אצלי כולם עושים ככה

לפעמים מעדיפים למשל שהאבא יצחצח להם שיניים ולא אני וכל מיני שטויות כאלה ואחרים

גם הקטנה שלי

לילה שלם יכולה לקום להניק ולטפל ובבוקר שבעלי בא היא רצה אליו

היא כבר למדה שהיא רוצה אותי זה אוכל ובעלי זה הפינוק

אבל מעבירה ולא לוקחת ללב (זה כבר קרה כלכך הרבה פעמים שפשוט לא שווה את זה ומבינה שאין לזה משמעות ממשית)

בטח את לא צריכה להיפגע מגיל חודשיים, בעזרת השם הוא עוד יחייך לך

ולא יפסיק לחייך,בקיצור תהיי הכי רגועה בעולם הכל בסדר איתו.

כזה מתגלגל, שמח, של גיל כמה חודשים, שמתלהבים נורא?

זה היה לילד שהיא לא ראתה בחיים עד אותו יום! איך נעלבנו! עד היום שנינו זוכרים את זה 

יצירה ממה שיש בבית

הכנת אוכל-קישוט קאפקייקס או משהו בסגנון

שאחד מהילדים יכין ריקוד וילמד את כולם

הגדולים זוכרים מה יש בשוק פורים בבית הספר?

בכל אופן, התחנות הקלאסיות:

מחט בערמת שחת

חדר חושך

מציאת מספר (בתוך לוח עם הרבה מספרים בכל מיני גדלים)

קליעה למטרה

(יש עוד, כבר לא זוכרת...)

הבית ייראה כאילו עברה עליו מלחמה (מה שנכון, סוג של)

אבל העיקר שהילדים יהיו מאושרים🥰

אם נשארו בקבוקים משבת, ממלאים רבע בקבוק מים,

מסדרים במשולש ומפילים עם כדור.

מסדרים מסלול מסולסל, אפשר עם מגנטים, קשקשים, חבל, מה שיש בהישג יד.

נותנים להם מראה (לא פיצית) ובעזרת המראה הם צריכים ללכת אחורה לאורך המסלול.

(אם לא מובן אשמח לפרט, כי זה פשוט וקלאסי לשוק פורים ביתי)

באולינג

קליעה למטרה

לחפש זוג לנעל בתוך ערימת נעליים

למצוא מילה/ תמונה בתוך דף מלא מילים ותמונות

הליכה על צעדים מודבקים על רצפה תוך הסתכלות במראה

מחט בערימת שחת

מסלול מכשולים

לזרוק כובע על "ראש"/ טבעת על מקל

או שהןעברו למקום מוגן.

כדאי לברר ספציפית לפי בית חולים.

חולים. מבחינת חדרי לידה, אשפוז וכו' 

מנסה לחפש ולא מצליחה למצוא. אם את יודעת איפה את רוצה ללדת אפשר לברר ישירות מולם

אולי משהי יודעת מה קורה בבתי חולים בירושלים?

מבינה שעין כרם החדרי לידה הרגילים ממוגנים?

אבל כשאני חושבת על זה לעומק - אני מעדיפה שאחיותיי וגיסותיי (ובנותיי בבוא העת) יעברו לידות קלילות וטובות, ושאני זו שאקח את כל "הסבל המשפחתי" בנושא הזה...

כי למה שגם אני וגם הן נסבול? אם הן יסבלו גם כן זה לא יעזור לי להרגיש טוב יותר עם הסבל שלי...

(וב"ה שבנושאים אחרים אני לכאורה הרווחתי יותר מהן, ואולי הן מקנאות בי...)

אני פשוט אוהבת את בנות משפחתי, ובעיקר - הן מפרגנות לי ומחבקות אותי על הקשיים שעברתי, וזה מה שהכי חשוב...

יכול להיות שגיסתך לא מספיק מנסה להבין אותך ולפרגן לך, ולכן עוד יותר קשה לך עם "החיים הקלים" שלה?

(אני גם הבכורה במשפחה, וגם התחתנתי מוקדם יותר בפער גדול מכולם, אז אני מרגישה חצי אמא שלהן, ואולי מזה נובע הרצון שלי לגונן עליהן...)

אבל קליל זה לא...

גם לידה מהירה, בלי זירוז או תפרים יכולה להיות קשה מאד, ועם שאריות שליה.

ודיכאון אחרי לידה - גם אני מקנאת במי שאין לה יש הרבה גורמים לזה, ולידה קשה היא רק אחד מהם...

בכלל לא פשוט לי. והיו לנו כל מיני משברים בעקבות זה.

לכל אחד יש את הניסיונות שלו, ולא תמיד רואים מבחוץ...

