה זה קורה לנו? איפה זה התפספס?

יש מלחמה. מלחמה. למה כל מה שמעניין אותנו זה מסגרות????

ברורררר גם אני!שוקולד פרה.
הייתן שוכרות דירה עם ממ"ק לתקופהאנונימית בהו"ל

קצרה,

רחוקה מהבית שלכם והדירה פשוט ****ריקה****?

אין שם מקרר וגם לא מזרון.

אין לנו משפחה שם.


היתרון היחיד הוא שיש שם ממ"ק ונוכל ללכת לשם במקרה של אזעקה.

מצד אחד אין לי כבר כוח, פשוט לא יכולה יותר עם המצב הזה אבל תוהה אם לעבור לשם יעזור לי.

לא נוכל לבשל או לשמור במקרר, אין משחקים וכו וכמה כבר אפשר להביא ברכב שגם ככה יהיה עמוס במזרונים ואוכל.


משתגעת מרוב התלבטות.........

נמאס לי מהמצב הזה

מה האפשרות כרגע? יש מקלט?אחת כמוני
מה זה ממ"ק? זה כמו ממ"ד?מתואמת
אפשר להתייחס לזה כמו קמפינג... להביא כירת גז ניידת, אולי צידנית ובכל פעם לקנות קרחומים, שקי שינה ומזרני שטח או אפילו שמיכות פוך...
ממק זה מרחב מוגן קומתיהמקורית
אם ככה, אז זה באמת תלוי מה המצב עכשיומתואמת
אם אין בכלל-בכלל אפשרות להתמגן בבית הנוכחי, אז כן כדאי לשקול את המעבר הזה, לפחות לזמן קצר. אבל אם יש אפשרות כלשהי, אז זו יותר מדי טרחה בשביל משהו לא מספק עד הסוף...
בדיוק בגלל זה כתבתי שהייתי מחפשת משוהמקורית

אחר

יש המון דירות שאנשים מסבלטים בכל מיני אזורים בארץ. עם ממדים, מרוהטות וכו'

חבל ללכת על האופציה הראשונה

עוד שעה חיפוש באינטרנט היא תוכל למצוא אופציה יותר נוחה. לא חבל..?

כן? גם בתקופה זו קל למצוא סבלט עם ממ"ד?מתואמת
אשמח שתמצאי לי אנונימית בהו"ל

לא מוצאת כבר מעל שבוע.

המקומות היחידים שמצאתי זה כל מיני דירות יוקרה ב-15,000 שח לשבוע

תרשמי אזור, בשמחה אנסה לעזור לךהמקורית
מרכז או שרון, תודה!אנונימית בהו"ל
תסתכלי פההמקורית
סאבלטים - אזור רמת גן גבעתיים תל אביב ראשון ובת ים והמרכז | Facebook

כבר ראיתי כמה אופציות אבל אין לי פייסבוק לבקש בשבילך מספר

לאהמקורית

תחפשי משו אחר

יש קבוצות פייסבוק של סאבלטים הן פתוחות גם למי שאין לו פייסבוק

חפשי לפי איזור ובטוחה שתמצאי משו טוב יותר

אני לא הייתי עושה את זה.ממתקית

עדיך לרדת למקלט בכל פעם

כנראה שאין להם מקלט זמין...ככה אני מבינהיעל מהדרום
הילדים לא יורדים למקלט ואני לא יכולה להרים את כולםאנונימית בהו"ל
גם לממק תצטרכי לסחוב אותם..טארקואחרונה

לא נשמע לי פתרון יעיל

הייתי עושה את זה רק בדירה עם ממד שאפשר להשכיב את הילדים שם ולא להצטרך להזיז אותם בכלל.

לא...שם פשוט
בע"ה תמצאו משהו טוב יותר❤️
לא חושבת. זה להחליף צרה בצרהאמאשוני

זה בלי סוף בלתמים.

עדיף דירה בבניין עם מקלט (בקומה סבירה)

במקום יחסית שקט בארץ.

לרדת למקלט פעם ביממה זה יותר סביר מלהיכנס לדירה ריקה ולהתחיל להתארגן על ציוד.


שיקול בעד, אם זה כולל גם את פסח, אם אתם נערכים ואורזים ציוד כמו שצריך

ודואגים למקרר זמני וארונות/ מדפים זמניים.

וזה חוסך לכם לנקות את הבית אז אולי יש בזה תועלת.

