אבל לא היו שם כל כך הרבה שאלות ולא התיחסו לשאלות שלי.

אני פשוט אצא מנקות הנחה שזה לא כזה משמעותי.

אולי אלו הטילים האחרונים שנורו על הישוב שלי...

כדי לא לעבור דרך קומת הקרקע שהוא לא מוגנת כמו חדר מדרגות

וגם כי המקלט נעול ושום שכן אחר לא עושה את זה ואני גר בבניין חילוני ומסתכלים עלי במיוחד.

אבל אם תגידי על סמך מקורות שעדיף מקלט למרות ההסתייגויות, אני אבקש מפתח, וארד למקלט...

בקומה 3 אפילו יש חלונות

המקלט במינוס אחת

קומה 0 היא עם שתי כניסות של דלת זכוכית ואין בה דירות, ככה שהיא בכלל לא מוגנת.

אסור לרדת לקומת הכניסה, שכן יש בה זכוכיות העלולות להתנפץ מההדף.

כי הרי בקומה השניה יכול עדיין להכנס טיל באלכסון, הרי יש זויות שהמדרגות אינן מסתירות את הגג.

האינסטיקט שלי היה קומה 1, למרות שהיא צמודה לקומת הכניסה.

לישון בחדר פנימי, הכי עדיף.

אני אישית לא מוכנה לזוז מהחדר החיצוני ביותר שלי אז אין מה ללמוד ממני

אם תרצה להשמע להוראות, או שאתה לא מתעורר מאזעקות בלילה, תישן במרחב המוגן.

אפשר להסתפק בחדר מדרגות אם

-הבניין בן 4 קומות ומעלה, יש מעליך שתי קומות, אין שום קיר חיצוני או זכוכיות בחדר המדרגות.

- הבניין בן 3 קומות, עדיף מקלט, במידה ואין, צריך לשהות בקומה האמצעית בלא קירות חיצוניים או זכוכיות.

מה זה "ועוד"?

אבל העדפנו לבחור קומה להניח בה מזרן לילדים.

מבין אותך לגמרי על הרעידות.

תהיי חזקה.

הבת שלי בת שנה וחצי, רעדה לי בידיים יותר חזק ממה שהיא רועדת מקור, ולא היה לה קר, והיא לא יודעת מה זה טילים ולא מבינה את הרעשים שלא נשמעים הרבה יותר חזקה ממשאית זבל שמנחיתה צפרדע... ובכל זאת היא הרגישה את המהומה הלא רגילה וכנראה רעדה מפחד.

מנחש שאת גרה קרוב יותר לעזה.

שולחים לכם בכל מקרה חיבוק, והלוואי והיינו יכולים לעזור מרחוק. אם יכולים, אז נשמח.

ההנחיות שאמרת, שהן קצת מחמירות ממה ששמעתי עד כה, למרות שבהגיון שלי, זה מה שחשבתי שנכון לעשות,

הן הנחיות לכל הארץ, או רק לעוטף עזה?

אני מבין שכנראה עדיף לפי דברייך שנישן בסלון, כי חלקו מוגן על ידי החדרים, אבל זה כנראה יהיה פחות נוח... אז לעשות את זה בכל זאת? קל לי לנהוג כמוך ולישון בחדר... לפי ההגיון, ברור לי שעדיף, אבל בפועל הצלחנו לקום מאזעקה ולהספיק להגיע לחדר מדרגות בזמן גם כשישנו בחדר. אבל אם אלו ההנחיות, אני אניח שהן חכמות יותר ממני, ואשמע להן.

הנחיות לישון במרחב המוגן?

אולי כדאי שאני לא אנהג ככה כדי לא לעורר דברים בקרב חברי הבניין.

בבניין שלי, שיש שלוש קומות (חוץ מקומת כניסה, שיש בה קירות חיצוניים וזכוכיות), מסתבר שעדיף מקלט, אבל עד כמה זה משמעותי? כי כאמור לעיל, המקלט נעול, והשכנים...

אני חושב שענית על שאלות ה"ועוד" בתוך דברייך. לפחות לא קופצות לי עוד שאלות כרגע.

אבל אם הם בחרו לא להקפיד על ההנחיות, אז אולי אני אגרום להם לפאניקה. ואולי יש בזה חילול השם? אני מניח שלא, כי אם זאת האמת, אז זה קידוש השם, אבל אני מתכוון שהם יחשבו שהדתיים מפחדים.

