תופעת הדתלשים (והנוער נושר) כפי ששירה רואה אותה.
אשמח לקבל הבנות נוספות.
הבוקר ניסיתי למצוא קונוטציה חיובית למושג נוער נושר. והבנתי שבעצם המשמעות הראשונית של המילה "נושר" באה מעולם הצומח- העץ משיר את עליו, העלים נושרים מן העץ.
הנשירה הזאת קורית לרוב בעונת הסתיו, בתפר שבין הקיץ לחורף, ולאחריה העץ מתחדש ועלים חדשים מבצבצים וצומחים.
אני רוצה להאמין, ואני כבר מאמינה, שגם ה"נשירה" שיש היום תוביל לצמיחה מחודשת ולגילוי מחדש של כל נער ונערה את עצמם. וגם, שהעץ ימשיך לעמוד איתן ברוחות סוערות ולמרות נשירת העלים, וימשיך להתחדש ולפרוח (בבחינת וחמושים יצאו וכו... כן יש גם בחינה כזאת).
אז ככה.
הסיבות להתדלשות. מהן?
הראשונה: שעמום כללי מהתורה ומההלכה. כפי שהגדיר יפה חוני.
סתם, אין לנו כח לחוקים האלה, אנחנו לא לא מבינים את משמעותם, ולא מבינים למה עלינו לסבול אם אפשר להנות וכו'. גם אל תדברו איתי על עולם הבא כי עולם הבא לא מוזכר בשום מקום בתורה ואני רואה כאן רק את העולם הזה. שאפשר להיות בו חופשי ולהנות או להיות דתי ולסבול. ואני מעדיף להנות מהחיים כי חיים רק פעם אחת.
השנייה: חוויה של פגיעה מינית, בילדות או בנערות, ולרוב: חוסר יכולת קבלה של ההורים את הפגיעה.
זו יכולה להיות הצדקה של המעשה / האשמת הנפגע / הגנה על הפוגע ולפעמים פשוט חוסר אמפטיה, חוסר קבלה, אי הגשת סיוע עזרה וטיפול.
השלישית: חיפוש המקום המתאים לי (ילדים להורים חוזרים בתשובה).
לדעתי פעם היה נפוץ יותר והיום פחות, אבל עדיין קיים.
מה הקשר בין הורים חוזרים בתשובה לבין התדלשות? אפשר לומר, רצון של הילד לחוות דברים שההורים שלו חוו ועכשיו הם לא מרשים לו, ומים גנובים ואסורים ימתקו. (וגם, אם אתם עשיתם את זה, למה לי אתם אומרים לא לעשות?)
אבל אני חושבת שיש כאן סיבה אחרת, שלציבור הדתי יש אחריות עליה, והיא: חוסר קבלת החוזרים בתשובה לתוך החברה הדתית. הרבה מאוד חוזרים בתשובה לא מוצאים את מקומם בעולם הדתי, קשה להם להתקבל ולהיטמע בנוחות בתוך הקהילות. כתוצאה מכך, גם הילדים מרגישים הרבה פעמים לא בנוח ו"לא בבית" בחברה הדתית ולכן הם פונים לחפש את מקומם בחברה אחרת.