הילדים לא מוכנים לרדת למקלטאנונימית בהו"ל
אני לאשלומית.

אלא אם אתם גרים באזור מאוד מופגז ואין לכם שום פתרון אחר.

נשמע לי טירוף

כן, יש פה הרבה אזעקותאנונימית בהו"ל
הפיתרון האחר הוא לישון באופן קבוע במקלט ציבורי וזה כבר לא אפשרי
מה עושים עם ילדה שלא הולכת לישון?כורסא ירוקה

בת 2.8 וכל הרדמה איתה זה שעות.

היא עייפה, אבל שונאת לישון. היא בורחת, מתחבאת, קופצת, רוקדת, שרה, משתוללת. עד שלא תופסים אותה פיזית ומחזיקים אותה במיטה (בעדינות) היא לא מפסיקה לזוז, אבל אז היא מתחילה לבכות ולצרוח. אם עוזבים אותה היא מנסה להעיר את אחים שלה, לגנוב להם את השמיכות. וכשהיא מבינה שאין ברירה וצריך לישון חוזרת לבכות. שכן נהיה איתה, שלא נהיה איתה, שהיא רוצה שמיכה אחרת, שהיא רוצה את השמיכה הקודמת, שהיא רוצה דוקא את אבא, שהיא רוצה דוקא את אמא, או סתם לבכות באופן כללי, אבל בכי של צרחות.

זה החריף עכשיו במלחמה אבל זה תמיד היה ככה.

ההרדמה איתה לוקחת שעות על גבי שעות, אנחנו מסיימים כל ערב מותשים לגמרי.


מבחינת שנצ בכללי במעון היא שונצת כל יום אבל גם מתעייפת יותר, אז נראה לי שזה מתקזז.

עכשיו היא בבית, פחות שונצת ופחות מתעייפת. אבל הרבה הרבה יותר מעייפת. 

אצלי אם ישנים ב17:30, לרוב מתעוררים אחרי כמה שעותיעל מהדרום

לק"י


והבן שלי בן 3.5 לפעמים נרדם בצהרון, ועדיין יכול ללכת לישון בשמונה. זה משתנה.

אם היא עייפה בצהריים, אפשר לנסות להשכיב לשנ"צ בשעה מוקדמת.

בנות שנמעמנות מחלבי הנקה. ממה עוד אתן נמנעות?אוהבת את השבת

כי זה עוזר

אבל פתאום היום יש לו ממש כאבי בטן.. נראלי כי אכלתי אתמול מרק עדשים..

באסה לי אבל להימנע מקטניות כח אני ממש אוהבת וכי זה בריא..

אז תוהה אם זה יכול להיות באמת זה..?


סליחה יצא לי מבולגן..

אני מקפידה על קטניות ולא על חלבי, ניובורןחצי שני
לא נותן לערוךחצי שני

חלבי אני לא מקפידה כי קשה לי מידי אבל קטניות ממש גורמות לדעתי לגזים לתינוקות אז ממש משתדלת להימנע במקסימום. במיוחד כשאת רואה שזה מיד אחרי

אני בדיוק עכשיו מנסה גם.אנונימית בהו"ל
נמנעת מחלבי כמעט הרמטי, וראיתי באופן ישיר שקטניות עושות מיד כאבי בטן (עדשים, פלאפל,  דברים שלא חשבתי..(
אני חושבת שקטניות כן משפיעמישהי מאיפשהו

וגם ירקות מצליבים (כרוב, ברוקולי, כרובית).

מהדברים האלה נמנעתי

לא נמנעת אבלאפונה

שווה לנסות קטניות מונבטות

זה ממש פשוט וכיף להנביט.

מה את. מנביטה? ואיך?אוהבת את השבת
אני מנביטה רק עדשיםאפונה

כי זה מה שאנחנו אוהבים לאכול טרי (בסלט)

ומערכות העיכול פה לא רגישות במיוחד אז אני לא טורחת להנביט לבישול.


איך מנביטים -

משרים את הקטניות במים (משך ההשריה תלוי בגודל, מ3-4 שעות לעדשים עד 12 שעות לחומוס/שעועית)

מעבירים למסננת, שוטפים ומנערים טוב טוב, כי אם נשארות עודפי מים בתוך המסננת זה מתעפש.

מכסים ומחכים בסבלנות.

בימים חמים משקים פעם ביממה (בתוך המסננת ומנערים כנל).

