אם כי בהמשך התברר לי שההגדרה ל"דתיה" היא די נזילה...

הוא סיפר לי למשל שהיא לא תדליק טלוויזיה בשבת, אבל אם הוא מדליק אז היא תתיישב לידו ותראה ביחד.

הם הולכים למסעדות שמגישות אוכל לא כשר (ממש בשר חזיר), אבל היא תזמין מנה שעשויה מבשר פרה...

(אני לא מנסה לרמוז חלילה שזה ככה גם אצל זוגות מעורבים אחרים! דיברתי ספציפית על זוג אחד שאני מכיר)

יש מישהו שאני מכירה תקופה ארוכה, אנחנו נפגשים הרבה כבר כמה שנים במסגרת של מה שאנחנו עושים בחיים. יש בינינו קשר מאוד טוב ותקשורת ידידותית טובה, יוצאים מידי פעם עם שאר החברים וכ"ו.. בשנה האחרונה לא יצא לנו כמעט להיפגש בגלל הקורונה אבל ממש לאחרונה חזרנו לפעילות ושוב אנחנו מתראים.

אתמול הבחור התקשר אלי ואמר שאני מוצאת חן בעיניו והציע לי לצאת איתו, מהשוק יצאה לי תשובה מגומגמת ומעורפלת של - לא יודעת.. ואיך זה יכול לעבוד.. הוא ענה שהוא מוכן לעשות הקרבות (בגבול מסויים) כמו לשמור שבת ושחבל שהקשר הזה יתפספס, הוא אמר שהוא נמשך אלי ורוצה שנכיר יותר ונבדוק אם זה עובד.

למען האמת, פעם פעם היה בינינו משהו שאיכשהו התמסמס ואז מאוד הייתי בעניין ומצד שני גם נרתעתי בגלל הפער הדתי (ואותו דבר מהצד שלו..). עם הזמן התרחקנו קצת ושמנו הכל מאחור וחזרנו לעבוד ביחד כמו כלום והייתי בטוחה שכבר אין בינינו כלום. מאז אני התחזקתי יותר בדת וכן בא לי מישהו שיבין אותי (שזה משהו שמפריע לי יותר מהקטע הטכני של איך אפשר להסתדר..).

מצד אחד באמת יש בינינו כימיה טובה כמו שלא היתה לי עם אף בחור שיצאתי איתו, וחבל לי גם שזה יתפספס. 

מצד שני, לא בא לי להימרח בתוך קשר שלא ברור אם בכלל יכול לעבוד, הוא בן 35 וגם אני כבר לא ילדונת. מחפשת משהו אמיתי.

זקוקה להתיעצות

והוא לא באמת ישמור שבת, מניחה שהוא מתכוון לכך שהוא יכבד כשהוא נמצא איתי.. 

זה באמת משהו שאני צריכה לחשוב טוב אם אני רוצה להיכנס לזה ועד כמה אני יכולה להכיל את זה

ובפרט מהכיוון שציינת.

כלומר, מי שאצלה הענין הדתי אינו רק כמה מעשים "טכניים" שעושים עליהם פשרה - אלא דבר מהותי בחיים,

אז להתחתן לכתחילה עם מישהו שנניח יכבד את טהרת המשפחה, השבת והכשרות - אבל כל הענין האמוני, הרוחני, אינו תופס אצלו מקום, זו לכאורה בעיה.

וזה שהוא אומר כעת ש"נמשך" אלייך, לא נראה לי סיבה טובה דיה להתחתן..

[אם כי את מצטטת ממנו, שגם הוא אומר את זה רק כמוטיווציה להכיר יותר אם באמת שייך]

יתכן שאפנה אליכן כשאצטרך,

@באפיק
@חולת שוקולד
@נגמרו לי השמות

תודה ♥

זה לא כמו כל פער אחר, אלא תפיסת עולם שונה לגמרי. זה עולם ערכים שונה, שמגיע ממש עד לבסיס של הנפש (מה תפקידנו בעולם? איפה נכנסת ההנאה אל מול ההלכה? איך נראית השבת? ומן הסתם עוד הרבה הבדלים).