ואני רק שואל את עצמי אם נצליח להגיע תוך דקה וחצי עם הילדים עד המקלט. כי אנחנו צריכים לעבור את כל קומת הכניסה.

וממילה מתעוררת השאלה, האם שווה לעבור רגע בקומת הכניסה באופן מסוכן, כדי להגביר את הביטחון ל-9 הדקות האחרונות של השהיה.

בעז"ה

 שיהיה רק טוב...

כן, מקודם היתה עוד אזעקה...

לא זכור לי הקיף כזה של תקיפה...

גם פרעות, גם ירי....

כבר לא מעניין אף אחד טילים לא טילים, העיקר לתקוף...

בקטע של להשאיר משמעות לנצח בעולם

מנהל שתלוי בעובד שלו יקדם אותו.

אני אשאל בפעם הבאה. תודה!

אולי דוכן מיצים בפארק

או שערות סבתא ביום העצמאות

שאר המקומות מקבלים בעיקר אשראי

לאט לאט גם לא מקבלים מזומן.

לדוגמה היום הלכתי לקנות משהו בקניון

היו 2 ילדות-נערות לפניי שרצו לשלם במזומן

אבל הדוכן הזה מקבל רק אשראי

(רציתי לעזור. אבל לא היה לי כסף להחזיר להם עודף.)

לק"י
 

אף נהג מונית לא הציע לי.

זה מוזר שהכל עובר לאשראי. מה יעשו ילדים שהולכים לקנות....

מאחל שהמקום יהיה טוב לך ברמה האישית והמקצועית, שההמשך יהיה טוב מהפתיחה כעת, שתיהנה מהעבודה ושיהיה רגוע.

זה לפחות הרושם שלי מהפעילות שלך בפורום.

לכן אני לא דואג לך שיהיה לך בהצלחה רבה!

תבדוק בסניפים שקרובים אליך

א לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם:

ב עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ:

ג עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת:

ד עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד:

ה עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק:

ו עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ:

ז עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר:

ח עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם:

ט מַה יִּתְרוֹן הָעוֹשֶׂה בַּאֲשֶׁר הוּא עָמֵל:

י רָאִיתִי אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לִבְנֵי הָאָדָם לַעֲנוֹת בּוֹ:

יא אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר לֹא יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף:

>> הכל עשה יפה, בעתו!!!!

לכל דבר יש את הזמן שלו

אבל הגשמת חלומות לא תלויה בשום דבר לעניות דעתי.

ג

(למשל - מי שמגיל צעיר חלם להיות רופא, להיות טייס, להיות דיין, לזכות בפרס נובל…   לוקח זמן להגיע להגשמה של חלום שכזה, לא?)

אני חושבת שאין דבר שעומד בפני הרצון, ואלו שהצליחו הם אלו שלא עמדו נואש וכנגד כל הסיכויים עשו את שעשו

יכולה לצטט לך אלפי משפטי מוטיבציה שמצדדים בדעה שלי.

יש דברים שיותר תואמי גיל, אבל לעולם לא לומר אי אפשר...

ואם נצמד לדוגמאות שלך אז לא חושבת שייעוץ למשל תואם גיל של בחורונת מתוקה בת 18, אבל מכירה כמה בחורות כאלו... בסוף יש ויש.

ואני רווקה ושידכתי את אחת החברות שלי

ובהחלט מאמינה שהכל אפשרי ותלוי רק בנו!

ככל שהגיל גבוה יותר -

קל יותר להגשים חלומות.

כי נפתחים עוד אפשרויות ואופציות

והרבה פעמים גם כלכלית יותר קל

אבל בטח זה שונה מאחד לשני ולמסלול חיים

באיזה שהיא סיטואציה, שמבחינתי אני על הגל של הגשמת חלום ספציפי.. שנראה "פחות רלוונטי" לסיטואציה שלי מבחינת אחרים.

אבל אני מרגישה שזה לא מפריע לי..

הרבה פעמים אנשים אומרים שצריך לעשות כל דבר לפני הגיל והסטטוס המתאימים, אבל לא מרגיש לי ככה..

ובסיטואציה כזאת דיי מנסים למנוע מהאדם לפעול ככה 

מסכים איתך לגמרי,

וחבל שככה הורידו לך.

(מכיר אישית על שידוכים שעשו אנשים צעירים ממש שהצליחו)

ובכלל, היום העולם כבר יודע שגיל זה רק מספר 

אפילו בחורון צעיר בישיבה קטנה יכול לעשות שידוך. כן!