הרביעית: רוב הדתלשים שיצא לי להכיר מוגדרים באופן רשמי או חובבני נוער נושר. ולא אמור להיות קשר בין שתי ההגדרות, אפשר לעזוב את דרך התורה ולהמשיך ללמוד עד כיתה י"ב, לסיים בגרויות בהצלחה, לעשות צבא, תואר וכו'. אפשר גם להיות דתי נושר או חילוני נושר, ובלי קשר לדת. אבל ממה שאני רואה סביבי, נערים ונערות שעוזבים את דרך התורה בגילאי 13-19 חותכים והולכים עד הקצה השני. כאילו אומרים, לא די ליל להיות חילוני, אני אלך עד הסוף, אעשן, אסתפר תספורת מיוחדת (מיוחדת! לא כל חילוני רגיל מסתפר בתספורת מיוחדת), אעשה קעקוע, נזמים, עגילים... כאילו שהוא חייב לעשות את כל האסור האפשרי בשנה- שנתיים הראשונות בתר דתלש. כאילו שאם לא אעשה עכשיו הכל אני עדיין לא חילוני אמיתי. ואולי זאת מן הוכחה כזאת, לעצמי ולסובבים, שהנה לכם (ולי), אני חילוני גמור! תפסיקו לשכנע אותי להפסיק, תפסיקו לנסות להחזיר אותי בתשובה, להעיר, לתת ביקורת. אני גדול, אני מבין, אני מחליט על עצמי ואני אעשה מה שאני רוצה.
ו- אני שם עליכם פס! קצוץ! (בתספורת) וקעקוע לקינוח.
עצוב. לא יודעת.
הנקודה הזאת היא בעצם לא לגמרי סיבה למה ילדים נהיים דתלשים, אבל היא קצת מסבירה למה הרבה מהם הולכים כל כך מהר לקיצוניות השנייה.
החמישית: לעיתים (לדעתי די נדירות) מתעוררות שאלות באמונה.
שאלות על השגחה, על אמיתות התורה, על משמעות החיים וכו'. לא תמיד יש מי שמחפש תשובות לשאלות, לפעמים קיימות רק השאלות עצמן. אבל אם כבר עלו שאלות "ולא נמצאו" תשובות, זו גם יכולה להיות סיבה לעזיבת דרך התורה.
השישית: רווקות מאוחרת.
אין מה לעשות, בורא עולם ברא אותנו כך שגבר זקוק לאישה ואישה זקוקה לגבר. זה גופני וזה נפשי וזה עמוק. אני לא יודעת את העומק, ולעולם גם לא אדע הכל, אבל העולם בנוי בתבניות ומשוואות של זכר ונקבה וכשאיש נמצא בלי אישה הרבה שנים, וכשאישה נמצאת בלי איש הרבה שנים, זה קשה. ולמה קשה? כי התורה מגבילה ובגבולות התורה לא יכול להיות חיבור בין איש לאישה בלי נישואין. אז כדי לפתור את הקושי יש כאלה שמעדיפים לעזוב את גבולות התורה.
(אף פעם לא הייתי בן אז אני לא יכולה לומר בוודאות אבל יכולה לתאר לעצמי שלגברים זה יותר קשה מאשר לנשים. ואני גם לא רוצה להגיד בנקודה הזאת ממה שאני רואה סביבי כי אני לא מכירה מספיק רווקים ורווקות מבוגרים. מכירה מעט והם דוסים, אבל לא רוצה להשליך על הכלל)
השביעית ולבינתיים אחרונה: אקדמיה. לימודים באקדמיה.
לא מכירה מקרוב אבל כך שמעתי מהרב יהושע (בנוסף לנקודה הקודמת) ויכולה להבין למה.
עד כאן הסיבות שעלו במוחי בנוגע לשאלה מדוע ילדים עוזבים את דרך התורה ונהיים דתלשים.
לגמרי אשמח לשמוע ולקרוא תובנות נוספות, אם יש לכם הערות על מה שכתבתי כאן, הוספות, מחקרים, דיוקים ועוד.
אשמח גם לשמוע מכאלה שבעצמם עזבו את דרך התורה מדוע הם עשו זאת. כלומר שכל אחד יספר על עצמו. אם מצאתם את עצמכם באחת הנקודות, אם כתבתי משהו שאינו נכון לדעתם, אשמח לדעת.
(בבקשה אם אתם מגיבים תכתבו איפושהו בהתחלה או בסוף את הגיל שלכם ואולי גם איך אתם מגדירים את עצמכם. זה יעזור לי להבין).
תודה לך!