^_^ | ערוץ 7

^_^חסרת טאקט

אם אין עליות בלי ירידות

אנחנו בעצם מתפללים לירידות?

נראליילדה של אבא

אנחנו מתפללים שיהיה לנו כוחות להתמודד עם הירידות

ולהצליח לעלות מהן, לא להישאר בהן.

נראלי עדיף לעלות בלי לרדת, לצמוח מטוב ולא מקושיחיוךך

"ואל תביאני לידי ניסיון"

^ ^חסרת טאקט

תמיד אומרים שממשברים גדלים.

ואם אין משברים אז לא גדלים?

מכירה מישהו שחי בלי משברים?ילדה של אבא

וכן, לדעתי אם אין משברים קשה מאוד לגדול.

אם יקחו תינוק בעגלה כל הזמן וגם כשהוא יגדל אף אחד לא יטרח להוציא אותו מהעגלה ולהגיד לו- עכשיו תלך לבד.

אז הוא לא יגדל, הוא לא ידע ללכת.

אפשר לגדול גם בלי משבר אבל זה דורש רצון חזק ברמותבימאית דמיונות

זה אומר לשנות את עצמך למשו יותר טוב רק לפי משו ששמעת\קראת\אתה רוצה, ואין לך דירבון אחר נוסף.

המשבר בעצם מעודד עליה

^ ^חסרת טאקט

#שאלות זעתר

טוב, נו, רק הודעה אחת, אל תהרגו אותי....תות"ח!

סליחה שאני לא כותב את המגילות שלי כמו שאני תמיד כותב, רק בקצרה אכתוב מה שנראה לעניות דעתי השפלה...

יש מלאכים.

מלאכים הם שליחים של הקב"ה, הם נשגבים ואין להם כוח בחירה-הם פשוט עושים את רצונו יתברך.

בדר"כ מדובר במלאכים טובים שמרפאים (רפאל) או עושים שליחויות להיטיב, אולם יש גם את מלאך המוות, שכתוב בגמרא: ""הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות", שהוא מבצע שליחויות לא טובות, הוא מוגדר כרע.

אך עדיין, מדובר על כוח ועל "מלאך", הוא ממש מכונה "מלאך" שהקב"ה שולח.

למלאכים אין כוח בחירה והם אינם עושים נחת רוח כמו שבן אדם שבוחר בטוב עושה, משום שאין להם בחירה ולכן "תורה לא ניתנה למלאכי השרת" כי "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה-תבלין", ואילו למלאכים אין יצר הרע והם אינם יכולים להתחבר לתורה ולהשתמש בה למטרתה.

אפשר לומר, אם כך, שזו הסיבה שיש יצר הרע, שיש "ירידות", שיש "נפילות", משום שזו ההגדרה של הבן אדם, שהוא נופל, ובגלל הנפילות, או אם אפשר לומר בגלל זה שהוא בוחר בטוב למרות שיכול לבחור ברע, זה מה שהופך את המעשה למשמעותי הרבה יותר ועושה לקב"ה הרבה יותר נחת.

כתוב: "שבע יפול צדיק וקם", וכתוב במסכת ברכות: "ואהבת את ה' א-לוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"- "בכל לבבך"- בשני יצריך- ביצר טוב וביצר רע וכו'...".... רואים מהמשנה שצריך לרתום את הכוחות הרעים לעבודת השם.

וגם הרב זצ"ל אומר כך, שהכוחות "הרעים" של האדם הם רעים רק כאשר הם משולחי רסן ושולטים בך, אך אם אתה תנתב אותם לעבודת השם ולדברים חיוביים, זה יביא דברים טובים וזו חובתך לעשות כן, שכן הקב"ה נתן לך את הכוחות הללו כדי שתשתמש בהם, וכתוב: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו"... (הוא רק מסתייג ואומר שרק במקרה שאדם איבד כל פרופורציה של רע והגיע למקומות לא טובים כך שהוא לא יכול לנתב את הכוחות האלו לטוב, צריך לכרות את הענף של הרע, אך זה חבל וזה לא מצב אידיאלי ולא מצב טוב, שהרי עדיף שאדם ינתב את הכוחות הרעים לטוב, כמו שצריך, וזה יקדם אותו הרבה יותר....)

