הזוי, ומעט שחצני, אבל את הכותרת הזו לא חשבתי שאכתוב אף פעם.
אני נראית טוב לפי הרבה מחמאות שמקבלת, גם אם אני אחרי עלייה במשקל
והאמת אוהבת איך שאני נראית , גם עכשיו. לא אובססיבית ברמות למראה, מטופחת קצת. לא מעבר.
אך משום מה, בדייטים, לא הולך.
לי זה נראה, חוסר מציאת חן שלי בעיני הגברים.
זה גברים שאני לא עפה עליהם מלכתחילה, אבל לא פוסלת דייט ראשון, ומנסה, כי אולי יש משהו מעבר.
אבל כנראה שהם לא מתלהבים ממני, בדייט עצמו, לא מסתכלים הרבה, הם מסיימים ראשונים את הפגישה(
בד"כ אחרי שעה-שעתיים).
וזהו , מרגישה ממש מכוערת איתם, שאני לא מספיקה.
או כמו שהיה לי היום, שהבחור הנחמד, על הדייט הראשון, היה קצת שקוע בבנות שעברו מולו לכמה רגעים.
אני יודעת שהאופי שלי נחמד, אני קשובה, חייכנית, לא מרצה, ואחת לגמרי ששווה לפחות לנסות להשיג אותה,
אבל לא יודעת מה קורה בדייטים עצמם..
הבעיה היא אולי, גם שהיה לי מישהו בעבר( לא בן זוג) שהיה מסתכל עליי נון סטופ, במשך שנים. בלי הגזמה,
לא משנה, כמה צעירות יפות ופנויות (שרדפו אחריו ללא בושה) היו מסביבו.
לצערי, זה לא הלך, למרות שהמצב שלנו היה מסובך( פער גילים, סטטוס משפחתי ..) וזה משהו שהשלמתי, בכאב גדול אמנם.
אך, הגבר הזה הציב רף גבוה מאוד לגברים האחרים, מאוד קשה, אם מישהו לא מהופנט ממני, בוא נגיד ככה.
לא רוצה שכל גבר יעוף עלי עכשיו, אבל לפחות גבר שיוצא לדייט, שראה תמונה אמיתית לפני, כן מצפה שיסתכל לפחות 80%
מהדייט יהיה בקשר עין..
אולי להיות ביצ'ית זה מה שמושך, לא יודעת, אני כבר מיואשת.
היא צריכה הקשר