בעצם כבר די חציתי אבל אם אני אצא עכשיו אני אתמכר לזה ואז כבר לא תהיה דרך חזרה
לא תהיה דרך חזרה?
מי לעזאזל צריך שתהיה? כאילו קריטי לי להמשיך לצעוד בדרך הזאת.
אני כלום.
אני גמורה.
אני מאמינה שאין תקנה כבר.
השאלה היא מתי הזקן הכסיל יבין גם הוא וישחרר אותי.
מעניין אם יש איזשהו מקום שאליו מגיעות נשמות חצופות ומגעילות במיוחד, כמו תהום הנשייה כזה, אבדון, מקום שממנו לא חוזרים, ולא זוכרים בו, ולא מרגישים.