וגם ראיתי פירוש נפלא שאומר שגם היצר כביכול "רוצה" שתנצח אותו, שתשלוט עליו, שיהיה נשלט תחת יצר הטוב ויגיע למקומות טובים, שהרי אם לא כן אז לא היה אפשר לרתום את אותם הכוחות למקומות טובים לולי רצו הם כך, שהרי כתוב במפורש "אמר רבי יצחק: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, שנאמר: 'רק רע כל היום'. אמר רבי שמעון בן לקיש: יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו, שנאמר: 'צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו'. ואלמלא הקב"ה שעוזר לו - אינו יכול לו, שנאמר: 'ה' לא יעזבנו בידו'". (סוכה נב ע"א-ע"ב)", וכמו שלא יוכלו לרתום סוס פרא לעגלה ואפילו אם ישתלטו עליו לשנייה הוא יתפרע בחזרה וישתחרר, ועובדה שיש אנשים שמסוגלים לשלוט ביצריהם וכתוב: "איזהו גיבור הכובש את יצרו". אמנם, הקב"ה עשה שתהיה משיכה חזקה ליצר הרע וצריך להתגבר ולהיות חזקים כדי לנצח אותו, אבל זה התפקיד שלנו לנצח אותו ולהשתמש בו לטוב ולדברים טובים, ולנצל את הכוח של העליות והמשברים כדי להתרומם, וכתוב: "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" וכן מרבים לצטט: "'אין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יוכל לעמוד בו' "( עיינו בשרשור הזה...'אין הקב"ה מעמיד אדם בניסיון שלא יוכל לעמוד בו' - בית המדרש)

בכל מקרה, ירידה היא דבר טבעי שקורה לנו כבני אדם ואנו צריכים לנצל את הדברים הטובים שבזה כדי להתעלות.

מה מטרתינו, אם כך...?

הרי בכל מקרה כתוב: "אין צדיק בארץ ולא יחטא"?

וכן כתוב: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך"...

וכן כתוב במסכת חגיגה דף ה' עמוד א' כשהיא מביאה פסוק מאיוב: "רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי (איוב טו, טו) הן בקדושיו לא יאמין" (תרגום: רבי יוחנן כשהגיע לפסוק הזה היה בוכה וכו'....)

התשובה היא שאנחנו צריכים להתעלות בנקודת הבחירה שלנו.

לכל אחד יש נתוני פתיחה, סביבה מסויימת שגדל בה, כוחות נפש ומתנות מסויימות שהוא קיבל מהקב"ה וכו'....(כל אחד מה שקיבל מן שמיא, בלי השוואות...)

ע"פ זה, וע"פ רצונו של אותו בן אדם ועמלו, נקודת הבחירה שלו נקבעת.

מי שגדל בבית של רבנים גדולים לא הייתה לו נקודת בחירה כמו של מי שנולד למשפחת פשע והייתה לו התלבטות אם לעשן סמים או לא.

נכון, נקודת הבחירה של אותו בן של רב יותר גבוהה.

אבל זו לא חוכמה, הוא התחיל עם נקודת פתיחה יותר גבוהה, אך מה שנמדד אצל הקב"ה זה העמל, ולכן כמה אותו בן אדם התאמץ ושינה והתקדם, ע"פ הוא מקבל את שכרו: "לפום צערא אגרא"..(תרגום: לפי הצער, השכר).

