וגם בירושלמי בשקלים לגבי לחם הפנים שאף על פי שאינו מתקלקל (גם זה באותה משנה) לא סומכים על הנס ולכן לא משתמשים בחומר שמזרז קלקול.

העיקרון הוא שצריך אחריות, לא סומכים על הנס וגם לא מקווים לנס לפני שיש בו צורך אלא מראש נזהרים שלא להגיע למצב הזה.

אני חושבת שמגיעים לשם כל כך הרבה אנשים מהרבה מקומות,

שאי אפשר לסמוך רק על אנשים בהתארגנות,

חייבים גם לסמוך קצת על ה'.

"איתמר אביי אמר ננעלו תנן רבא אמר נועלין תנן מאי בינייהו איכא בינייהו למסמך אניסא אביי אמר ננעלו תנן כמה דעיילו מעלו וסמכינן אניסא רבא אמר נועלין תנן ולא סמכינן אניסא"

וההבנה הפשוטה (כלומר על פי פירוש רש''י) היא שהמחלוקת היא אם הדלתות ננעלות דרך נס או שנועלים אותן.

אבל אולי המחלוקת היא אם יוזמים נעילה לפני התמלאות או שכשבר מממילא מלא ואין ברירה אז נועלים, והנס המדובר הוא לגבי הצפיפות. זה מסתבדר עם הלשון "כמה דעיילו מעלו וסמכינן אניסא" שלא ממש מסתדרת עם פירוש רש''י.

וגם בהמשך הגמרא מובא "תנו רבנן מעולם לא נתמעך אדם בעזרה חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד והיו קוראין אותו פסח מעוכין" כך שסביר שזה ההקשר.

בבית המקדש זה היה מאורגן, היו מחלקים את כולם לשלוש כיתות וזה היה מתנהל בסדר מופתי. ולכן, אחרי ההשתדלות הזאת גם כשמדובר בכל כך הרבה אנשים לא אמור להיות אסון ח"ו.

אבל, כתוב שפעם אחת היה איזה סיפור ומישהו נרמס בבית המקדש למוות (מישהו אחד...!!) וקראו לאותו פסח "פסח דמעוכין", רק בגלל מישהו אחד...!!!

וכל זה כשמדובר על שלושת הרגלים שאין ברירה אלא להביא את כל העם כי מדובר במצווה, אך כאשר לא מדובר במצווה דאורייתא וזה מחלוקת אם בכלל יש עניין להגיע באותו לילה, כדאי להימנע מדברים כאלו שיכולים חלילה להגיע לכדי אסונות. (זאת אומרת, אין בעיה שיהיה אירוע במירון, רק שיהיה מסודר ולא שפשוט ידחסו אנשים....משהו שממש העציב אותי אתמול כשראיתי סרטון של אפי במירון כמה ימים לפני והוא הראה כמה מקומות של הדלקה ואז הוא הראה את המקום של ההדלקה של "תולדות אהרון" ובדיוק כשהגיע אליהם אמר משפט: "לפעמים אתה לא מבין איך נכנסים כל כך הרבה אנשים" או משהו כזה....פשוט מזעזע...)
שנזכה לעלות עם כל עם ישראל לרגל בבניין בית המקדש במהרה בימינו...!!

אך עדיין, זו מצווה דאורייתא-וזה לא.

ועוד, שזה לפעמים מגיע עד לכדי "עבודה זרה"...

וגם, ירושלים היא מקום השראת השכינה, וחלילה שלא נהפוך את מירון לעיקר...

נכון, יש לרשב"י זכויות עצומות ויש עניין גדול להגיע לקבר שלו, אך לדעתי זו הגזמה העניין שעושים מקבר הרשב"י עד כדי שאנשים שוכחים את ירושלים שהיא העיקר.

וברור שבירושלים היו ניסים וברור שגם ברשב"י זה שעד עכשיו לא היו אסונות כלל זה נס גדול, וזה שהאירוע עכשיו נגמר ב-45 מתים שכואב לי על כל אחד ואחד מהם, זה גם נס, זה היה יכול ח"ו לא עלינו להיגמר עם יותר הרוגים, וזכות רשב"י הגנה עלינו, אך "אין סומכין על הנס", וצריך לפחות לעשות השתדלות של סדר וארגון מינימלי, של יצירת מקומות מפלט ולא שתהיה רק כניסה ולא תהיה יציאה, כמו שהיה לצערינו באסון וכו'...וכו'...נכון, אחרי כל זה, בסופו של דבר צריך סייעתא דשמיא, אבל גם אז לזכור שלהגיע למירון זו לא מצווה דאורייתא ושלא צריך לקחת סיכונים. בבית המקדש זו מצווה דאורייתא, ואחרי שעשינו את ההשתדלות שלנו-אפשר די להיות בראש שקט שלא יקרה אסון, שהרי כתוב: "עומדין צפופין ומשתחווים רווּחים", אך במקום שהכל תלוי בזכות צדיק, אי אפשר להיות בראש שקט, שזה לא ציווי א-לוקי, וכל שנה היה יכול להיות שרשב"י "זרק אותנו מכל המדרגות" כמו שקרה השנה. (עדיין לא ממש ראש שקט, וחייבים להיזהר שלא חלילה תהיה אפשרות לאסון, ולעשות את כל השתדלותינו, אך מעבר- אפשר להיות סמוך על ריבונו של עולם כשמדובר בעלייה לרגל...)

סליחה על החפירה...😅

ובאתי רק לבקר שנייה, אם לא ברור....

ולקחו את זה רחוק מדי עם הסיכון?

וכן, יש לא מעט אנשים עם נטייה לסמוך על ההשגחה (או על הצדיק...) ולזרוק אחריות.

אבל אני לא חושב שזה מה שקרה במקרה הזה (כן יש בזה בעיות אחרות).

הקיר קרס בגלל שדחקו עליו אנשים??

מזעזעעעע

והלוואי שיתעוררו מחשבות

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.