כלומר, להציע וזה בהחלט עשוי להיות מוצלח. בכלל לא תלוי גיל.

אז נכון שאם היתה לי שאיפה דוחקת להטיס מסוק

ועד עכשיו לא הגשמתי אותה, אז כבר אין סיכוי...

אבל ללמוד? לפתח כשרון שעד עתה היה עטוף

בקורי עכביש, לטוס למזרח הרחוק או להיכן

שלא יהיה (טוב, אז לירח לא...) -

אני, כבר סבתא, ועדיין יש לי חלום

לראות לוויתנים במקומם הטבעי,

ולצייר, ואולי ללמוד לפרוט על פסנתר

או משהו...

איך כתבה כאן lavender - זה עניין של רצון.

ודאי, בגיל מבוגר יותר, יש אולי פחות כוחות,

אבל לצייר, לצלם, לטוס לאנטרטיקה למשל -

מה הבעיה?.....

חברים, אפילו האסקימוסים כבר לא מוותרים על

הקשישים שלהם (אני מניחה) ושולחים אותם לשבת

בהשלמה על ערימת שלג קרובה ולצפות לדב

הרעב הבא (זה שפספס את הקשיש הקודם)

אל תגזימו.

בטיול לארצות הברית, לדרום אפריקה, לאיסלנד - יש הפלגות יומיות הזמינות לכל אדם, לצפייה בלווייתנים.  

לא צריך להוציא הון על טיול ליעדים אקזוטיים.  

שעכשיו אני בשלב קצת מבולבל בחיים שלי

אז עוד יותר מרגיש ככה

אמרתי משהו בסגנון לאדם גדול שהכרתי והוא ענה לי:

אני חי מהבוקר עד הערב כל יום (משהו כזה) - ברוך השם.

חושבת שטבעי שכבני אדם איננו יכולים לחיות כמו...פרה

למשל, ויש מחשבות וחששות ותקוות, אבל איך אומר

ד"ר הררי (אתר התבוננות פנימית) - אם המחשבות

אינן מהסוג שנושא פרי, לסלק אותן.

לא קל, אבל באמת, אם חושבים, החיים עוברים

כל כך מהר (מגילוכד' 40 בערך)....

כן. קל לדבר. בראש ובראשונה, אני מדברת

זאת לעצמי.

אאל"ט (אם אני לא טועה, אין לי כח לכתוב

זאת כל פעם מחדש), ד"ר אדהאן אומרת

לעטוף את המחשבה/חרדה הזו

עם נייר עטיפה נחמד, לקשור בסרט

נחמד ולהעיף אותה (אפשר עם בלון...)

למעלה.

ה ו א  יקבל זאת באהבה, בהבנה,

בחיוך, בליטוף רך על הראש:

הכל בסדר, בני היקר, ויהיה

עוד יותר ועוד יותר ועוד....

ולדבר עם מישהו וכו' וכו'....

אתה שיא הצעיר. שיא!

עוד כל כך הרבה דברים

טובים עוד נכונו לך, בעזה"ש!

יודעת שאינך זקוק לנחמה,

סתם...

וגם להזכיר לי שאני עוד צעיר,

כי בקטעים האלה אני תמיד מרגיש כאילו יש הרבה

דברים שיכולתי לעשות בשנים שעברו ולא עשיתי

ואז זה גם מעציב

נראה לי זה עצוב לקרוא את זה מבחוץ, אבל יש מצב שהאנשים המדוברים שמחים עם התהליך שהם עוברים בחייהם.

מכירה את הרהורים העצובים.

דבר ראשון הם עוברים, נמצאים בהם קצת ואז עוברים הלאה להרהורים מסוגים אחרים.

דבר שני זה משהו שעוזר למצוא את הכיוון בחיים בעיקר בשלב שיש עוד הרבה החלטות לפניך. זה טוב לחוות את החיים גם מהזוויות האלה וזה עוזר להבין עם הזמן מה עושה לך טוב ומה נכון לך.

רק צריך לזכור לא לשקוע בזה...

https://www.e-vrit.co.il/Group/5544/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D_?srsltid=AfmBOopkpkhrNmbuIYEZJS_4rIfzMSgcjeC450hza-BzSY-o6IRCc2LX

אפשר גם לקבל קודים מהספריה להשאלה

יש גם ליבי