עדשים ינבטו תוך גג יומיים, תלוי במזג האויר, ושעועית-חומוס יכול לקחת גם שבוע וצריך להזהר יותר שלא יתעפש. אם זה מסריח קצת - ישר לפח.

כנסה.. תודה על ההסבר!אוהבת את השבת
תמיד מתעפש לי כי לא עשיתי במסננת.. אנסה במסננת באמת

מעניין אם לא יעשה כאבי בטן..


ונראלך אפשר לבשל למרק מונבטות?


אני ממש אוהבת מרקי עדשים ירוקות/כתומות/אפונה וכו..

בטחאפונהאחרונה
כל תינוק זה שונהשיפור
אצל אחד הילדים שלי קטניות עשו כאבי בטן. אז נמנעתי בערך חצי שנה.

מבואסתמולהבולה

מרגישה תינוקת שבכלל מתבאסת מזה

יש לנו יום נישואים היום לכבוד זה קמתי עם אנרגיות חיוביות,מה שלא היה אתמול למשל

בעלי מה זה לא מתייחס, עייף,מותש

אני מבינה שהחגיגה תהיה בקטנה-המצב מובן

כל שנה אני היוזמת ,גם בימי הולדת-אם לא אני, לא יהיה כלוםםםםם

השנה הבהרתי מראש שהוא יוזם

הזמנתי עוגה חלבית לערב ואני רואה שמצידו ממשיך בשגרה כרגיל

ורק מנגן על כך שאחרי פסח ושתיגמר המלחמה...שהוא רצה אבל פרצה מלחמה....

לפני המלחמה היו תירוצים אחרים...

זה מבאס אותי ברמות

זה אופי. אני מודעת לכך שהוא לא רומנטיקן עכשיו ולא יכולה לשנות אבל הוא יודע כמה ציפיתי למשהו פיצי אפילו ביוזמתו! זה מגיע אחרי מלא שיחות

מצפה לקצת יחס,אפילו שוקולד עם מכתב יכול לשמח אותי ממש

הצעתי שנזמין ארוחה חלבית שווה (זה היה התכנון שלי מלכתחילה אבל לא הסתדר)אז הוא אומר למה? זה יקר..אני אקנה בערב פיצה או טוסט וזהו


אני כבר מוכנה עם כרטיסי שיח שאני הכנתי,מכתב ארוך ועוגה שווה שהזמנתי ממעצבת עוגות

והכי חשוב-מצב רוח טוב בכוחחחחחח, וקשה לי ממש

זה מוריד לי את כל החשק למשהו

בא לי רק לישון ...

וואי...איזה מבעס שזה ככהיעל מהדרום

לק"י
 

תגידי לו, שלך זה חשוב. שיכבד את הרצון שלך.

אבל אני תמיד תוהה לעצמימולהבולה

אני גדלתי כך-שחוגגים כל דבר

הוקלט

אז כנראה שזה לא בר שינוי 😓

מה זה "הוקלט"?יעל מהדרום
לק"י

אני מאמינה שרוב הדברים ברי שינוי.

הוא לאלפניו ברננה!

מחובר

+ תיקון אוטומטי


חיבוק @מולהבולה🩷🩷🩷

אהה🤦‍♀️ יפה שהבנתיעל מהדרום
וואו ממש עבודת בילושאפרסקה
יפה לך 😅
בתור מישהי שאצלה לא חגגו כל דברבאתי מפעם

זתומרת ציינו אבל לא עכשיו סעודות,

ואצל בעלי כל אירוע היתה הפקה של מלא אוכל וזה...

הוא מאוד ציפה ממני הרבה שנים, כמה שאני מנסה אני לא כזאת, לא גדלתי לזה, זה מעייף אותי, מרגישה שלא בא לי להשקיע כ"כ זה כמו עוד משימה, עוד עול בנוסף לכל העולם של החיים 😅

אין לי בעיה שנעשה משהו כיף אבל לא שתהיה עלי המשימה להכין עוגה/ לקנות מתנה/ להזמין ארוחה...

בקיצור , מאוד מבינה את הבאסה שלך רק באתי להציג את הצד השני. 