לכן, אנחנו צריכים לדעת שאם אנחנו בנסיון כזה או אחר, אנחנו צריכים להתעלות, אנחנו צריכים לנצח את היצר, אנחנו צריכים להיות יותר קדושים, ובבד בבד לזכור שאנחנו בני אדם ואחרי החטא ה' עדיין איתנו (הרבה פעמים היצר הרע מנפח את החטאים ומצמצם ומקטין את המצוות הרבות שאנו עושים....) ואחרי שזה קרה צריך לזכור את השיר: "מה שהיה היה העיקר להתחיל מהתחלה" ואחרי החטא לקחת את הדברים הטובים בנפילה, במשבר, אחרי שעברנו אותו, וכך לפחות אותו חטא לא היה לשווא, לפחות בזכותו השתנית והתקדמת, ופעם הבאה אתה תצליח הרבה יותר ולאט לאט אתה תעלה את נקודת הבחירה שלך.

משל למה הדבר דומה?

לכושר: בן אדם עושה סטים של תרגילי כושר מסויימים. הוא עושה בהתחלה את המקסימום שהוא מצליח ורושם בצד. למחרת הוא עושה שלושה סטים של 70% ממה שהוא הצליח. (100% שלוש פעמים ישחק, צריך לאזן). אך אם הבן אדם נשאר תקוע עם אותו מקסימום ואותם אחוזים הרבה זמן, זה לא שווה. צריך שאחרי שבוע-שבועיים המקסימום ישתנה ויהיה יותר גבוה מלפני כן. אנחנו באנו לעולם להתקדם: "אדם לעמל יולד"-צריכים להתקדם כל הזמן בעבודת השם ולא לעמוד במקום אף פעם, כי ידוע שהחיים הם כמו אופניים: אם קשה לך-סימן שאתה בעלייה, אם קל לך סימן שאתה בירידה, ואם אתה עומד במקום-אתה נופל", וכמו שהמסילת ישרים אומר שכמו שבן אדם לא מסתפק בענייני העולם הזה במועט, ואומר שדיו להיות בין הפחותים ולא להשקיע יותר מדי, אלא הוא רוצה להיות במובחרים, מכל בחינה חומרית, כך גם בענייני רוח, שלא יסתפק במקום של בינונים בעולם הבא, כמו שהוא שואף גבוה פה בארץ, שישאף גם בענייני הקודש ובמקום בעולם הבא ירצה מקום מכובד.

כמו שכתבו פה, כתוב: "אל תביאני לא לידי נסיון ולא לידי בזיון"- שאנחנו איננו מעוניינים בנסיונות. מה זאת אומרת? שאנחנו מעדיפים להימנע מנסיונות ועדיף שנתקדם בדרך הטובה והרגילה ולא נצטרך איזה משבר או נפילה כדי להתקדם. אך מה לעשות, אנחנו בני אדם, וכמעט תמיד נצטרך באיזה עניין דחיפה או סטירה במצב הגרוע כדי שנתעורר ונשוב בתשובה, ולכן מן ההגיון שהנסיון הזה בוא יבוא. איננו צריכים לחפש נסיונות, ואסור לנו להיכנס לנסיונות, כמו שכתוב: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", וכן אסור לו לאדם להכניס עצמו למקום סכנה. לפעמים, זה לא בא בתור סטירה, אלא יותר בפן החיובי, דהיינו דחיפה, שנתקדם עוד יותר ובזכות הנפילה הזאת או הנסיון הזה נעלה עוד יותר בסולם המעלות.

וזה שכתוב בגמרא: "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים".

וכתבתי פה משהו קשור: וואו, איך פספסתי את השרשור הזה... - נוער וגיל ההתבגרות

ופה ממש בנושא, זה הקישור שחיפשתי ולבסוף מצאתי, מוזמנים לעיין בשרשור הזה: וואו - נסיונות פעילים

ויש עוד להרחיב בנושא הרחב והענף הזה....

נ.ב. אחרי שהייתי מנותק קצת מהפורומים, ב"ה, הבנתי שאני צריך לכתוב הרבה יותר ממה שאני כותב פה...פורום זה משחק ילדים לעומת מה שאני יכול לכתוב, ב"ה...בשיא הרצינות...אז כשנחזור (אם נחזור...) נראה כבר איך תהיה המתכונת של החזרה לפורומים ומה בדיוק אני אשלח וכו'....