משגע אותי שיש אנשים (ב'ה לא חושבת שיש הרבה) שבחרו להתחתן, ואח"כ הם לא מקדמים את עצמם בשביל מקצוע ועבודה. חיים בתחושה ש'נסתדר ויהיה בסדר'.. בחייאת תתעוררו על עצמיכם! כסף לא גדל על העצים. צריך לעבוד ולהתאמץ ולשאוף להגיע כמה שיותר רחוק.
אין לכם שאיפות? חלומות?
שנייה אחרי שהיא אומרת לי שבגלל ששניהם לא עובדים חמותה הביאה לה כסף לקניות, היא אומרת שבעלה לא רוצה לעבוד הרבה שעות.. מה זה לא רוצה? בחייאת יש לך ילד, צריך לפרנס!! אז מה תמשיכו לשבת שניכם כל היום בבית, ולחיות על חשבון ההורים? מילא היה אברך, אבל הוא לא! למה לא ללכת ללמוד ולהתפרנס בכבוד?
וואי משגע אותי החוסר שאיפות הזה. עזבו שבעיני עבודה זה הרבה יותר ממשכורת, זה לתרום לחברה, זה לצאת לראות אנשים, ובעיקר להתחשל, להתמודד עם דברים, אבל כמובן גם משכורת.
מילא הייתם רווקים וחיים לעצמיכם, אבל ברגע שבוחרים להתחתן ואח'כ להביא ילד, צריך לקחת אחריות ולהביא פרנסה, נקודה.
ומי שזה לא מתאים לו, אז סליחה אבל אולי לא מתאים לו להתחתן. קח אחריות על החיים שלך.