הרבה אנשים יגידו שכאשר עולם הערכים כל כך שונה, אז אין שום בסיס לבנות עליו את הבית, וכלל לא ירצו להיכנס לזה - אפילו אם מכל שאר הבחינות יש התאמה.

אם אני מחפש בזוגיות משיכה פיזית למשל, אז שום דבר לא משנה מלבד השאלה האם בן/ת הזוג יפה בעייני (בכוונה הבאתי דוגמה קיצונית, אני חלילה לא רומז שמישהו פה חי ככה).

אם אני מחפש בזוגיות בית שתצא ממנו אמירה מסוימת, בית שיהיו בו ערכים מסוימים - אז זה עולם ומלואו. אדם שמבחינתו חילול שבת זה דבר שמכאיב לו בלב בגלל האמירה שיש בזה (כאילו אין בורא לעולם, או שמא יש בורא אך הוא לא נתן לנו את התורה, או שהתורה לא נצחית וכו') - אז בשבילו זה הרבה מעבר לוויכוח פרקטי איך תיראה השבת בבית.

כמו שיש נשים שרוצות להתחתן דווקא עם אברך, לא בגלל משהו פרקטי (הן לא מתכוונות לשאול אותו שאלות על מסכת יבמות), אלא כי חשוב להן שככה הבית ייראה, מבחינתן זו הדרך הנכונה. 

בתווך, כמובן, יש עוד אינסוף אפשרויות. 

הייתי רוצה שלבן זוג שלי יהיה איזה בסיס רוחני משותף, שאני אוכל לחלוק איתו את האמונה והכיסופים שלי לקב"ה בלי שאני אצא יצורה פרימיטיבית. בא לי שגם לו יהיה את זה. 

אבל אולי מצד שני @חולת שוקולד צודקת וזה עניינים שלי מול ה'

אם הוא מעט לכיוון החילוניות, ואת מעט הרבה בכיוון של רוחניות - לדעתי, לא בטוח שזה הולך להיות לך קל...

אנסה להסביר:

א. כולנו שחקנים בזמן החיזור וההיכרות. כן, כולנו, בצורה כזו או אחרת.

אחרי החתונה וירח הדבש, לומדים להכיר את בן הזוג ה"אמיתי". בחלק קטן מהמקרים, מופתעים לטובה, והוא הופך לנסיך. בחלק מהמקרים - הוא משתדל להמשיך להיות כמו בזמן "וארסתיך לי לעולם", משתדל.  אך ברוב המקרים - לומדים להבין שכולנו שחקנים, והחיים חזקים יותר מההשתדלויות, וההרגל עושה את שלו. לצערינו.

ב. תחשיבי רגע , חמש שנים אחורה, חשבת שתסכימי להכיר מישהו ברמה רוחנית כזו ? לא נראה לי. פשוט הלב משוחד כעת [גיל, היכרות ארוכה...].

ג. איך היית מגיבה אם חברה שלך, הייתה שואלת אותך אם כדאי "להפגש" עם בחור חילוני ? מה היית עונה ?

ד. נכון, יש הרבה מאוד זוגות שהצליחו. הרבה מאוד. ולעומתם - לא מעט שמישהו נאלץ לעבור צד. היית רוצה לקחת את הסיכוי/סיכון ?

ה. כמו שכבר כתבו, גם כשבחור חילוני, "מסכים" לכבד את הצד שלך, וללכת לקראתך, מה זה אומר בשבת ? בגידול הילדים ? ומה אם יבקש ממך ללכת לקראתו בשבת ?

והשוואה קטנטנה לחיים. וסליחה מראש.

הרבה עוברים באדום, מידי יום, או ב"כמעט אדום",  ולא קורא להם כלום, לרובם הגדול. לא היית עוברת, נכון ?

והנמשל מובן.

ובכל מקרה, שיהיה בשעה טובה, לכי בעקבות הלב והשכל הטוב !

זה ממש לא "כמו כל פער אחר"..  

לפחות אצל מי שתופס את המרכזיות של האמונה בחיים.

הצד התורני אינו איזה "פרט אישי", זה מייסד גישה אל הכל, מלבד שזה בסיס משותף אלמנטרי.

חינוך הילדים, זה אחד הביטויים. וחינוך הילדים, זה לא רק לאיזה בי"ס הולכים.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.