אפשר לומר משהופה משתמש/ת

בתור מי שגם בעלה לא חשב לחגוג ימי הולדת..ומאוד דומה למה תשיארת גי הוא לא מגיר ולא גדל ככה

ואני הכי ההפך


והסברתי וכו

ולא כזה עזר

ובסוף ערז

אבל לא באופן מטורף תמיד


תלוי


מה כן

לדעתי כשאת משקיעה ככה קצת בעודף ומכינה משחק ועוגה ממעצבת בעיני בתחושה שלו לא נאשר לו כבר מקום

הוא ירגיש עלוב להביא שוקולד ופתק

נמשע אשת מחפשת לשמח אותו באופן שמשמח אותך

וזה גם לא נותן לו תחושה שרואים אותו

אולי תשאלי אותו בהזדמנות אחר

לא עכישו

מה י שח אותו.. איך הוא רוצה לחגוג ארועים

ותסבירי מה את

ותמצאו מתכון משלב..

וואיתקומה

זה באמת נשמע ממש מבאס❤️


אני כן אגיד, שאני חושבת שזה לא עובד להגיד למישהו איך לאהוב. זאת אומרת, מאוד קשה להגיד לבן הזוג - תעשה ככה וככה, תיזום בצורה כזו או אחרת, תקנה לי מתנה או תארגן פעילות.

פשוט יש אנשים שזה לא האופי שלהם

ואם הקשר שלכם טוב, ואת מרגישה אהובה ורק ספציפית בהקשר הזה זה לא הולך לפי החלום, הייתי משחררת קצת את החלום של איך את רוצה שזה יראה, ומנסה לבנות יחד משהו שמתאים לאופי של שניכם.


מכתב וכרטיסי שיח זה מושקע מאוד! אבל יש אנשים שזה לא מדבר אליהם, אפילו להיפך. והם יכולים להיות בני הזוג הכי אוהבים בעולם, אבל זה לא הסגנון שלהם, וכל ניסיון לגייס אותם לזה פשוט מוביל לתסכול משני הצדדים.


אז חיבוק על הבאסה! אני מבינה אותך ממש

אבל בהנחה שהמקרה כאן נקודתי והוא לא רחב יותר בהקשר למערכת הזוגית שלכם, הייתי מנסה לראות אם אפשר לעשות התאמות לשניכם ולא רק לפי מה שאת מדמיינת❤️

כן כן לגמרי שחררתימולהבולה

ברוך ה' כבר כמה שנים ששחררתי

אבל מדי פעם זה צף ועולה

במיוחד בזמנים מאתגרים כמו עכשיו למשל

שאני הכי זקוקה לתשומת לב

אגב הוא לא יודע על מה שהזמנתי... זו הפתעה

בסוף כן קנה לי איזה שוקולד שאני מאוד אוהבת (באמת חסר לי סוכר בגוף חחח)

מתנה כבר קניתי -לעצמי- לפני שבועיים 🙂

את זה למדתי לעשות מראש

בזמנים לחוציםאמאשוני

מאוד קשה לצאת מהמוכר ולרכוש הרגלים חדשים.

מבינה שדווקא עכשיו את הכי צריכה את זה, אבל דווקא עכשיו הכי קשה לצפות לזה.

חבל שיום נישואין יהפוך להיות מבחן לזוגיות.

מה שיהיה, יהיה.

העיקר שתהיו ביחד, בכל התפאורה פחות משנה מה עובד ומה פחות, העיקר זה אתם והאנרגיות.


בהצלחה ומזל טוב!!

אני חושבתהמקוריתאחרונה

שליום נישואין במסגרת מלחמה, כשאתם לא מורגלים ממילא בחגיגות זה טו מאצ' ואז הפער עוד יותר מורגש

גם בעלי לא רגיל לחגיגות וגמני לא

אז ביום נישואין בדרכ לא חוגגים ככ, בטח שלא בזמן למרות שמבחינתו אין בעיה שאודיע לו שיוצאים לאנשהו..


אבל בשנתיים האחרונות בימי הולדת אני קונה לו עוגה שווה ובלונים בשביל ההשקעה וכותבת ברכה יפה ואני רואה שזה עושה לו הרגשה טובה


אז לדעתי - אם אתם לא מורגלים תתחילי בקטן

ותהיי קשובה לכח שלו, והאמת לא הייתי שואלת אותו אם להזמין. הייתי מזמינה וזהו.. ואני בעד לחגוג גם במועדים מאוחרים יותר אם בסוף החוויה תהיה יותר טובה מאשר חגיגה במועד, ומתנה - תשלחי לו חודש לפני מה את רוצה כבר. זה ייתן לו זמן להתארגן על זה


חיבוק♥️


אולי יעניין אותך