אוהבת כשמגיעים רגעי קנאה

כי זה שם זרקור על איפה כואב לי בנפש

זה רגע של הארה

הבנה מה מטריד את הנפש

זה חצי הדרך לריפוי ושיפור החיים

לא תמיד אפשר לשנות נתונים

בעבר וודאי שלא

לפעמים גם נתוני הווה ועתיד

לא ניתנים לשליטה

אבל הנתונים לא בהכרח קובעים את איכות החיים

אלא הבחירה מה לעשות איתם

איך לתכנן את החיים

מה ללמוד וליישם בהם

גם כשיש נתונים מורכבים

החיים יכולים להיות מאושרים

ספציפית לעניין לידה

מתוך 4 לידות

חוויתי אחת שדומה למה שתארת (לידת הויבק שלי)

אבל הלידה הטובה שלי היתה הלידה האחרונה

כי הגעתי אליה הכי מוכנה נפשית

(ולמרות שהיו בה קצת סיבוכים)

ספציפית לעניין הלידות בדרך כלל אין בחירה, אבל כן יש בחירה איך להסתכל על זה. והתובנה הזו בהחלט יכולה להועיל בעניינים אחרים.

תודה לך!

ואיך זה קשור אליך?

יש עוד כאלה שיולדות ככה.. ויש כאלה אחרת ואף לידה לא דומה לשניה. גם אצל אותה אישה.

אגב פעם היתה לי לידה כזאת שתוך שעתיים ילדתי, זאת הלידה הכי טראומתית מכולן.. זה שלא היה ניתוח או תפרים או שאריות שיליה או לא יודעת מה-לא אומר שהלידה היתה קלילה.

וחוץ מזה שכל מה שמנית שם זה קצת יותר, איך נאמר, נדיר... כך שבאמת מגיע לך הבנה, הכלה, עזרה וחיבוק.

אני לא מכירה אפליקציה שחוסמת קבוצות או פונקציות בוואטסאפ אבל ממליצה על פמילי לינק שמאפשרת לחסום אפליקציות לא רצויות וגם מגבילה שעות.

הנחוצות.

לחברה יש.

טלפון מקשים, בגדול טיפש, אבל יש בו מה שצריך- מוביט, טלפון, ווצאפ, וויז וכו.

טיקטוק אין איך להוריד שם חחח.

יותר קל בעיניי מכל מיני אפליקציות חסימה על מכשירים רגילים. 

לגבי חסימה של וואצאפ

יש סינונים שיכולים לחסום צפייה בסטטוס

יש כאלה שחוסמים גם צפייה בסרטוני ווידאו וגישה לקישורים

ככה שכל עוד לא מצרפים אותו לקבוצה הוא לא יוכל להצטרף. 

יש פלאפונים שאפשר רק להתקשר ולשלוח הודעות, זה פתרון ליצירת קשר עם ההורים.

אבל בעיני בגיל הזה צריך גם להיות ערים לזה שאם לכולם יש ווטצאפ, זה יכול ממש לבודד אם אין.

אם יש ווטצאפ אי אפשר להגביל הצטרפות לקבוצות.

אבל כן אפשר להתנות ווטצאפ בזה שיש לכם גישה לווטצאפ, ואתם פעם בכמה זמן מסתכלים ביחד בקבוצות,

יש פלאפונים חצי טאצ' שיש בהם רק ווטצאפ ואין שום אפשרות להוריד אפליקציות אחרות, בעיני בגיל הזה זה הפתרון הכי מוצלח.

ואפשר סמארטפון עם פמילי לינק ולחסום את כל האפליקציות חוץ מווטאטפ.

והכי חשוב בעיני בגיל הזה, במיוחד כשרוצים להציב גבולות שלא מקובלים בסביבה החברתית שלו, זה לתקשר איתו על זה, להציב גבולות חד משמעית, אבל גם לשמוע אותו.

שיואמי חצי טאץ

רק עם האפליקציות שאנחנו צריכים

בנק, מוביט, פנגו וכו

ואין אפשרות להוריד עוד אפליקציות

לא נראלי שיש דרך לחסום וואצפ חלקית

"לוקחים אחריות" שמצעסקים  המון עם אתגרים המסכים בדורנו, ממה שהבנתי כן ממליצים לקנות סמארטפון אם לכולם יש..

בעצם זה הדרך להיות מחובר חברתית היום ואם רק לא אין כנראה שהוא משלם על זה מחיר גבוה בפן החברתי...

ולא בטוח שזה גם משתלם לכם חינוכית

עכשיו הוא לא בטיקטוק

עוד כמה שנים יהיה בן 18 ויעשה מה שבא לו ואולי ירצה "להתנקם" על כל השנים שהיה חסום למרות שכולם היו שם, ורק הוא היה בחוץ ואז ייכנס לזה בלי שום איזונים..

עדיף לבנות את האיזונים יחד איתו מול המסכים ולא למנוע ממנו הכל ואז הוא ייפול לתוך כל האתגר הזה לבד בלי שום חסמים ואיזונים...

זה מה ששמעתי מלוקחים אחריות ובכלל התובנות שלהם מאוד מעניינות ומאוד מחכימות..